בעלון 'קול ברמה' היוצא לאור ברמת אלחנן, מובא סיפור מופלא:
אין מקרים רבים שהקב"ה משגר לנו ניצוצי-אמונה מוחשיים, וכל יהודי צריך לראות את אור-האמונה גם מהרמזים המשוגרים אליו מן שמיא. אבל כאשר זוכים לראות מעשים מופלאים המצביעים באופן המוחשי ביותר על השגחתו הפרטית של השי"ת בעולם, בוודאי שצריך לקחת את המעשים הללו אל לבנו, ולשאוב מהם חיזוק באמונה וביראת שמים טהורה.
במהלך החודש התקשר אלינו הגאון רבי משה נחשוני שליט"א, מרבני העיר ראשל"צ וראש מערכת הכשרות שלה (המפקח גם על פרויקטים כשרותיים רבי-עוצמה נוספים), ומבקש לספר לנו במו-פיו סיפור רב-הוד, שהמסקנה שצריכה לצאת ממנו היא אחת ויחידה: אמונה. יש אמונה! יש אלוקים בעולם! וגם – יש חיים לאחר המוות. ואדם שנפטר, וזכה לעזוב את העולם בשם טוב, ובמעשים טובים, זוכה לעסוק גם לאחר פטירתו במעשים טובים ובזיכוי אחרים…
"אנחנו מכירים כבר שנים רבות", פותח הגר"מ נחשוני את דבריו, "והנכם יודעים שאינני איש-הזיות ואינני מספר בדיות ודברים שלא היו… כך שכל מילה שאספר לכם התרחשה במציאות, והיא אמת לאמיתה.
"בלילה האחרון", מספר הרב שליט"א, "הנני רואה בחלומי את רעייתי הרבנית עליה השלום, מרת שרה, שנפטרה לפני קצת יותר מ-3 חודשים, והיא בבגדי לבן. לצדה עמדה אשה נוספת, וגם היא היתה לבושה בבגדים לבנים".
יצוין שהרבנית נחשוני ע"ה היתה אשה חשובה מאוד, ובמשך כל חייה קיימה במסירות רבה את המצוות והחובות המוטלות על אשה יהודייה, סייעה לבעלה בענייני הרבנות והעמדת הדת על תילה, והקימה זרע ישרים מבורך, עד שעזבה את העולם בשם טוב ובמעשים טובים.
"והנה", ממשיך הגר"מ נחשוני לספר, "הנני רואה בחלומי שרעייתי ע"ה, והאשה הנוספת שהיתה יחד איתה, מצביעות על מדף מסוים בארון הספרים שלי, ואומרות לי לעשות שם סדר.
"כאשר התעוררתי, לא ייחסתי לכך משמעות רבה, והחילותי בסדר יומי כרגיל. אבל, בהמשך היום החל הענין לנקר בליבי, כיון שהחזיון בחלום היה ברור מאוד, וראיתי את רעייתי ע"ה בצורה מוחשית מאוד, בבגדי לבן, עד כדי כך שחשבתי שהנה היא מהלכת כאן בבית…
"לקראת ערב החלטתי לגשת אל המקום שעליו הצביעו ולבדוק מה קורה שם. המדובר בפינה בארון הספרים בה מונח רק ש"ס, ובמדף שבו אני מניח כמה מסמכים ותעודות אישיות, כמו תעודת זהות וכיו"ב.
"אני מוציא את המסמכים אחד-אחד, וגם כמה מהספרים, ולתדהמתי נופלת לפתע ארצה מעטפה ובה סכום כסף!!! היה זה כסף שניתן לי כמה חודשים לפני-כן, על-מנת להעבירו למשפחה בביתר-עלית שהשיאה את אחד מילדיה.
"בזמנו הנחתי את המעטפה במדף, בין המסמכים, ולאחר-מכן שכחתי מכל הענין, והמעטפה אף היא הוסטה ממקומה, והוסתרה על ידי הספרים והמסמכים האחרים שהיו שם!
"ומי נתן לי את הכסף כדי למוסרו למשפחה בביתר? – בתה וחתנה של האשה השנייה שהתגלתה בחלומי, יחד עם אשתי…
"מיותר כבר יהיה לתאר את ההלם שאחזני", מספר הגאון שליט"א, "ומיד התקשרתי אל המשפחה בביתר, וביקשתי את מחילתה על העיכוב והאיחור במסירת הכסף, וביקשתי שיוציאו את המחילה במפורש מפיהם. כמו-כן התקשרתי גם אל מי שנתן לי את הכסף, וביקשתי גם את מחילתו על העיכוב.
"מיד לאחר-מכן הלכתי לניחום אבלים בביתה של אחת המשפחות בראשל"צ, וביקשוני לדרוש. היה שם קהל גדול שהתאסף מכל רחבי העיר, וסיפרתי את כל המעשה, תוך שאני מציין שהדבר אירע לפני כמחצית השעה. אי אפשר לתאר את החיזוק שנעשה בבית האבלים למשמע המעשה המופלא!".
נדמה שמיותר גם יהיה להאריך ולפרט את האמונה החושית שאפשר לשאוב ממעשה זה, המלמד על הימצאותו ושליטתו המוחלטת של הבורא בבריאתו, וגם – שהחיים לא מסתיימים כאן בעולם הזה. "הנה", אומר הרב נחשוני שליט"א, "רעייתי ע"ה שנפטרה כבר מן העולם, מתגלית לפניי בצורתה המליאה, מדברת דברים ברורים, ומצביעה על המדף באומרה שעליי לעשות שם סדר!"
בואו ונלמד כולנו כיצד לנהוג בכספי צדקה המגיעים אלינו, ולא נתרשל בהם, אלא נמסרם מיד לכתובת המתאימה.
(בטאון 'קול ברמה' – רמת אלחנן שבט תשפ"ד)