עין תחת עין
מסופר בשמו של רב שרירא גאון על עשיר מופלג שהיה ברשותו ספר תורה שעבר בירושה מדור לדור, ספר זה היה מיוחס שנכתב ע"י עזרא הסופר בכבודו ובעצמו. ויהי היום והעשיר מחזיק הספר הלך לעולמו, ובחלוקת הירושה התעורר ויכוח סוער בין היורשים, שניהם רצו את הספר המיוחס לרשותם, כל אחד מן הבנים הסכים לוותר על חלק גדול מהירושה, ובלבד שספר התורה יעבור לרשותו, הרי לא דבר מועט הוא להחזיק בספר תורה המוסמך ביותר עלי אדמות.
באין מוצא ופשרה הלכו האחים לדין תורה לשאול את הרב מה יעשו בדבר ספר התורה, ענה להם הרב: 'בואו ונטיל גורל על ספר התורה, ואילו האח השני שלא יזכה בו יקבל משאר נכסי האב סכום אדיר כנגד ספר התורה'. הסכימו האחים לעריכת הגורל, האח שזכה בספר התורה שמח מאוד על זכייתו, ואילו האח השני שלא זכה בספר התורה מר היה ליבו על תוצאת הגורל, כי אמנם זכה כנגד זה בסכום כסף רב, אך כל זה לא היה שווה לו מגודל תשוקתו לספר תורה, אולם הוא קיבל עליו את הדין באהבה.
דבר הפשרה והגורל התפשט עד מהרה בכל האזור, וקידוש ה' גדול יצא מהספור, שהרי כל אחד מהאחים הסכים לוותר על סכום כסף כה גדול, וכל הון שבעולם לא היה שווה להם, ולו רק כדי להחזיק את הספר המיוחד והמהודר. שמע ע"כ יהודי משומד, והיטב חרה לו על הקידוש ה' שהתפרסם בעבור זה, וברשעותו החליט לעשות מעשה חמור שלא ייעשה, הוא בא לבית הכנסת, התחבא בקרן זוית, וכאשר יצאו כל המתפללים פתח את ספר התורה, ובמילה ועבדתם את ה' אלוקיכם, מחק את ה'ע' וכתב 'א'. מלבד זה שפסל את ספר התורה, הרי ביזיון גדול יצא ממשמעות הפסוק לאחר קלקולו של המשומד.
ויהי היום כאשר ראו כולם את הטעות בספר התורה, חרדה אחזתם, איך תיתכן בספרו של עזרא הסופר טעות כה חמורה?. הבן שזכה בגורל בספר התורה נעצב מאוד ונשבר לבו על הטעות החמורה שיש בה חירוף וגידוף, שהרי אף אם יתקנו את הטעות כבר לא יהיה זה ספר התורה של עזרא הסופר.
והנה בלילה נגלה אל הבן בחלום, אביו מוריש הספר, ויספר לו את כל אשר קרה עם הספר, וכי היהודי המשומד הוא אשר קלקל את הספר, ולאות סימן אמר לו שלמחר הוא יראה את עינו של המשומד תחת הבימה, לקיים מה שנאמר 'עין תחת עין'. וכן צווה לו שלא יתקנו את ספר התורה, אלא עזרא הסופר בעצמו יבוא מן השמיים לתקן את השיבוש ולהחזיר את הספר לכשרותו, ואכן כך היה.