דקה מתוקה על העמוד היומי: ימלא פי תהילתך
בברכה הראשונה של תפילת י"ח נמצאות כל אותיות הא"ב, וזהו שאנו אומרים 'ופי', כל מוצאות הפה, 'יגיד תהילתך'. אמנם מכל אותיות הא"ב חסרה בברכה הראשונה האות פ' . וביאר הגאון רבי משה לייב שחור ז"ל לכך הוסיפו חז"ל את הפסוק הזה: 'ה' שפתי תפתח', שיש בו ג' פעמים פ' : 'שפתי תפתח ופי', למלא את החיסרון. ויחד עם פסוק זה משתתפים כל מוצאות הפה בתהילת ה' והרי תפילת ה' שפתי תפתח הוא כתפילה אריכתא".
[אותיות הא"ב, עמוד רע"ב, הרב יחיאל מיכל שטרן]
לעולם לא תזכה לדעת מיהו
שח הגאון רבי מרדכי בונם זילברברג שליט"א כי במעמד הוצאת הספר "ימלא פי תהלתך" של מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל על עניני תפילה סיפר חתן רבינו הג"ר זאב ברלין שליט"א ראש ישיבת גאון יעקב – שביום אירוסיו עם בתו של רבינו חזר מרן הרב מפוניבז' זצ"ל מארצות הגולה, וכששמע שרבינו אירס את בתו הגיע יחד עם המזוודות לשמחת האירוסין, ועל אף שהגיע בסוף השמחה התחילו את השמחה מחדש והחתן חזר על דרשתו, ולאחמ"כ ניגש הרב מפוניבז' להגר"ז ולחש באוזנו 'אתה תחיה איתו עד מאה ועשרים אך לעולם לא תזכה לדעת מיהו'!
ובאותו מעמד סיפר הגר"ז סיפור נוסף שבאחד הימים בשנה הראשונה לאחר החתונה בעת לכתו ברחוב צפר לו נהגו של הרב מפוניבז' הרב שמחה ברנד ז"ל, וכשהתקרב לרכב שאל אותו מרן הרב זצ"ל האם הוא יודע היכן נמצא כעת חמיו כיון שחיפש בביתו ולא מצא אותו שם, והשיב לו שישנו חדר באיזור ישב"ק פוניבז' שבו שוהה רבינו הרבה מזמנו, ונסע לשם הרב מפוניבז' ומצא שם את רבינו.
ולאחר מספר ימים כשפגש מרן הרב שוב את הגר"ז אמר לו שהוא השתדל כ"כ לחפש את חמיו, משום שהיתה לו התלבטות קשה בנושא מסוים והיה צריך את השיקול דעת של רבינו כדי להכריע.
עוד קורטוב של זיכוי הרבים…
סיפר המגיד הרה״ג רבי ישראל מאיר שושן שליט״א:
נכנסתי פעם בערב שבת קודש למעונו של מרן הגאון רבי אהרן לייב שטינמן זצ״ל. כאשר ראה אותי פנה אלי לפתע במין שאלה פותחת:
״ישראל מאיר, דו ביסט א דרשן?״ [אתה דרשן?]
״נו נו״, אמרתי.
״ראה נא״, אמר מרן. ״יצא כעת ספר שחיברתי – "ימלא פי תהילתך", בענייני חיזוק בתפילה ועבודת ה'. אל ירע בעיניך להביט בספר הזה, ואם תמצא שם דבר מה, עשה נא עמדי חסד ואמת, אמור ברבים איזה דבר התעוררות מהספר. אינך צריך לומר מאין לקחת את זה ומי אומרו, אדרבה, עדיף שתאמר שלא בשם אומרו, אבל ראה לומר משהו מהספר, כדי שיהיה לי זיכוי הרבים – עשה נא עמדי חסד, איך זאל נישט אן קומען אויף יענער ועלט נאקעט״ כדי שלא אבוא לעלמא דאתי ערום ועריה.
את הדברים אמר מרן -־ מטעים הרב שושן שליט״א – בעת שכבר נשא את משא הדור על שכמו, כשכל כלל ישראל נשען ונסמך עליו, כשהיתה מצודתו פרוסה על כל העולם, צבאות של תלמידים ותלמידי חכמים נזקפו לזכותו, ובעת שספריו ״אילת השחר״ שגם אותם הוציא בעילום שמו התבדרו בבי מדרשא ־ ואף על פי כן היה ממש מתחנן, שאני, הקטן, אזכה בעוד קורטוב של זיכוי הרבים
(״ומתוק האור״ ־ פניני הגראי״ל עמו׳ תל״ה)