עמוד היומי עם גישמאק : בין כך ובין כך מברכין עליו בורא פרי הגפן
רבינו הגאון ר' שמואל סלנטר זצ"ל היה פוסק שהמברך על כוס יין שהכל נהיה בדברו בחושבו כי הוא כוס תה וכדומה ולאחר מכן התברר לו שזה יין, צריך לחזור ולברך הגפן, דאין ברכת שהכל פוטרת רק אם מתכוון לפטור בברכה זו, אבל בטעות אינו פוטר. כך מביא הגאון רבי עקיבה יוסף שלזינגר זצ"ל בשו"ת רבי עקיבה יוסף (או׳׳ח סי׳ ס"ו). [ויש לבאר שיטה זו דמאי דקיימא לן שעל כולם, היינו כל האוכלים והמשקים, אם אדם מראש מכוון לפטור בברכת שהכל, אזי יוצא ידי חובתו, והרי אם יודע מראש שלפניו יין, למה שיברך שהכל לפוטרו, אלא שההיכי תמצי בספק, שאינו בטוח מהי הברכה, אזי מברך שהכל בכוונה שהשהכל יפטור. ומסתמא אם יודע שברכתו הגפן למשל, ומכל סיבה שהיא מברך שהכל, אף שלכאורה נהג שלא כדין, בכל זאת בודאי יצא ידי חובתו. (דברים ערבים)]
ובספר: "ארח דוד" (עמוד מ"ד) הביא מעשה מהגרש"ז אויערבאך ז"ל שהיה בערוב ימיו בחתונה, והגישו לפניו כוס יין וחשב שזה תה ובירך עליו שהכל, וכשגילה טעותו חזר ובירך עליו בורא פרי הגפן, והיה לפלא בעיני אלו שחזו בכך דלכאורה שלא כדין השו"ע שעל הכל, אם אמר שהכל נהיה בדברו יצא, ולא עלתה בידם לשואלו עד שנפטר לבית עולמו. ואולי טעמו כמו שהובא מהגר"ש סלנטר.
עוד מובא שם מעשה מהגר"ד בהר"ן זצ"ל שנהג לא כך, אלא שכשהוגש לפניו כוס יין וסבר למראהו שהוא כוס תה ובירך עליו שהכל, כשנוכח בטעותו פרץ בבכי, העירו לו שהרי בדיעבד יצא, נענה ואמר אינני יהודי של דיעבד, והיינו שסבר כי השהכל פטר בדיעבד ולא חוזר ומברך.
ובנותן ענין לציין המעשה שבעת בואו של הגאון האדר"ת זצ"ל לכהן כממלא מקום רבינו הגאון ר' שמואל סלנטר זצ"ל ברבנות ירושלים, כובד האדר"ת באותו יום בסידור קידושין. אך בטעות בירך על הכוס יין במקום הגפן, שהכל, אך מיד חזר בו ובירך מחדש הגפן. הדבר היה לתמיהה בעיני הנוכחים על מה ראה לחזור ולברך הגפן, והרי קיי"ל דעל הכל אם אמר שהכל, יצא. והדבר הפך לשיחת היום ולתמיהה אצל למדני ירושלים.
ניגשו כמה למדנים לרבינו ושחו לו דברים כהוייתן, רבינו יעץ לשאול את פי האדר"ת לפשר הדברים. כששאלו להגאון האדר"ת, פתח פיו בחכמה ואמר: כיון שכאן אני מסדר הקידושין הריני שליחו של הבעל, ואם טעיתי, הרי עלי מוטל לתקן, כיון דהבעל יטען, לתקוני שדרתיך ולא לעוותי (מפי השמועה). [ולכאורה, לפי הפסק של הגר"ש סלנטר שכאשר הברכה היתה בטעות איננה פוטרת, אם כן גם אצל האדר"ת יש לומר שלא פטרה כי לא כיוון להוציא את היין עם שהכל, מלבד מה שביאר בענין השליחות. דברים ערבים]
[דברים ערבים – אוצרות ירושלים חט"ו, עמוד נ']