סיפר רבי שלמה לוונשטיין שליט"א. יהודי מאמריקה צילצל אליו וסיפר לו מעשה שהיה אצלם, שיש בו חיזוק גדול שמזמן לא היה. באותה קהילה בארה"ב היה נהוג שכל אישה מכינה לחג השבועות עוגת גבינה לקידוש הנערך בבית הכנסת לאחר לילה שלם של לימוד ותפילת שחרית של החג, ובקידוש משתתפים לא רק הגברים, אלא כל בני הקהילה אנשים נשים וטף. בכל שנה אחד מהמתפללים עובר עם רכבו בין בתי המתפללים, אוסף את כל העוגות ומביא אותם הישר אל המקרר הגדול שבבית הכנסת.
והנה באחת השנים הוטל התפקיד על אדם בעל משקל עודף, שהיה בעיצומה של דיאטה קפדנית, והוא אף השתתף בחוג 'שומרי משקל' שבו נשקלים הנוכחים קבל עם ועדה מדי שבוע, וכך נגלה לעין כל האם אכן הם עמדו במהלך השבוע החולף בתכנית הדיאטה, או שמא לא שלטו ביצרם, וכדי בזיון וקצף… הוא החל לעבור בין בתי המתפללים, ואט אט הצטברו ברכבו עוגות גבינה מכל הסוגים, הכל בכל מכל כל, והריח החזק גרם למיצי קיבתו לעבוד במרץ.
לרגע עברה בראשו מחשבה: "רק ביס אחד קטן וזהו", אך הוא מיד גרש אותה, והמשיך בנסיעה. בשלב כלשהו הוא הרגיש שהוא אינו מסוגל יותר להתאפק. הוא עצר את הרכב, פתח את אריזת אחת העוגות שממנה נדף ריח מגרה במיוחד, נטל סכין וכמעט שחתך ממנה פרוסה נאה. לפתע הוא התנער והתקשר למדריך שלו בחוג 'שומרי משקל': "תשמע, אני נמצא כעת ברכב עמוס בעוגות גבינה. אם אתחיל לאכול, לא אירגע עד שאחסל לפחות שני קילו עוגות. תן לי עצה!" "תקשיב לי טוב", אמר המדריך. "כעת אתה חושב שתאכל בסתר ואף אחד לא יידע על כך, אבל כשתגיע שבוע הבא אל החוג ותעלה על המשקל, כלם יראו את זה… ההנאה הרגעית לא שווה את הבושות שיהיו לך, ולכן אני מציע לך להתאפק ולהתגבר".
לאחר החג הגיע האיש אל החוג, ובהגיע תורו עלה על המשקל, ואז התברר שלא רק שהוא לא עלה במשקל, אלא שהוא אף ירד בקילוגרם שלם! תקרת האולם איימה להתבקע מעוצמת מחיאות הכפים וקריאות העידוד שהדהדו בחלל. לאחר מחיאות הכפים הנרגשות, נגש אליו המדריך בפנים זורחות. "אתה רואה? אם לא היית מטלפן אליי באותה שעה, היית בא לכאן עם עודף של שלשה או ארבעה קילו!" "אתה באמת סבור שדבריך השפיעו עליי?" אמר האיש.
"דע לך שבאותה שעה שבה שהיתי בחברת עוגות הגבינה, יכולתי לשמוע את הדרשה שלך ועוד שלש דרשות כמותה, ועדיין הייתי לוקח את הסכין ביד וחותך ואוכל וחותך ואוכל, ללא גבול ומידה". "אבל בכל אופן רואים עובדות בשטח, ירדת קילו! איך הצלחת להתגבר?" שאל המדריך. "היתה לי עצה טובה יותר מכל הדרשות שלך". לשמע הדו שיח התקרבו ובאו חברי החוג האחרים. "מה העצה שהייתה לך? תשתף גם אותנו!" אמר להם האיש: "כשהבנתי שאני לא מסוגל לעמוד בניסיון, ואפילו המדריך שלי לא הצליח לשכנע אותי, סובבתי את ההגה, ונסעתי לביתי. פתחתי את המקרר, בו כבר שכנו מאכלי החג, הוצאתי מאחד הסירים חתיכה קטנה של בשר ואכלתי. באותו הרגע הניסיון נגמר, אני בשרי ואינני יכול לאכל מהעוגות! אין מה לעשות!"
זהו כוחו של יהודי עבד ה'. אם היהודי יודע שהדבר אסור הוא אינו יכול לעשות אותו! יהודי מעשן בשרשרת כל ימות השבוע, והנה מגיעה שבת והוא לא נוגע אף לא בסיגריה אחת. מה קרה? הרי ביום חול הוא לא יכול רגע אחד בלי סיגריה!
התשובה היא שעם ישראל הם עבדי ה'! זה הכוח שנותן לו את העוז והתעצומות לעמוד כנגד הרצון הטבעי שלו ולומר: אם הקב"ה אמר שאסור לעשות זאת – אז זה אסור לגמרי! אין לי שום ניסיון בזה!
(יחי ראובן).(מתוך עלונו של הרב חנניה צ'ולק בא תשפ"ג)