מאת: אלעזר גולדברג
העיר צפת, למרות היותה עיר פריפרייה שמשפחות בני תורה רבים לא היו מצויים בה בעבר, מהווה דוגמה ומופת למהפך רוחני שהתחולל בכל אזור הצפון עם ההתפתחות האדירה של הקהילות החרדיות בעשור האחרון. אחד מבני התורה הבולטים בעיר הוא הר"ר אלחנן רענן שליט"א, אשר עוסק בשנים האחרונות במרץ רב לפרסם ולעודד את תוכניות 'דרשו' כאחראי על מקום המבחן בבית הכנסת הרדב"ז. התקשרנו אליו כדי לשמוע על הפעילות.
"לפני כשתים עשרה שנים, קיבלתי על עצמי את העול והאחריות על נושא המבחנים וברוך השם אני רואה ברכה רבה בעמלי. אני עצמי נבחן כבר שנים רבות במבחני ההלכה ומאחר שתשוקתי גדולה לעשות רצון השם, החלטתי לפעול לרתום עוד ועוד אנשים להיכנס למסגרת המבחנים הללו שמביאים תועלת עצומה לידיעת התורה.
בתחילה התחלנו עם מבחני הדף היומי בהלכה, לימוד עיוני עם מראי מקומות וגם ייסדנו כמה שיעורים המתקיימים מדי יום לפי תוכניות 'דרשו' השונות. לאחר מכן פעלתי שיתקיימו אצלנו גם מבחני קנין ש"ס וקנין הלכה המתקיימים אחת לחצי שנה ואנו עיר מחוז למבחנים אלו באזור הצפון. כל התוכניות והמבחנים הללו גרמו לכך שהלומדים בבית כנסת שאני אחראי עליו עוסקים בחזרות ושינון החומר לא יום אחד או שבוע או חודש, אלא חודשים רבים! אני רגיל לומר למתפללים הקבועים בבית הכנסת, שאם נכפיל את מספר הדפים עליהם נבחנו בו במשך השנים ונוסיף לכך את מספר דפי הגמרא וההלכה שלמדו בהכנות למבחנים, נמצא שלמדו בו מאות אלפי דפים. אין לך שמירה על בית הכנסת שלהם יותר מזה! כאשר אנשים שמעו זאת, נעשה אצלם חיזוק גדול לתמוך בלומדים ויש מהם שגם הצטרפו בעצמם לתוכניות."
לא רק בחודשי הלימוד בכוללים משננים את הלימוד ונבחנים כי אם גם בכל ימי בין הזמנים. באחת השנים מערכת 'דרשו' הודיעה על הקדמת המבחן ביום אחד, לפני תום חודש בין הזמנים והמשתתפים בתוכניות אמרו בבת צחוק: הנה כעת נותר לנו יום אחד של בין הזמנים בו אין לימוד הספק לפי התוכנית של 'דרשו'… כי חוץ מיום זה כל הימים מוקדשים ללימוד ושינון!
אם אפשר, כמה נתונים על הסניף שלך. כמה נבחנים בכל חודש, במסגרת איזה תוכניות הם נבחנים?
אצלנו, בבית כנסת הרדב"ז, יש מגוון גדול, הן של ציבור הנבחנים והן בתוכניות. יש בממוצע כארבעים נבחנים מדי חודש. אמנם זה לא הרבה מאוד לעומת סניפים גדולים אחרים, אך ההשקעה של כל אחד מהם ניכרת ומוערכת מאוד.
הנבחנים מגיעים מרקעים שונים, גם אברכים בני תורה וגם בעלי כיפות סרוגות, בעלי תשובה טריים וגם מורי הוראה מובהקים. גם הגילאים מאוד מפתיעים לעיתים, מילדים צעירים הלומדים בתלמודי תורה ועד מבוגרים בני שישים ושבעים. המגוון הגדול הזה מלמד אותי מוסר השכל שאין לסווג את איכותו של אדם לפי מראהו החיצוני. פעם הגיע להיבחן אדם שנראה 'בעל בית' מפשוטי העם, אך המבחנים בהם הוא משתתף מדי חודש במסגרת תוכניות שונות, תוך שהוא משקיע השקעה אדירה של חזרה ושינון דפי גמרא והלכה רבים מאוד, הוכיחו לי שבאמת מדובר באברך בן תורה אמיתי!
מעשה נוסף אספר, הממחיש את העוצמה של 'דרשו' בקירוב רחוקים והפיכתם לבני תורה. בעיר צפת קיימת חנות לממכר מוצרי שוק. אחד מהעובדים בחנות המשמש כאחראי על ההובלות היה איש פשוט, אדם של עמל כפיים. פעם אחת ראיתי אותו מגיע לבית הכנסת וניגש לעשות מבחן של 'דרשו'. כמובן שקיבלתי אותו בסבר פנים יפות ועודדתי אותו, אך בתחילה לא כל כך הבנתי מה יש לו לעשות אצלנו… החודשים חלפו והוא המשיך להתמיד בהגעתו למבחנים וכל מבחן סיים בהצלחה. כעבור תקופה הוא החל להגיע עם מגבעת וחליפה וישב לעשות את המבחן במרכזו של בית הכנסת. הוא נעשה לבן תורה בזכות המבחנים הללו! איך זה קרה? הכל התחיל בכך שממקום עבודתו הוא ראה את האוירה המיוחדת שיש בזמן המבחן, את האור שבוקע מפניהם של הנבחנים והנשמה שלו כמהה גם היא לזה. הוא הגיע בהיסוס לבדוק מה עושים שם… ומשהסבירו לו שלומדים את ההלכה היהודית – איך יהודי צריך להתנהג בחיי היום יום, החליט ללמוד גם הוא את ההלכה תחת המסגרת המחייבת של 'דרשו' ומשהציץ וניסה חודש אחד, שוב לא יכול היה להפסיק, כי גילה את מתיקות ועריבות התורה. לכל זה אחראית מערכת 'דרשו'!
כאן המקום לציין את ההשקעה הגדולה במשך כל החודש כהכנה למבחנים. כך לדוגמה, בשנים האחרונות התחילו ללמוד ולהיבחן על הירושלמי ולצורך כך נרכשו בבית הכנסת כמה סטים של תלמוד ירושלמי. כבר בתחילת המחזור ראיתי שני אברכים שהקדישו כל דקה מזמנם במשך החודש, בשעות שבין הסדרים, ללימוד הזה – כל זמנם היה מוקדש 'קודש קודשים' עבור ידיעת הירושלמי! כמו כן יש ילד שעדיין לא בר מצוה שעושה את המבחנים הללו של הירושלמי מדי חודש ואפילו מקבל ציונים טובים. אבא שלו סיפר לי שמאחר והגיל אינו מאפשר לו לקבל את המלגה של 'דרשו' הוא נותן לו 50 ש"ח לאחר כל מבחן שהוא עושה, כדי לעודדו שימשיך לעמול בתורה וגם הנהלת הת"ת משתפת פעולה ומעניקה לו אישור לצאת מהחיידר בזמן המבחן…
גם במסגרת החדשה של 'עמוד יומי' בש"ס בבלי הייתה היענות נפלאה. יש גם כאלה שלוקחים את המבחן ולא מחזירים, זה סימן עבורי שהם אכן למדו והכינו את החומר אך מרגישים שלא הצליחו להתכונן עד הסוף. אני רגיל לעודד אותם ולדחוף שכן יעשו את המבחן גם ללא הכנה מושלמת ואפילו אם יכשלו בתחילה, כמו שאמרו חז"ל: אין אדם לומד תורה אלא אם נכשל בהם תחילה.
איך מתנהל המבחן החודשי וכיצד מכינים את המקום לרווחת הנבחנים?
מעמד המבחן אצלנו הוא משהו מיוחד במינו. זה מתבטא הן בפן הגשמי – בכיבוד שמוגש במהלכו לרווחת המשתתפים והן בפן הרוחני – בעידוד ודרבון הנבחנים גם אם מתקשים להשיב או שבאותו חודש לא הספיקו להכין את עצמם היטב למבחן.
אני רגיל לחלק סוכריות למשתתפים במהלך המבחן. כאשר יש שאלה מלחיצה, מציצת הסוכריה מורידה מיד את הלחץ, מנסיון… לילדים שבין המשתתפים אני מחלק סוכריות כמנין בני המשפחה, שיחלקו בבית ויראו שם עד כמה מעריכים את התורה שלהם. בכך אולי יש לי חלק ושותפות קטנה בתורה הקדושה של הנבחנים.
אני עצמי לוקח חיזוק גדול כאשר אני רואה אברכים תלמידי חכמים יושבים במשך ארבע שעות רצופות ללא גישה לטלפונים ניידים, שקועים כל־כולם בעמלה של תורה, בידיעת התורה. לפני מספר שנים כאשר ראיתי זאת, החלטתי שגם אני מוכרח להיות שותף לתוכניות האדירות של 'דרשו' וכך התחלתי ללמוד ולהיבחן בעצמי בתוכנית 'דף היומי בהלכה' וגם ייסדתי שיעור יומי קבוע בתוכנית זו עם משתתפים רבים. כל זאת התחיל עם הגעת מבחני 'דרשו' לצפת.
אסיים בענין מיוחד שאני רואה בפרוייקטים הגדולים של ארגון 'דרשו'. בכל האירגונים שמרבים תורה בישראל לא מצינו שעורכים כנסים מפוארים ברוב עם ואילו 'דרשו' חידשו שאת הענין לערוך סיומים מיוחדים עם רוב עם ובהשתתפות גדולי ישראל. מי שנמצא מחוץ למערכת באמת לא מבין מה הטעם בכנסים הללו. אך אני וכל מי שמשתתף יודע היטב שהתועלת בזה היא עצומה עד מאוד. הדבר מעודד את המשתתפים וכל בני משפחתם להמשיך להשקיע בלימוד ושינון דברי תורה וכך גם בניהם אחריהם הולכים בדרך זו והתורה מתרבה בישראל. באחת הפעמים שסיימו מסכת, הלכתי עם משתתפי המבחנים לערוך סיום אצל ראש ישיבת מיר הגאון רבי נתן צבי פינקל זצ"ל, אמרתי שם שאינני יודע איך הר"ר דוד הופשטטר שליט"א מסוגל לישון בלילה, הרי הוא כל הזמן צריך לעמוד ולרקוד משמחה על הזכות העצומה שנפלה בחלקו שבזכותו אלפי יהודים בכל העולם יודעים ש"ס בבלי וירושלמי ושולחן ערוך ומשנה ברורה.
מהטעם הזה כלל האחראים והעוסקים ב'דרשו' אינם מרגישים שהם 'עובדים' ב'דרשו', אלא כחלק ממעגל הלומדים. כולם ללא יוצא מן הכלל נושאי משרות תורניות במקומות אחרים ומשם מגיעה פרנסתם ואילו את הפעולות עבור 'דרשו' עושים כשותפים ומשתתפים בזכות החזקת התורה. פעם הגיעה משלחת של הנהלת 'דרשו' לצפת כדי להתרשם מהפעילות הברוכה וראיתי שכולם היו תלמידי חכמים גדולים, כל אחד שקוע בתלמודו ללא יוצא מן הכלל. לא בעובדים אנשי עמל עסקינן, כי אם בשותפים בהחזקת התורה שבדור!