הגה"צ רבי חזקיהו יוסף משקובסקי שליט"א
הגמרא מספרת (עבודה זרה יח, א) על רבי חנינא בן תרדיון, שבזמן מלכות רומי שאסרו ללמוד תורה הוא היה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהילות ברבים.
תנו רבנן: כשחלה רבי יוסי בן קיסמא הלך רבי חנינא בן תרדיון לבקרו, אמר לו – חנינא אחי, אי אתה יודע שאומה זו מן השמים המליכוה?! שהחריבה את ביתו, ושרפה את היכלו, והרגה את חסידיו ואבדה את טוביו, ועדיין היא קיימת!!! ואני שמעתי עליך שאתה יושב ועוסק בתורה, ומקהיל קהילות ברבים, וספר מונח לך בחיקך?!… אמר לו – מן השמים ירחמו. אמר לו – אני אומר לך דברים של טעם ואתה אומר לי מן השמים ירחמו?!… תמה אני אם לא ישרפו אותך ואת ספר תורה באש…
אח"כ עברו לנושא אחר, אמר לו רבי מה אני לחיי העולם הבא וכו'. אמרו – לא היו ימים מועטים עד שנפטר רבי יוסי בן קיסמא והלכו כל גדולי רומי לקברו, והספידוהו הספד גדול. ובחזרתן מצאוהו לרבי חנינא בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהילות ברבים וס"ת מונח לו בחיקו… הביאוהו וכרכוהו בספר תורה והקיפוהו בחבילי זמורות והציתו בהן את האור והביאו ספוגין של צמר ושראום במים והניחום על לבו כדי שלא תצא נשמתו מהרה.
אמרה לו בתו: אבא, אראך בכך?!… מסביר רש"י, כלומר, זו היא שכרה של תורה?!.. אמר לה: אלמלי אני נשרפתי לבדי היה הדבר קשה לי, עכשיו שאני נשרף וספר תורה עמי – מי שמבקש עלבונה של ספר תורה הוא יבקש עלבוני.
אמרו לו תלמידיו, רבי! מה אתה רואה?… ומי אמר להם שהוא ראה משהו?… תוספות שואלים את זה, ומסבירים, שהיה נראה בעיניהם שהיה לו לראות שום דבר תימה, או מלאכים או דבר אחר. – הם הבינו שבמעשה כזה צריך להיות חזיונות אלוקיות רבי הוד… אי נמי – בשביל שהיו שומעין קול האותיות הפורחות ולא היו יודעין מהו.
אמר להם גוילין נשרפין ואותיות פורחות באויר וכו'.
מה פירוש השמועה?…
רבי יוסי בן קיסמא – אמר – אני אומר לך דברים של טעם… זה גדול הדור, הוא יודע את המצב לאשורו ואומר לך דברים של טעם. ואתה אומר לו מן השמים ירחמו?! איזו תשובה זו?…
והדברים הם להאמור: אם אנחנו רואים כזו גזירה שקמה מלכות שהמליכוה מן השמים והחריבה את ביתו ושרפה את היכלו והרגה את חסידיו ואבדה את טוביו וכו' אז מה עושים? יושבים ורואים כבלע את הקודש, ומחבקים ידיים?!… מוסרים נפש!! ואז הגזירה מתבטלת.
וכך גם מסופר בספר 'בשבילי ראדין' (שכתב הנין של רבי משה לנדינסקי – ראש ישיבת ראדין) שפעם אמר החפץ חיים לרבי משה לנדינסקי, בא נלך עם עוד כמה רבנים ונצא להילחם ברוסיה! אמר רבי משה – שהבין כי החפץ חיים מתכוון ברצינות גמורה למה שהוא מוציא מפיו, והבין גם את הסכנה הגדולה שבדבר – רבי! אם יתנו לנו להיכנס לרוסיה יש סיכוי שגם ננצח, אבל יהרגו אותנו כבר לפני שנכנס לשם…
והח"ח הקפיד. נראה לך שאני לא מבין את זה?… נכון. יהרגו אותנו, אבל ככה תתבטל הגזירה ונזכה להציל שלש מיליון מאחינו בני ישראל הנמצאים ברוסיה. זו הדרך להילחם בשעת גזירת שמד.
איך נלחמים עם השטן?… ידוע שבפורים הגזירה הייתה על הגוף.
"להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים". ודרך ההצלה היתה – "דברי הצומות וזעקתם". ואילו בחנוכה, שהגזירה הייתה על ה'נשמה היהודית', (שהרי המתיוונים חיו בטוב), דרך ההצלה הייתה מלחמה ממש. ולכאורה זה הפוך ממה שצריך להיות…
אמנם יסוד יסד לנו החפץ חיים: (כך כותב בשמו רבי אלחנן וסרמן בספר 'עקבתא דמשיחא', בקונטרס 'אומר אני מעשי למלך') כל מלחמה רוחנית – זו מלחמה של השטן בעצמו. והשטן עצמו לא נבהל מכלום חוץ ממסירות נפש. כשהוא רואה שיהודי מוסר נפש – יודע הוא כי פה מתחילה נפילתו… מזה השטן נבהל… [יעקב כבר לימוד אותו שאם הוא נלחם איתו הוא נופל – כי אם ברכתני…] כשיהודי מוסר נפש השטן נבהל ונרתע לאחור.
אומר הח"ח, אם אני רוצה לבטל את רוסיה הגדולה עם כל המעצמה האדירה שלה, מהי הדרך?… למסור נפש! אני יודע שיהרגו אותי, אבל זו הדרך שתביא לניצחון ולביטול הגזירה. (כמובן שזה רק ע"פ הכרעה של מרן החפץ חיים…)
כשהאחים – החשמונאים הלכו להילחם עם יון – הם לא ידעו שלבסוף הם ינצחו. הם הלכו על דעת כן שיהרגו אותם. אבל זה לא היה איכפת להם… אני מוסר נפש למען כבוד שמים.
ישנו סיפור מבהיל… שאלו פעם את מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, , כשנלחמו על כבוד השבת בפתח תקוה והיו הפגנות בראשות הגאון ר' ברוך שמעון סלומון זצ"ל ונלחמו בגופם ממש וספגו שם מכות, שאלו את הרב אלישיב מה התועלת בכל ההפגנות הללו? הרי בין כה וכה אף אחד לא ישמע להם… אמר הרב אלישיב; כשהולכים להילחם על כבוד שמים – זה לא בשביל לנצח, אלא בשביל עצם המלחמה! להראות לקב"ה שכואב לי כבוד שמים. אחרי זה הקב"ה גם עושה ניסים… ידוע – שאותו קולנוע שנלחמו נגדו – לבסוף נסגר לגמרי. גם בירושלים היה קולנוע ליד ביתו של מרן הגרי"ז מבריסק – שהיה פתוח בשבת רח"ל והיו הרבה הפגנות ומלחמות למען קדושת השבת, ומה יש שם היום?… שיכון סאטמר… הם נלחמו על זה!
לפני שבוע – הייתי בישיבת 'היכל יצחק' של הג"ר ישראל לנדא בקרית יובל – יש להם בנין פאר עבור הישיבה, שהם שוכרים אותו. והוא סיפר לי שפעם זה היה בית ספר של ההסתדרות, והם היו מחללים שבתות וימים טובים – בקול וברעש. נורא ואיום… והוא מספר לי, שת"ח אחד סיפר לו, שאבא שלו היה רב בשכונה שם, וכל שבת שהם היו מחללים הוא היה יושב ומתחנן בספר תהילים… זה מה שהיה באפשרותו לעשות. והנה, התהילים שלו הפכו את המקום לישיבה!!! ההסתדרות מכרה את זה כבר מזמן למשקיעים שרצו לבנות שם דירות ועד עכשיו עוד לא אישרו להם, ובינתיים כבר הרבה שנים יש שם ישיבה שלומדים תורה. תהילים… יהודי הולך עם מסירות נפש ללחום לשם ללחום, כבוד שמים איכפת לו!
גיסי הג"ר אברהם צבי טויב סיפר לי, שלאחר אחת ההפגנות בפתח תקוה, שאל אותו מרן הרב שך זצ"ל, לקחו מישהו לבית סוהר?… אמר לו – לא, אם כך – הפטיר הרב שך – לא ייצא מזה שום דבר…
מסירות נפש… אבל רק כשיש הכרעה של גדולים. לא להחליט לבד…
עכ"פ הדרך לנצח את השטן זה רק עם מסירות נפש. לחשמונאים כאב רק כבוד שמים הם ידעו שמפה הגזירה תתבטל.
רבי חנינא בן תרדיון, מה הוא ראה?… גוילין נשרפין ואותיות פורחות. הגוף שלו אמנם נשרף, אבל אותיות של תורה – הם פורחות… הם לא נשרפות. א"כ הגזירה תתבטל. ובאמת הגזירה התבטלה.
הכח שלנו זה מסירות נפש. כל אלו שידוע שהצליחו מעל ומעבר – זה עם מסירות נפש. ומסירות נפש לא הכוונה תמיד דוקא למות… כל דבר לפי הצורך והענין, גם אחד שרוצה ללמוד ואין לו חשק, כי עליך הורגנו כל היום… אף על פי כן הוא ממשיך ללמוד, גם בלי חשק – – –
המשגיח הגה"צ רבי דן סגל שליט"א מביא בספרו, שאחד שאל את הרב מבריסק, מה אעשה, אין לי חשק ללמוד… הוא חשב שהרב יעוררו בלימוד התורה, אולי ללמוד נפש החיים שער ד', או 'מעלות התורה'… אך הרב מבריסק אמר לו, אם אין לך חשק – תלמד בלי חשק!!
יהודי יודע כי בשביל להצליח ולהתרומם צריך ללמוד בכל מצב.
(אורחות חיים שיחת המשגיח הגה"צ רבי חזקיהו יוסף משקובסקי שליט"א)