בשו׳׳ע או׳׳ח (סי' צ׳ד ס"א) כתוב: ׳היה עומד בארץ ישראל, יחזיר פניו כנגד ירושלים, ויכוון גם למקדש ולבית קדשי הקדשים׳.
בתקופת הקורונה, במקומות רבים התפילות היו מתקיימות מחוץ לבתי המדרשות, ברחובות ובגינות, שהביאו רבים מהתושבים לתהות לאיזה צד עליהם להתפלל, בגליון 'קול ברמה' היו"ל ע"י הרב מישה מיכאל צורן שליט"א של אותה תקופה דנו וחקרו בענין, וכך נכתב שם:
הרב מתתיהו גודלבסקי עשה עבורנו את המלאכה, הוא מתח חוט על המפה מהר הבית עד רמת אלחנן כדי להצביע על הזווית המדויקת של התפילה ברמת אלחנן (ובבני ברק כולה)
והנה, על פי בחינת מפות מדויקות נמצאת ירושלים כ 45- מעלות דרומית מזרחית מבני ברק [ראו מפה].
המתבונן במפה המצורפת ייווכח שבניינים רבים ברמת אלחנן עומדים בדיוק לכיוון ירושלים – ׳דרומית מזרחית״. לעומת זאת, בית הכנסת המרכזי ברחוב הרב זוננפלד, מוצב בדיוק ממזרח למערב, על כן רבים מתפללים בנטייה ימינה לכיוון דרום. ברחוב הרב זוננפלד, בנין מספר 7, ובנייני 15-17 עומדים באלכסון לכיוון דרומית-מזרחית, ממש לכיוון ירושלים ולא צריך לנטות כלל, אלא יש קיר ישר מכוון עד ירושלים!
כנ״ל יתר הבניינים ברחובות הרב עטיה, הרב זמבה, גיבורי ישראל, והמספרים הזוגיים של רחוב אשל אברהם, לכולם יש קיר לצד דרומית-מזרחית, כמו גם בית מדרשם של חסידי צאנז, המתפללים לכיוון המדויק.
רבים טועים ולא נותנים את ליבם לכך שבית הכנסת המרכזי אינו עומד באותה זווית כמו הבניינים שהוזכרו לעיל, ועל כן יוצא שהמתפללים עומדים לכיוון צפון-מזרח, במקום דרום-מזרח.
בספר 'מאיר עוז' דן בענין זה עד כמה צריך לעשות ולפעול בשביל להתפלל לכיוון ירושלים, הן בבניית הבית הכנסת, והן במיקום הארון קודש שבו, האם צריך להיות בדיוק בכיוון קודש הקודשים או מספיק רק שיהיה בכיוון ירושלים.
ומביא ששמע מהגר"מ הסגל שליט"א בעל 'מגיד הרקיע' בשם הגר"י הלברשטט זצ"ל, שהסיבה שרחוב ירושלים בבני ברק עקום ושדווקא הוא נקרא בשם עיר הקודש, זה מפני שכאשר בנו את ישיבת 'תפארת ציון' שם, במעלה השביל שהוביל מרחוב רבי עקיבא למקום, עוד לפני שהיה את שם הרחוב ושאר הבתים שסביבותיה – אמר להם החזון איש שאת ישיבת 'תפארת ציון' וארון הקודש שבה יתכננו כך שיהיה בדיוק מול מקום המקדש בירושלים. כיון שכך, נאלצו לבנות אותו מעט עקום ביחס לשביל שעלה מרחוב רבי עקיבא.
כאשר סללו שם בהמשך הזמן כביש והמשיכו אותו הלאה, נאלצו לנטות מעט בכיוון השביל, וקראו לרחוב 'ירושלים' ע"ש מיקום ישיבת 'תפארת ציון' שבמעלה הרחוב בדיוק מול מקום המקדש בירושלים.
(גליון קול ברמה סיון תש"פ)