תפילת הדרך
האם יוצאים ידי חובת תפילת הדרך על ידי אחר, או בשמיעתה על ידי רמקול?
הנוסעים בדרך והם רבים, ורוצים שיוציא אחד את כולם בתפילת הדרך, יש בזה כמה נדונים להלכה:
לצאת ידי חובת תפילת הדרך, על ידי אחר, כתב באשל אברהם (בוטשאטש מהדו"ת סימן קי ס"ד) שיכול לצאת ידי חובה, ואף על פי שהיא בקשת רחמים. אכן, הגר"ש וואזנר (קובץ אור ישראל חכ"ב עמוד פד) והגר"ח קניבסקי (אישי ישראל שם הע' א) כתבו, שלכתחילה טוב לברך בעצמו.
היוצאים ידי חובה על ידי אחר, האם יכולים לשמוע לצאת ידי חובה על ידי שמיעתה ברמקול? נדון זה כבר האריכו בו באחרונים האם קול אדם היוצא מרמקול נחשב כקולו או אינו נחשב כקול המדבר אלא קול הנוצר על ידי זרמי חשמל. ובשו"ת מנחת יצחק (ח"ג סימן לח אות טז) וכן הגרש"ז אויערבך (שו"ת מנחת שלמה ח"א סימן ט סס"ק א) כתבו שאינו יוצא ידי חובה דרך הרמקול, ומשום שהקול הנשמע מהמכשיר אינו הקול של המדבר עצמו. אמנם בהגה"ה (שם) הוסיף הגרש"ז אויערבך בשם מרן החזו"א, שיתכן שגם דרך הרמקול נחשב כשומע ממש מפי המדבר עצמו, וכן כתב בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ב סימן קח) שלא ברור שהוא נחשב כקול אחר, והוסיף שמטעם זה אפשר שמעיקר הדין אין למחות באלו הרוצים לשמוע קריאת מגילה דרך הרמקול, וכן כתב (שם ח"ד סימן קכו) והוסיף, שלמעשה אף שיתכן שיצאו ידי חובת קריאת המגילה, אבל אין לעשות כן. וכן כתב בשו"ת שבט הלוי (ח"ה סימן פד) שדעתו נוטה למה שכתב האגרות משה, אלא שסיים שחלילה להנהיג דברים חדשים, ומכל מקום, אם כבר שמע מגילה דרך רמקול, יקרא שנית בלא ברכה.
ויש הסוברים שהשומע מגילה דרך רמקול יצא ידי חובה, כן כתב הגרצ"פ פרנק (מקראי קודש פורים סימן יא), ומשום ששומע את קול הקורא רק שמעורב בזה קול אחר.
עוד מצינו לענין ברכת הזימון שדעת הגרי"ש אלישיב (וזאת הברכה עמוד 129) שאין לזמן ברמקול, כיון שהקול היוצא אינו נחשב כקולו של המזמן, וכן הובא שם בשם הגר"י פישר. עוד בענין זה ראה במשנ"ב דרשו סימן קצג ס"ק יז, וכן בסימן תקפז ס"ק ו ובתרפט ס"ק ה.
הנוסע ברכב לשדה התעופה והתפלל תפילת הדרך, האם כשעולה למטוס מתפלל שוב? ומה הדין כשאמר ביום וממשיך נסיעתו בלילה האם צריך לברך שוב?
תפילת הדרך אין צריך לאמרה אלא פעם אחת ביום, כך פסק השו"ע (סימן קי סעיף ה). וכתב המשנ"ב (ס"ק כד) שכונת השו"ע שיש לאומרה מחדש כל יום ויום [אמנם אם נסע כל הלילה בלי לישון בקביעות במלון כתב (ס"ק כו) שיש לברך תפילת הדרך בבוקר בלי חתימה ].
חידוש דין מעניין מצינו בהלכה זו, שאף שבדרך כלל הלילה הולך אחרי היום שבא אחריו, לענין חיוב תפילת הדרך, הלילה הולך אחרי היום שעבר, ולכן כתב בשו"ת שבט הלוי (ח"ח סימן קסז) שאם נוסע ביום וממשיך נסיעתו בלילה, אין לו לומר שוב תפילת הדרך, כי הלילה שייך ליום שעבר, וכן כתב בשולחן שלמה (ס"ב). והגר"ש דבילצקי (קונטרס תפילת הדרך סי"ג) כתב שעד עלות השחר נחשב ליום שעבר.
נדון נוסף ומעניין יש בענין הזה, למי שנוסע ברכב לשדה התעופה, והתפלל תפילת הדרך, האם כשהוא במטוס יצטרך לברך שוב, כיון שאינה אותה סוג של נסיעה? דעת הגרי"ש אלישיב (ובלכתך בדרך פ"ב ס"א) והגר"ח קניבסקי (דולה ומשקה עמוד עד) שאין צריך לברך שנית.
הנוסע ברכב בשבת מחמת פיקוח נפש, האם יתפלל תפילת הדרך? והאם שייך בתפילת הדרך משום 'לועג לרש'?
ישנם כמה אופנים שבהם יש לדון האם חייב לומר בהם תפילת הדרך: וכגון הנוסע בשבת מחמת צורך של פקוח נפש וכדו', שעצם הנסיעה היא נסיעה של איסור שהותרה, כתבו בשערים המצוינים בהלכה (סימן סח בקונטרס אחרון ס"ק א) ובשו"ת בצל החכמה (ח"ה סימן מא) שצריך לומר תפילת הדרך, וכן הורו הגרי"ש אלישיב והגר"נ קרליץ (קונטרס שאלות המצויות הגרא"י דינר ח"א עמוד מו) וכן דעת הגר"ש דבילצקי (קונטרס תפילת הדרך סי"ב).
אכן, דעת הגר"ח קניבסקי (דרך שיחה ח"א עמוד רעז) שיתכן שאין לומר תפילת הדרך באופן זה, כיון שלא שייך לברך על נסיעה שהיא נסיעת איסור שרק מוכרח לקיימה, ולמעשה נשאר בצ"ע.
ישנו אופן נוסף באלו הנוסעים ברכב של חברה קדישא ומביאים את המת מחוץ לעיר בדרך המחויבת בתפילת הדרך, האם יאמרו תפילת הדרך בפני המת, שהרי לכאורה יש בזה משום 'לועג לרש'? ואכן הורה הגרי"ש אלישיב (אישי ישראל פ"נ הערה לב) שיכולים לאומרה כיון שבתפילת הדרך מתפללים שיעברו את הדרך לשלום, וזו תפילה גם עבור המת, מאידך, דעת הגר"ש דבילצקי (קונטרס תפילת הדרך סי"ב) שלא לאומרה ומשום שיש בזה 'לועג לרש'.
הטעם שאומרים תפילת הדרך בלשון רבים גם כשהולך יחידי?
תפילת הדרך יש לאומרה בלשון רבים, כך פסק השו"ע (סימן קי סעיף ד), ואם אמרה בלשון יחיד, כתב המשנה ברורה (ס"ק יח) שיצא בדיעבד אפילו אמר כל הנוסח בלשון יחיד.
ובטעם הדבר שיש לאומרה בלשון רבים, כתב המשנה ברורה (ס"ק יט) שמתוך כך תפילתו נשמעת יותר. וטעם זה טוב כשהוא נמצא יחד עם רבים, שמכליל תפילתו בתפילת רבים וגם יש בו מן האמת, אבל כשהוא הולך ונוסע יחידי, כיצד יוכל לומר לשון רבים כשהוא יחידי? ובזה ביאר המג"א (סימן תקסה ס"ק א) שאי אפשר שלא יהיה אחד בסוף העולם שלא נמצא כמוהו בדרך, ולכן לשון הרבים כוללת כל מי שהולך בשעה זו בדרכים.
אכן, הביא במשנה ברורה (ס"ק יט) בשם ספר הקנה, שמילת 'ותנני לחן' יאמר בלשון יחיד, וכתב המג"א (ס"ק י) שהוא על פי הסוד.
(דרשו)