מאת: הרב משה מיכאל צורן
הזעם האצור בליבות האנשים על מה שאירע ביום שמחת תורה והזוועות הנוראיות שהתחוללו שם, גרר אחריו שאלה שיש לתת עליה את הדעת. בעוברי לפני כמה שנים בשכונת 'רמת חן' (בה מתגורר סבו של אחד הנערים שנחטפו ע"י החמאס וחטיפתם הביאה למבצע צבאי בעזה) עצרו אותי אנשים ושאלו מדוע לא לגשת למרן הגר"ח קניבסקי ולומר לו שכשם שהוא מברך כל כך הרבה אנשים ביום, יעשה פעם דבר שאינו-שגרתי ויקלל את אנשי ה'חמאס', ואולי בשל כך ירחם האלוקים וישמור עלינו מהם? האנשים אמרו זאת בכאב, ובתום-לב. כיצד משיבים להם?
ציטטנו בפניהם את דברי החפץ חיים בספרו 'נצח התורה' האומר על הפסוק בפרשת בלק 'ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה', וזו לשונו: 'הביטו וראו מה בין יהודי לגוי; כשיהודי נתון בצרה וגוי מאיים עליו, הוא ממהר אל הצדיק לבקש ברכה להצלה ולישועה. וכשבלק מלך מואב התיירא מפני בני ישראל, שלח אל בלעם הקוסם, ולא שיברכהו שיינצל, אלא שיקלל את ישראל…
'זה ההבדל, אמר החפץ חיים; יהודי מבקש ברכה לעצמו, וגוי מבקש קללה לזולתו'… הוא שאמר הכתוב: 'ויאהב קללה ותבואהו. ולא חפץ בברכה ותרחק ממנו'… (תהלים, ק"ט י"ז).
האברך שכיוֵון ב'קידוש לבנה' הצליח בס"ד להבריח את המחבלים שהותירו אחריהם סכומי כסף גדולים
נספר כאן על מעשה מופלא שסיפר לי אברך ת"ח שנקלע פעם בשעת לילה מאוחרת למקום מבודד, ונעשה לו נס של ממש, שעד היום כשהוא נזכר בו יש לו צמרמורת.
האברך סיפר שבהיותו במקום ההוא, ניגשו אליו לפתע 3 ערבים חמושים ורעולי פנים, 'והיה ברור לי שהם באים כדי לבצע את הדבר הנורא ביותר'. לא ידעתי מה לעשות, ופתחתי בזעקות. שלושת המחבלים נבהלו, ופתחו במנוסה, ועזבו את המקום במהירות, תוך שהם מותירים אחריהם שקית ובה סכומי כסף גדולים.
שאלתי את האברך האם באומרו 'קידוש לבנה' הוא מכוון היטב ב'הנה אנכי רוקד כנגדך' וכו', וגם במלים 'תפול עליהם אימתה ופחד'? הלה השיב שאכן בחודש האחרון, בקידוש לבנה, כיוון במיוחד במלים הללו.
ואז אמרתי לו שאם כך יתכן שזו היא סיבת הצלתו, שכן ה'באר היטב' (סימן תר"ב ס"ק ד') מצטט את ה'אור חדש' המספר על אדם שפגעו בו אנסים בלילה, ורצו להורגו. כפי ה'מקובל' במקרים אלה ביקש מהם האדם שימלאו את בקשתו האחרונה, ואכן הם התירו לו.
כיון שהלבנה היתה אז בחידושה, קידש אותה היהודי בכוונה גדולה. והנה לפתע, מספר ה'באר היטב', כשקפץ שלוש פעמים ב'הנה אנכי רוקד כנגדך' וכו', כנהוג, נעשה לו נס, ונשאו הרוח וניצול מהם. 'גם שמעתי, כותב הבאר היטב בשם האור חדש, שמי שיקדש הלבנה מיום שקדשה, שוב לא ידאג שימות באותו חודש מאותו יום ואילך'.
מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל: מותר להשתמש בכסף
האברך שאלני האם מותר לו להשתמש בכסף הרב שהותירו אחריהם המחבלים, או שמא כסף זה מוגדר כ'כסף של נס', שאסור להשתמש בו?
את השאלה הזו שאלתי בזמנו את גיסי מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל שאמר שאין זה כסף של נס, כדוגמת הרגל המוזהבת שירדה מן השמים, וכיו"ב, ולכן מותר להשתמש בו.
כשאדם מתעורר באמצע הלילה למשמע אזעקות, ואומר תהלים, האם צריך לברך ברכת התורה?
כשאדם מתעורר באמצע הלילה למשמע אזעקות, ואומר פרקי תהילים, האם חייבים לברך תחילה ברכת התורה? ומה היא ההלכה כאשר פסקו האזעקות, ושבו לישון, האם בקומם בשחרית, יברכו ברכת התורה?
נחלקו הדעות אם מותר לומר תהלים דרך תחנונים לפני ברכת התורה. דעת מרן בעל השו"ע [או"ח, סימן מ"ו ס"ט] דנכון לחוש לדעת הסוברים שצריך לברך תחילה ברכת התורה. והרמ"א כתב, שהמנהג לא כך, שהרי מתפללים סליחות ואחר כך מברכים על התורה. אולם במשנ"ב [ס"ק כ"ז] נאמר, דהיום נהגו לברך תחלה ברכת התורה.
נמצא למעשה שלפני אמירת תהלים יש לברך ברכת התורה וכשיחזור ויישן שנת-קֶבַע, קודם אור היום, אין צריך לחזור ולברך, כי מסתמא דעתו של אדם לפטור בברכה זו, עד שנת הלילה שלאחריו, והמברך בבוקר שנית (או שומע מאחרים, ומכוון לצאת מהם) לא הפסיד (כמבואר במשנה ברורה [סימן מ"ז ס"ק כ"ט]).
ובספר "ארחות רבנו בעל הקהלות יעקב" [ח"א עמוד מ"ז] כתוב: "פעם ישנתי כשעה לבוש בבגדיי, כשעתיים לאחר כניסת הלילה, וקמתי ללמוד, ודעתי היתה לאחר הלימוד לישון שנת-קֶבַע בלילה, והיה הנדון לענין ברכת התורה, ולאחר שחיפשנו בפוסקים מצאנו ב'אשל אברהם' (מבוטשאש) [או"ח סימן מ"ז], דבכי האי גוונא יש לברך: "בריך רחמנא מלכא דעלמא דיהיב לן אורייתא". וכך אמר לי מו"ר לברך, וכוונתו שלא לצאת רק עד שנת-קֶבַע שבאותו הלילה, כדי שאוכל לברך עוד פעם בבוקר ברכת התורה בשם ומלכות".
ויש להעיר על דברי קדשו מהמבואר ב'פתחי תשובה' [יו"ד סימן שכ"ח סק"א] שכתב: "מדברי הפנ"י נראה דיכול לומר בריך רחמנא מרא אשר צוונו להפריש חלה דגם כן ליכא הזכרת שם ומלכות לבטלה, כיון שהוא בלשון תרגום, ואפ"ה יצא ידי ברכה, אך דאין דבריו מוכרחים, די"ל דאפילו בלשון חול, גם כן שייך הזכרת שם שמים לבטלה".
(מתוך קובץ 'קול ברמה' חנוכה תשפ"ד)