הרב חגי ולוסקי
"וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה" (לב, ה)
מדוע יעקב אמר למלאכים לספר לעשו שהתגורר אצל לבן?
למרבית הדעות, במילים אלו ביקש יעקב לפייס את עשו. לפי רש"י הוא נקט בדברי פיוס, על שלקח לו את הברכות, כמו גם את הבכורה. תחילה אמר לו שלא נעשה אצל לבן שר וחשוב, אלא היה אצלו גר, ואין סיבה שישנא אותו על כך.
רבי חיים פלטיאל: יעקב רצה לרצות אותו, שלא יקפיד עליו, על שלא בא לראותו ולהקביל את פניו במשך עשרים שנה, שכן היה שכיר אצל לבן, שגם הוא מכיר אותו כקפדן, שלא נתן לו רשות להתבטל ממלאכתו ללכת אל עשו לראותו, ועל כן אמר 'עִם לָבָן גַּרְתִּי'.
רלב"ג: יעקב התייחס לעשו כאח, וסיפר לו את קורותיו, והמאורעות שחווה בשנותיו אצל לבן. והוסיף על כך רש"ר הירש שבמילים 'עִם לָבָן גַּרְתִּי' סיפר בקצרה את כל חוויותיו ב-20 השנים האחרונות. הוא תיאר את כל המרירות והקשיים שעברו עליו, שהיה זר ומשולל זכויות.
הדר זקנים: יעקב רצה להפחיד את עשו, ואמר לו: עם לבן, אבי כל הרמאים, התמודדתי ויכולתי לו, ומכאן שעליך להיזהר ממני.
•••
"וַיַּעֲנוּ בְנֵי יַעֲקֹב אֶת שְׁכֶם וְאֶת חֲמוֹר אָבִיו בְּמִרְמָה וַיְדַבֵּרוּ אֲשֶׁר טִמֵּא אֵת דִּינָה אֲחֹתָם" (לד, יג)
מדוע בני יעקב ענו ולא יעקב בעצמו?
מדרש שכל טוב: "זה שמעון ולוי, אלא כאן סתמו, ובא כתוב אחר ופירשו, ולמה קפצו לדבר לפני אביהן? שהיו יודעין בו שהוא תם וחסיד ביותר, ולא היה מכריע לשכם ולא מרמה בו, כיון שבא והשפיל את עצמו כל כך, לכך קפצו לדבר".
רד"ק: יעקב, איש האמת, לא דיבר בשפתיו במרמה, על אף ששכם חטא כנגדו, אלא הניח לבניו, והם ענו במרמה. באופן דומה ביאר רמב"ן שחמור ושכם דיברו עם יעקב, אולם הוא לא ענה להם דבר, בניו לא רצו שידבר על כך, אלא דיברו במקומו, משום שאין זה לכבודו, לעסוק בנושא זה שיש בו קלון.
רש"ר הירש: בני יעקב רצו לומר דברים קשים, שמפאת כבודו, לא ראוי שייאמר בהקשר אליו. הם העדיפו שאם יואשמו בחומרת הדברים או השלכותיהם, לא יתקשרו הדברים לאביהם ועל כן דיברו בעצמם.
•••
"בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה אִישׁ חַרְבּוֹ וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּטַח וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר" (לד, כה)
מה היה ההיתר של שמעון ולוי להרוג את אנשי שכם?
הרמב"ם (הלכות מלכים פ"ט הי"ד): בני נח התחייבו בדינים, להושיב דיינים, והיו צריכים לשפוט את שכם על מעשה דינה, ומשלא עשו כן, התחייבו כולם במיתה.
חזקוני: משום שחמור ושכם שינו את התנאי שעליו סיכמו, שהרי חמור אמר לבני יעקב 'וְהִתְחַתְּנוּ אֹתָנוּ, בְּנֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לָנוּ וְאֶת בְּנֹתֵינוּ תִּקְחוּ לָכֶם', כלומר אתם תקבעו ובכם יהיה הכל תלוי, וכן כשחזרו בני יעקב על התנאי ואמרו 'וְנָתַנּוּ אֶת בְּנֹתֵינוּ לָכֶם וְאֶת בְּנֹתֵיכֶם נִקַּח לָנוּ', הסכימו לכך, אולם כשפנו לאנשי עירם במטרה לשכנעם, שינו את התנאי ואמרו להם 'אֶת בְּנֹתָם נִקַּח לָנוּ לְנָשִׁים וְאֶת בְּנֹתֵינוּ נִתֵּן לָהֶם', ותלו את הכבוד באנשי העיר ולא ביעקב ובני ביתו. סיבה נוספת, משום שאמרו חמור ושכם 'מִקְנֵהֶם וְקִנְיָנָם וְכָל בְּהֶמְתָּם הֲלוֹא לָנוּ הֵם'.
אור החיים: בני יעקב התכוונו להרוג רק את שכם, בעל העבירה, אולם כל בני העיר עמדו בפרץ כנגדם וניסו למנוע מהם מלהרוג את שכם, והוכרחו בני יעקב להרוג את כל תושבי העיר, מדין רודף.
(מתוך ספרי 'תורתך שאלתי' – לימוד פרשיות התורה בדרך שאלות ותשובות, שנכתבו ע"י הרב חגי ולוסקי.
להערות, מייל [email protected])