השבוע סיפר לי מכר, סיפור על בן משפחתו: הוא עובד כמהנדס במשרד בחו"ל. שומר מצוות יחיד בתוך צוות של חמישה מהנדסים מאומות העולם. גם הבעלים, ה"בוס", הינו גוי. במשך שנים סיפקה החברה שירותי הנדסה לפרויקטים גדולים של נדל"ן. אך לאחרונה, עקב עליית הריבית בעולם, נשרו או הוקפאו פרויקטים רבים.
הגיעו הדברים עד לכדי כך שהבוס כינס את העובדים והודיע להם: 'במציאות הנוכחית אין לי כסף לשלם משכורות. מציע לכל אחד למצוא עבודה אחרת. נעמוד בקשר וכאשר ישתפר המצב נוכל להמשיך לעבוד יחדיו'. חמשת העובדים הגויים הבהירו לבוס, שברגע שימצאו עבודה אחרת שוב לא יהיו משועבדים לעבודה הקודמת…
אבל בפי העובד היהודי הייתה תגובה אחרת לגמרי: 'מה אני יכול לעזור לך?' תגובה עניינית. לא אגואיסטית. החברה במצוקה. אולי אני יכול לעזור משהו?
סופו של סיפור: חמשת העובדים הגויים קיבלו מכתב פיטורין. היהודי לא – 'אותך אני משאיר לצידי' בישר לו הבוס. מאז, הם יושבים יחדיו ומנסים למצוא את הדרך שתשאיר את החברה על פני המים. כל מי שקשור לחברה יודע ומכיר שמדובר ביהודי שומר תורה ומצוות, והסיפור מהווה קידוש השם עצום לעיני העמים.
אני שמח לפרסם אותו כאן, אך מבקש לא להסתפק בכך. בוא ננסה לחדור לתוככי "הלב" של הסיפור: היהודי הזה זכה לקבל בבית חינוך לישרות, למידות טובות, לחשיבה על טובת הזולת. להיות 'מענטש' – בן אדם – ולא טיפוס שכל הזמן חושב רק על עצמו, אם במודע ואם בתת-מודע. וכך, ברגע של אמת, ללא כל הכנה מוקדמת, התפרץ מפיו באינסטינקטיביות הרצון לעזור. 'מה אני יכול לעזור לך?' – – –
כולנו יודעים שהמצב בארץ לא פשוט. כולנו גם יודעים שהמצב של בין אדם לחברו לא פשוט – וזה בלשון המעטה… והתדרדרו הדברים עד כדי הרשעות הנוראה שהתרחשה ביום הכיפורים. שלא פחות מאשר היה בה רוע כלפי-שמיא, היה בה רוע צרוף כלפי הזולת! לצערנו, רוב העולם חי לפי "הפילוסופיה" של אני ואני ואני… הזולת כלל לא בתמונה. השאלה תמיד היא, איך אני מצליח, איך אני מרוויח, איך אני מתקדם.
הבעיה היותר גדולה, שאנו לא מכירים בבעיה! זה הפך להיות חלק מהחיים, עד כדי כך שלפעמים גם התורה והמצוות מצטרפים לחגיגה והופכים לשרת את האנוכיות. אבל מה לעשות: האמת הפשוטה היא, שהתורה לא ניתנה לאגואיסטים, ולא למי שלא מתנהגים כמו בני-אדם, דרך ארץ קדמה לתורה. התוכנית של הקב"ה עליה השתית את כל העולם הינה "עולם חסד יבנה". היסוד הזה של חסד הוא לא נקודתי, מקומי, זמני. אלא היסוד- מוסד עליו ניצב העולם כבר 5784 שנה.
כל הצרות מתחילות כאשר שוכחים את האמת היסודית והפשוטה הזו, ומזניחים אותה לטובת "אני ואפסי עוד". אלמלא זאת היינו פטורים בכל העולם כולו ממערכת משפט, מצבא וממשטרה. בשנה וחצי האחרונות נתנו לנו משמים הצצה עד היכן מסוגל הרוע להגיע, במלחמה המיותרת באוקראינה – וכעת זה הגיע עד אלינו בפרעות תשפ"ד.
הכל, הכל מתחיל בכך שאנשים מבקשים לשלוט ולהשתלט – היפך "עולם חסד יבנה". אבל שום דבר לא יעזור עד שהאנושות תחזור אל עצמה, אל התוכנית המקורית של הבריאה. להיות 'נותן' ולא 'לקחן'.
(איש לרעהו)