יעקב א. לוסטיגמן
"להתחיל למסור שיעור ב'דרשו' זוהי זכות לא רגילה, זה להיות חלק מהמעצמה הגדולה בעולם לזיכוי הרבים. ההשגחה העליונה זימנה לידי הזדמנות כזאת מיוחדת לעסוק בזיכוי הרבים, וכשקיבלתי את ההצעה להיות מגיד שיעור, חשבתי כיצד אוכל להימנע מכך? קשה היה לסרב לכזו הצעה."
"אז התחלתי, וב"ה הקב"ה עוזר לי. בהתחלה תיקנו אותי, הסבירו לי שוב ושוב, איך לגשת לזה, איך לתת לצופים את ההרגשה שאני לומד איתם בחברותא. כמובן שאני עדיין 'ירוק' אבל לאט לאט מתרגלים, לומדים את רזי המקצוע ובסייעתא דשמיא אני מרגיש שאני הולך ומשתפר.
"זה אתגר לא פשוט", אומר הרב סטרו בשיחה עם 'לקראת שבת'. "מצד אחד ספרדית היא שפת האם שלי, ואני שולט בה היטב. מצב שני, אני רגיל ללמוד בלשון הקודש. מה גם, שמעולם לא מסרתי שיעור ברבים באופן קבוע, להוציא מקרים חד פעמיים שמסרתי חבורה או החלפתי מגיד שיעור פה ושם.
"התגובות מאוד מחממות את הלב. בינתיים זה עוד ממש בתחילתו, לא רבים יודעים שיש שיעור בספרדית, זה עובר בעיקר מפה לאוזן, כי הרי לכל דובר ספרדית בארץ יש עוד כמה חברים דוברי ספרדית, ולאט לאט הבשורה מתפשטת. בינתיים המאזין הכי נלהב זה אבא שלי שליט"א, שמאוד מאוד מתרגש ושמח לשמוע שיעורים בגמרא בספרדית, ובמיוחד שהם מגיעים מפי בנו, זה בוודאי עושה לו הרבה נחת, ב"ה. באופן כללי אני מרגיש ממש אסיר תודה לבורא עולם שזיכה אותי לכך, ומתפלל שהסיעתא דשמיא הזאת תמשיך ללוות אותי ואזכה להמשיך ולמסור שיעורים על הש"ס כולו בספרדית, ואולי, מי יודע, אולי אזכה גם למסור בלשון הקודש, אני כבר מתחיל להרגיש את השמחה בהרבצת תורה…".
שאלנו את הרב סטרו איך זה למסור שיעורים בספרדית, והאם זה מהווה אתגר מיוחד מבחינתו, והוא משיב בחיוב…
"יש בגמרא הרבה מושגים שקשה לתרגם אותם לספרדית", הוא מסביר, "יש דברים שאין להם תרגום ולכן לא מתרגמים אלא מסבירים, כמו 'לבוד', או 'דופן עקומה', או 'תיקו' וכדו'. גם מי שמדבר עברית לא יבין מה זה 'לבוד' אם לא תסביר לו, ומי שיודע ללמוד גמרא יודע כבר מה זה 'לבוד' אחרי שמסבירים לו… זה לא שונה לגבי מושגים כאלו בין שיעור בלשון הקודש לבין שיעור בספרדית.
"אבל יש מושגים אחרים שהם לא לגמרי הלכתיים, ואותם כן צריכים להסביר. כמו 'קל וחומר', זה ביטוי שאין לו מקביל בספרדית, ובמקום לומר 'קל וחומר' בשתי מילים צריך לתת הסבר של שניים שלושה משפטים על כך שאם כאן יש משהו קל ובכל זאת הדין שלו הוא כך וכך, ולעומתו יש משהו חמור יותר מבחינת הדין, בוודאי נגיד שגם שם יחול הדין הספציפי ההוא שעליו אנחנו מדברים…
"באופן כללי, כל תרגום משפה לשפה אחרת הוא עניין מאתגר, וכשזה ללמד גמרא זה יותר מורכב כי בעצם אנחנו מתרגמים מארמית ללשון הקודש ומלשון הקודש לספרדית. מה גם שאין עדיין 'שוטנשטיין' או משהו דומה בספרדית, כך שלפעמים אני צריך להגדיר מושג תלמודי בעצמי, ואכן עושה שימוש נרחב במילון למרות שכמו שאמרתי שפת האם שלי היא ספרדית.
"כשהתחלנו ללמוד מסכת ברכות, למדנו על כך שחכמים אמרו שצריכים לומר 'קריאת שמע' עד חצות הלילה כדי להרחיק אדם מן העבירה. חכמים עשו 'גדר' כדי שהאדם לא ישכח לקרוא קריאת שמע… איך מתרגמים 'גדר'??? אומרים 'סרקה' – כלומר רשת או סורגים שמקיפים את החצר. האם יהיה נכון לתרגם את ה'גדר' ההלכתי, ל'סרקה' בספרדית? כמובן שלא. אנשים לא יבינו על מה אני מדבר. הייתי צריך להתאמץ מאוד למצוא את ההגדרה הנכונה שתקלע לעניין ושתנגיש את המושג 'גדר' למאזינים.
לסיום שאלנו את הרב סטרו, כמה זמן לוקח לו להכין כל שיעור, והוא משיב לנו שהתשובה לשאלה הזאת אינה חד משמעית: "זה מאוד מאוד תלוי איזה עמוד", הוא מסביר. "יש את השלב הראשון שבו אני לומד את העמוד לעצמי, בלשון הקודש, כדי להבין אותו באופן שיהיה לי ברור ונהיר, כי מי שאינו מבין טוב כמובן לא יכול להסביר טוב.
"בשלב השני אני צריך לתכנן את השיעור לפני שאני מוסר אותו, איך אני מתרגם כל מינוח לספרדית, ואז מגיע השלב שבו אני פותח את המילון, ומנסה לגבש לעצמי תוכנית פעולה, לא פעם אני מרים טלפון לתלמידי חכמים דוברי ספרדית, ומתייעץ איתם איך להגדיר הגדרות מסוימות. רק אחרי שהכל מסודר אצלי בס"ד, אני יכול לגשת לאולפן ולהקליט את השיעור הבא.
"זה כמובן לוקח המון המון זמן, ואני רוצה לנצל הזדמנות זו כדי לומר תודה רבה לאנשי ביתי, על ההקרבה הגדולה והנכונות לאפשר לי לעשות את זה, למרות שזה דורש הרבה ארגון ומחשבה, וגם את כל הזמן שפעם אולי היה קצת פנוי פה ושם, שעכשיו בס"ד מוקדש לזה. אני מקוה שבהמשך בס"ד, כשאזכה לצבור קצת יותר ניסיון, זה יהיה קל יותר…".
(מתוך שיחה נרחבת שיפורסם בגליון לקראת שבת)