"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל לָבָן שַׁלְּחֵנִי וְאֵלְכָה אֶל מְקוֹמִי וּלְאַרְצִי" (ל, כה)
מדוע יעקב ביקש מלבן ללכת רק לאחר שיוסף נולד?
ב"ב קכג ע"ב: "מאי שנא כי אתיליד יוסף? אמר ליה: ראה יעקב אבינו שאין זרעו של עשו נמסר, אלא ביד זרעו של יוסף, שנאמר 'וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ' (עובדיה א, יח)".
רבי יונתן בן עוזיאל: לאחר שילדה רחל את יוסף, אמר יעקב ברוח קודשו, שבית יוסף עתידים להיות כמו שלהבת, שיכלו את בית עשו, ועל כן מרגע זה, חש שאינו מפחד מעשו וצבאו, ופנה ללבן ואמר לו: 'שַׁלְּחֵנִי וְאֵלְכָה אֶל מְקוֹמִי וּלְאַרְצִי'.
רשב"ם: יוסף נולד כשנשלמו שבע השנים הנוספות שעבד עבור רחל. ומשהושלם חובו ללבן, ביקש יעקב לשוב לארצו.
"וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב אֶת לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ כִּי בֹרֵחַ הוּא" (לא, כ)
הרי מובן שיעקב לא יגיד ללבן שמתכוון לברוח, מה החידוש בכך?
אברבנאל: התורה כתבה את הסיבה ל"גניבת דעתו" כביכול, שכשהגיע אל
יו יעקב, (בתחילת הפרשה) לא אמר לו שבורח מפני עשו, בעקבות מריבה ביניהם. לבן סבר שיעקב מתכוון להשתקע, ולא חשב שיברח ממנו, 'עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ', יעקב לא אמר לו מפני מה הגיע אליו מבית אביו.
ספורנו: ביאור המילה 'עַל' הוא מלבד, כדוגמת 'עַל עוֹלַת הַתָּמִיד'. יעקב הראה שכביכול אינו מרגיש איבה כלפי לבן, 'עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ', שלא אמר לו שמתכוון ללכת והמשיך לנהוג, כאילו מתכוון להמשיך ולעבוד אצלו.
אור החיים: ביאור הפסוק 'עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ', שהבין לבן מבקשת יעקב 'שַׁלְּחֵנִי וְאֵלְכָה אֶל מְקוֹמִי וּלְאַרְצִי', שיעקב לא יעזוב אותו ללא הסכמתו.
הכתב והקבלה: דרך האדם לעורר את מה שבלב חברו לעשות לו. באופן טבעי, ליבו של לבן היה אמור לחוש שיעקב מתכוון לברוח ממנו. יעקב בחכמתו הרבה ובעורמתו, היה מראה ללבן שכביכול טוב לו עמו, 'עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ', התנהג איתו באופן שליבו לא הרגיש שיעקב עומד לברוח ממנו.
רבי זלמן סורוצקין: הפועל 'ברח' מסמן רק הליכה בחפזון, לאו דוקא 'בריחה' מפני משהו, כפי שאמר בלק לבלעם 'וְעַתָּה בְּרַח לְךָ אֶל מְקוֹמֶךָ'. משמעות המילה 'כִּי בֹרֵחַ' במובן 'דהא', ולכן לא הגיד לו, שהרי הוא בורח.
"וַיֹּאמֶר לָהֶם הַיְדַעְתֶּם אֶת לָבָן בֶּן נָחוֹר וַיֹּאמְרוּ יָדָעְנוּ" (כט, ה)
ומדוע ייחס את לבן לנחור סבו ולא לבתואל אביו?
רד"ק: נחור היה ידוע ובעל השם, ונכבד יותר מבתואל, כפי שאמר לבן 'אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי נָחוֹר יִשְׁפְּטוּ בֵינֵינוּ' (לקמן לא, נג).
רבינו בחיי: על פי הכלל "בני בנים הרי הם כבנים" (יבמות סב ע"ב), ייחוס לבן לסבו, כמוהו כייחוסו לבתואל אביו.
כלי יקר: יעקב רצה לבדוק מה טיבו של לבן, הוא לא שאל את אנשי העיר אם הם מכירים אותו או לא, היה ברור לו שאנשי מקומו מכירים אותו. הוא שאל אותם על מעשיו ועל ייחוסו, אם הוא מתייחס אחר נחור, שהיה איש תם וישר, או אחר אביו בתואל הרמאי. 'הַיְדַעְתֶּם אֶת לָבָן', אם הוא 'בֶּן נָחוֹר', שדומה לו בתולדה. על כך השיבו לו: 'וַיֹּאמְרוּ יָדָעְנוּ', שהוא בן נחור ומתייחס אחריו ודומה לו במעשיו.
מתוך ספרי 'תורתך שאלתי' – לימוד פרשיות התורה בדרך שאלות ותשובות, שנכתבו ע"י הרב חגי ולוסקי.
להערות, מייל [email protected]