ימי המבחן הראשון בעמוד היומי והימים שקדמו להם, היו גדושים ורוויים בפעילות מרובה במוקד דרשו, זו היא המחלקה האחראית לטיפול בפניות השונות של הנבחנים היקרים. קווי הטלפון לא שתקו לרגע, מאות פניות התקבלו כאן כל שעה ללא עצירה. הצוות המתוגבר שמח לטפל במקצועיות בכל אחת מהפניות ולהצעיד את הנבחנים בדרך למבחן ההיסטורי.
לטובת הקוראים היקרים, ביום שישי בצהריים, שעה קלה לאחר סיום שעות הפעילות במאות מוקדי מבחני דרשו החודשיים, ביקשנו מצוות המוקד לשתף אותנו באפיזודה אחת או שתיים איתן נפגשו לאורך ימי המבחן הראשון בעמוד היומי.
אחת השיחות המרגשות ביותר, היא ללא ספק זו שהתקבלה ביום חמישי בצהריים. על הקו היה אברך צעיר תושב אחד הריכוזים החרדיים בגליל שהצטרף לתוכנית העמוד היומי והתכונן לצאת מביתו לכיוון מקום המבחן הקיים באחד מבתי הכנסת באזור.
זה היה ביום חמישי בצהריים, ובדיוק אז נשמעה אזעקה עולה ויורדת בגליל בשל טילים שנורו מלבנון לשטח ישראל. האזעקה הפחידה את נוות הבית הצעירה וביקשה מבעלה להישאר עמה בבית כדי שלא תישאר לבד בשעה שכזו.
הבעל המסור ידע שעם כל הרצון העז שלו לגשת להיבחן על העמל הרב שהשקיע בלימודו חודש שלם, צו השעה הוא כנראה להישאר בבית בזמן שכזה ולשהות יחד עם עקרת הבית ולהרגיע אותה.
האישה היקרה העריכה מאוד את החלטתו הכנה, אך הרגישה מעט החמצה על כך שבגללה לא יזכה בעלה להשתתף במבחן החודשי אליו התכונן כל כך. חכמת הנשים שלה לקחה אותה צעד אחד קדימה, והיא החליטה לפנות למוקד דרשו לשאול אם ידוע להם על מקום מבחן באזור מגוריהם בו יש עזרת נשים פתוחה..
צוות המוקד התרגש מהפנייה הלא שגרתית ונחלץ לברר מיד. טלפון אחד ושניים לאחראים בשטח, וזמן קצר לאחר מכן עצר רכב סמוך לאחד ממקומות המבחן בצפון, וממנו יצא הזוג הצעיר.. האברך נכנס הישר למקום המבחן הפועל בהיכל בית הכנסת ורכן למלא את תשובותיו הבהירות, ואילו האישה פנתה לעזרת הנשים לקרוא פרקי תהילים להצלחת המערכה ולהצלחת בעלה היקר – –
'על הצימאון והתשוקה של עם ישראל ללימוד העמוד היומי תעיד העובדה הבאה' – מספר אברך יקר מצוות העובדים במוקד דרשו.
'בסיום המשמרת היומית שלי במשרד נזכרתי בבקשה של החברים שלי בכולל שביקשו ממני להביא עבורם מספר חוברות 'עיון העמוד' לשיעור הקבוע שנוסד בכולל במסגרת זו.
לבקשה שכזו כמובן אי אפשר לסרב. לקחתי מספר חוברות שמיועדות לחלוקה לשיעורים, הכנסתי לשקית רגילה שקופה ויצאתי. בדרכי לתחנת האוטובוס שבמרחק כמאתיים מטרים מהמשרד, הגיע מולי אברך בן תורה יקר ששם לב לתכולת השקית השקופה..
הוא היסס מעט אך בסוף החליט לפנות אליי.. 'סליחה, אני שם לב שיש לך בשקית חוברות 'עיון העמוד', אולי במקרה יש בידך חוברת מיותרת'?.. חשבתי לעצמי שלא נורא יהיה אם ייאלצו אברכי הכולל שלי להסתפק היום בחוברת אחת פחות. מחר אשלים להם את החסר.. כך הושטתי לאברך היקר חוברת עיון העמוד תוך שאני אומר לו שאני שמח בזכות שיש לי לזכות אותו בחוברת שבטח תועיל ללימודו. 'נו, אם כן' – אמר לי, גם כן בהיסוס – 'גם הבן שלי אתו אני לומד את החומר ישמח לקבל חוברות'.. לא יכולתי לסרב. נתתי לו חוברת נוספת.
עובר אורח מהעבר השני של הכביש הבחין בחוברות הכחולות שעוברות מיד ליד, ומיהר גם הוא לנקודת החלוקה המאולתרת.. 'תשמע, יש לנו שיעור בכולל, חסרות לנו חוברות כאלו, אנחנו זקוקים מידית לכמה חוברות כאלו עבור הלומדים היקרים, בבקשה'..
'תוכלו להמשיך לבד' – מסיים עובד המוקד עם חיוך רחב על הפנים – 'השקית השקופה שלי התרוקנה לחלוטין.. לכולל הגעתי בלי חוברת אחת.. לחברים שלי בכולל אמרתי שלמחרת אביא עבורם את החוברות המיוחלות, והבטחתי שהפעם אקפיד להכניס אותן בשקית אטומה לחלוטין'…
אבל הסיפור הגדול ביותר הוא כמובן של כל אחד מאלפי אלפי הנבחנים שלאחר עמל של שלושים יום רצופים ניגשו להיבחן ולקצור ברינה את זריעתם.
כל מבחן הוא סיפור של יגיעת התורה וקידוש ה'. כל מבחן מגלם עשרות שעות ויותר של דבקות בתורה וצימאון לרכוש בה קנייני נצח.
אלו גיבורי החיל של עם ישראל, ובזכות התורה ולומדיה יינצל העולם.