מעשה בבני משפחה אחת שהגיע לביתם מכתב מ'חברת החשמל' בו נכתב שעליהם לשלם סך אלף וחמש מאות שקלים בעבור השימוש בחשמל בחודש האחרון, ויחשכו עיניו וכמעט שלא התמוטט על אתר… ומה עוד שלא ידע מהיכן ישלם סכום עתק שכזה… ויקרא האיש ל 'כנס חירום' לכל בני ביתו ויספר להם את כל אשר קרהו ואת פרשת הכסף… והודיע נחרצות כי 'חוב קדוש' הוא מני היום ואילך להצטמצם בשימוש בכח החשמל, וכתשובת המשקל הרי אנו מקבלים על עצמנו להגיע לסכום של חמישה שקלים בלבד להוצאות החשמל מדי חודש בחדשו … בראש ובראשונה, מעתה אין משתמשים במזגנים, וכי תאמרו כיצד נחיה בלי מזגן – הרי אבותינו ספרו לנו שבימיהם לפני כחמישים שנה בלבד – לא היה מזגן מצוי בכל בית ובית, וב"ה שהם חיו והאריכו ימים … אם כן נלך בדרכי אבות ולא נשתמש במזגן.
ואכן כעבור חודש ימים שוב הגיע 'מכתב', והפעם נכתב בו שדמי השימוש הינו רק כמה מאות שקלים בלבד … אך עדיין לא נחה דעתו , הרי התחייב להגיע לחמישה שקלים ותו לא… קרא שוב לכל המשפחה לאסיפה שנייה, והודיע כי אין מנוס אלא להפסיק מלהשתמש במקרר, ונשוב לחיות כמו הדורות הקודמים לפני כשמונים שנה שאף הם 'חיו' בלי מקרר והצליחו להסתדר… לאחר חודש הגיע שוב אגרת בשלישית והפעם דרישה לשלם מאה שקלים בלבד, אלא שהוא רצה לעמוד בקבלה ה'טובה' שקיבל על עצמו … וגזר גזירה שלישית, ששוב אין להעלות את האור בכל רחבי הבית, דיינו במנורה קטנה אדומה המאירה באור קלוש – שעל ידה נראה את צעדינו 'ולא נכשל בעץ ואבן', ואין צורך באור אחר… החלו הילדים לצעוק שלא יוכלו להכין את 'שיעורי הבית '… אמר להם, השכימו בבוקר ותוכלו להנות מאור החמה שהיא בחינם… החל מהזריחה ועד השקיעה, ותנצלו את אור החמה לכל צרכיכם…
והנה בתום חודש ימים הגיע הודעה שעליו לשלם סך חמש עשרה אלפי שקלים, כמעט שלא פרחה נשמתו מקרבו … והתקשר לזעוק חמס על הגזל לאור (חושך …) היום, היתכן כדבר הזה, בביתנו אין שום שימוש בכלי הנצרך לכח החשמל , לא מזגן ולא מקרר, ואף לא מנורה כי אם בקושי מנורה קטנה, חייהם אינם חיים, ואתם דורשים ממני סכום עצום שלא נשמע כמוהו , מה זה ועל מה זה… אמרו לו, ש 'אין לדיין אלא מה שעיניו רואות', וכך רשום אצלם, אך ישלחו שליח לבדוק האם באמת צדקו טענותיו, או שמא משקר עליהם, אדהכי והכי עבר עוד חודש ימים, וכבר הצטבר החוב לשלושים אלף…
סוף סוף הגיע ה'מבקר' וראה שאכן בכל הבית שוררת מכת חושך, ורק מנורה קטנה דולקת – היא המנורה המעידה על הפעלת ה 'בוילר'… אז נוכחו לדעת עד כמה הוא 'עם הארץ', והסבירו לו, אכן נראה לך כי רק מנורה קטנה דולקת כאן, אבל היא מדלקת את דוד המים הנמצא במרומי הבית, ומבשלת מים בכל עת יומם ולילה… ומבזבזת כח עצום של חשמל .
לענייננו יאמר, נראה לך מעשה עבודתך כקטן אין בו כלום, דע כי היא מבעירה אש גדולה במרומים, כי ה'תשלום' הגדול אינו על הדלקת האור הרגיל, כשהנך עושה מצוות ומעשים טובים בנחת , אלא דייקא על המנורה הקטנה, כשהכל בוער בקרבך , ו'הבוילר' הולך ומתפוצץ…. והוא בכח גדול חושק שפתיו מלדבר מה שאסור… או כשבקושי גדול עוצם עיניו מראות ברע וכיו"ב – על כזה דייקא יקבל שכרו משלם, ויפתח לו ה' את אוצרו הטוב מן השמים.
(באר הפרשה תולדות תשפ"ד)