לפני תקופה הזדמנתי לבית החולים הדסה עין כרם. נכנסתי לבית דוידסון ופניתי למעליות. בסיעתא דשמיא המעלית נפתחה בדיוק כשהגעתי. בעודי מזנק פנימה, מניח כזקן ורגיל את ידי על הכפתור של הקומה בה רציתי לבקר, אני מגלה בבהלה כי הקיר חלק. אין כפתורים. בינתיים דלת המעלית נסגרה ואני נשארתי כשתחושת קלאוסטרופוביה (פחד מוגזם ממקומות סגורים קטנים וצפופים או מקומות שקשה לברוח מהם) מתחילה לפעם בי. בקול רגוע ניסיתי לדבר אל המעלית, לקרוא את מספר הקומה או לבקש מהדלתות להיפתח. במקום להיענות לבקשתי, האור במעלית כבה ואני נותרתי בפנים מבוהל חסר אונים. לאחר מספר שניות, האור נדלק, הדלת נפתחה ומספר אנשים נכנסו למעלית ניצלתי את העובדה שדלתות ה'כלא' נפתחו וברחתי החוצה, שם גיליתי כי במעלית המתקדמת הזו הכפתורים נמצאים בכלל – בחוץ…
ובכן, בתום מלחמת העולם השניה הגיע כ"ק מרן אדמו"ר ה'שפע חיים' זי"ע למחנה עקורים ליד פאריז שבצרפת. חלש בגופו היה, אך איתן ברוחו. אף ששיכל את רעייתו הרבנית הצדקנית ואת אחד עשר ילדיו הי"ד, לא נשבר, אלא נשא פניו קדימה. בתקווה לשקם את עצמן ולבנות אחרים עימו. אלפי הניצולים שהיו במחנות העקורים על אדמת גרמניה ראו בו גואל ומושיע, שכן מיד החל דואג להם. חיזק את כולם ועודד אותם במסירות הם נקשרו אליו בעבותות של אמון ושל אהבה, והוא היה עבורם לאב רוחני ולמורה דרך מסור. כשקרבו הימים הנוראים פנה האדמו"ר אל נער ששמו אלימלך ובקשו להיות לו לעזר על ידו. הוא מינה אותו לדאוג לסידורי תפילה, למחזורים ולשופר, לצורך התפילות של תושבי המחנה. הנער התגייס לתפקיד בשמחה. הרבי תכנן לנסוע למפקדה בעיר הגדולה ולבקש מהמפקד סיוע לפעילותו, והנער עימו, נרגש ונבוך מהזכות הגדולה להצטרף לרבי. בפרט שזו לו הפעם הראשונה לבקר בעיר הגדולה, עד כה הכיר רק את הכפר שבו גדל, והנה הזדמנות שכזו, ועוד במחיצת הרבי , הוא עדיין לא ידע אילו מטענים ירכוש…
עם בוקר אחר תפילת שחרית נסעו השניים, ועד מהרה הגיעו למפקדה. הם החלו לפסוע בפרוזדור לכל אורכו. והנה… קריאת הפתעה נפלטה מפי הנער. מה קרה? פתאום ראו כלוב גדול וכושי בתוכו. אך קרבו אל הכלוב, פתח הכושי את הדלת וסגרה אחריהם. הכושי לחץ על כפתור גדול, וכל הכלוב החל לזוז ולנסוק אל על… אלימלך החוויר, ובקול רועד שאל את הרבי: "לאן לוקח אותנו הכושי?" אימי השואה עוד צרבו בו, וכולו נמלא חרדה מפני הבאות. הרבי הבין, הן אלימלך לא ראה מעלית מימיו, וברך אבהי הסביר לו: "נכנסים לתא הזה ו… לוחצים! מי שלוחץ כאן למטה – מגיע מעלה מעלה – – – "
הרבי מקלויזנבורג הסביר לאלימלך, אבל ההסבר יפה גם לנו… התפילה שלנו, המילים המתוקות שאנו מוציאים מפינו בערגה ובאהבה, פועלות ממש כמו המעלית! מי ש"לוחץ" כאן למטה, מעלה את בקשותיו מעלה מעלה… ואם הוא לוחץ נכון, יש סיכוי שיגיע אל על.
(המודיע כ"ט באלול תשפ"ג)