מספר מגיד המישרים הנודע הרה"ח רבי אברהם מרדכי מלאך שליט"א:
בלייקווד מתגורר מחנך יקר, מחשובי המחנכים בעיר, מלמד מיוחד שההורים פשוט נלחמים שהילדים שלהם ילמדו בכיתה שלו. מה מיוחד בו? אומרים שיש לו מסירות מיוחדת לכל ילד, אין ילד שסתם מעביר את השנה, הוא משקיע כוחות בכל ילד, עם הרבה סבלנות. פעם היה סימפוזיון, ובו שאלו אותו עצות וטיפים. באחת השאלות שאלו אותו, 'אתה הרי נחשב כמלמד המיוחד של כל השכונה, אולי תגלה לנו מה הסוד שלך, במי אתה תולה את זה, באיזה ספרים קראת, אצל מי למדת?'.
והוא ענה להם. 'אספר לכם סיפור, בישיבה תורה ודעת היה הגאון המפורסם רבי שלמה היימן, מגיד שיעור נודע, שהיה מוסר שיעורים עם כל הברען. ויהי היום, והיתה סופת שלג כבדה מהסוג שכל הילדים מחכים לה, והגיעו רק שלושה ילדים לכיתה. הילדים מסתכלים אחד על השני וזה כבר געוואלדיג, כי הם כבר מבינים שכאשר ר' שלמה היימן יראה את המצב הוא כבר לא ימסור את השיעור, וכנראה יחזור איתם על שיעורים קודמים או הוא יספר סיפורי צדיקים.
אבל לא. הדלת נפתחת ור' שלמה נכנס עם כל ערימת הספרים שלו כמו כל יום, והוא פותח את הספרים ומתחיל למסור עם כל הברען. התחיל את השיעור עם הרשב"א וריטב"א, ואז המשיך עם הפני יהושע וה'קצות', ועם כל ההתלהבות. הילדים מסתכלים בפליאה, תעשה לנו טובה, בשביל מי ובשביל מה? וזה לא סתם, כי ר' שלמה לא היה אדם בריא, הוא היה בבחינת 'ונפשי יצאה בדברו', וכשדיבר זה היה ממש על חשבון הבריאות שלו. היה קורה גם שהוא התעלף בשיעור.
והיום כמעט ולא באו ילדים, והשלושה בקושי מקשיבים, יש שלג… למה למסור כזה שיעור רציני? אחרי השיעור שאל אותו אחד הילדים, 'כבוד הרב, בשביל מי זה היה, וכי לא ראית שיש רק שלושה ילדים? בשביל ילדים כה מעטים מספרים סיפור או אומרים להם ללכת הביתה וזהו זה'.
ור' שלמה היימן אמר, 'האם ראיתם שיש רק שלושה ילדים? אני ראיתי כיתה מלאה לגמרי, אני לא ראיתי שלושה ילדים, אני ראיתי שלושה אבות שיהיה להם עשר ילדים וגם להם יהיה עשרה ילדים, נכדים ונינים. לא היתה אפשרות להכניס לשם סיכה! והייתי צריך ממש לצעוק, הייתי צריך למסור לכל כך הרבה דורות, וככה מסרתי את השיעור'.
את זה סיפר המלמד שם, ושאלו אותו, 'נו, סיפור יפה, זכותו יגן עלינו, אבל איך זה עונה על מה ששאלנו?'
אמר להם המלמד, 'רבותי אני הייתי אחד משלושת הילדים בכיתה וראיתי במוחש איך הוא מסר את השיעור, איך המלמד נכנס לכיתה והוא לא רואה שם ילד אלא הוא רואה סבים ונינים, – אני כבר לא מסוגל לראות אצלי ילדים בכיתה כמו ילדים, אני רואה דורות אצלי בכיתה!
כשאתה אומר לילד 'תלך מפה' תזכור שאתה מדבר עם איזה סבא… הילד הזה יום אחד יהיה סבא וישב בשמחות מוקף בעשרות נכדים..
זהו סוד ההצלחה!
(ע"פ 'אסדר לסעודתא')