סיפר לי יהודי ממאנטריאל מעשה שהיה בשלהי שנת תשע"ט, לאחותו יש בן שסיים את הישיבה קטנה וחיפשו בשבילו ישיבה גדולה אך לא מצאו. עברו שבועות וחדשים ועדיין לא מצאו והבחור נע ונד בארץ ושרוי בסכנה רוחנית גדולה. בהגיע ראש השנה (שנת תש"פ) גמרו אומר לעשות את הסגולה של אמירת שתי פעמים כל ספר התהלים בליל ראשון דראש השנה. התיישבו האב והאם ואמרו שניהם את כל ספר התהלים מרישא לגמירא שתי פעמים. ויהי בבוקר, האב נכנס לבית הכנסת, והנה הופיע לקראתו המשגיח של הישיבה קטנה שבה למד הבחור ואמר לו: "יש לי הצעה של ישיבה בשביל בנך… ישיבה פלונית בארץ ישראל…" ותפעם רוח האב בראותו כי מתרחש ניסא.
עד כאן החלק הראשון של הסיפור.
אכן חלקו השני של הסיפור הוא כך: לאם הבחור, יש שכנה אחת שאמרה לה: יש לי בת שצריכה שידוך ואין. אמרה לה אם הבחור: "ואני בן יש לי שצריך ישיבה ואין. ובכן, תכנית נפלאה יש לי. אני אתפלל שבתך תמצא את זיווגה, ואת תתפללי שבני ימצא ישיבה". כך עשו. ישבו להן שתי נשים צדקניות כל אחת בביתו והתפללו זו על צרתה של זו. והנה לפני שבועיים ימים, בשבוע פרשת נח, התקשרה השכנה לאם הבחור ואמרה לה: "תפילותייך נתקבלו. היום בערב שוברים צלחת בביתנו בשעה טובה ומוצלחת. מרגישה אני שאת חלק מהשמחה שלנו". השיבה לה אם הבחור: "לא תאמיני, אבל עכשיו, ממש עכשיו, עולה בני על מטוס לנסוע לישיבה בארץ ישראל. עד עכשיו זה התעכב מסיבות שונות ועכשיו זה קורה!"
והנה דבר זה אנו לומדים מהאבות הקדושים, התורה אומרת "וה' פקד את שרה כאשר אמר ויעש ה' לשרה כאשר דבר" (בראשית כא א) ומפרש רש"י: סמך פרשה זו לכאן [אחרי המעשה עם אבימלך], ללמדך שכל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחילה.
וכבר מפרש האור החיים למרות שהלא הבטיחו ה' שיהיה לו בן, ומה סגולה נצרכת כאן, אלא שה' הזמין לו מצוה שסגולתה שיפקד ובזה נתקיימה הבטחתו. וכלשונו הטהורה: 'כי כשירצה ה' להיטיב, יזמין המצוה שסגולתה היא הטובה המבוקשת'.
יסוד מאוד יקר הוא שצריך ללוות את האדם תמיד. אם רואה אדם שנזדמנה לפניו מצוה, כגון מצות גמילות חסדים, עליו להבין שהקב"ה זימנה לו מפני שהוא רוצה ליתן לו דבר הנצרך לו. יתעסק במצוה זו וייוושע. והנה כאן הודיע לנו האוה"ח הק' שלפעמים הקב"ה מזמין לאדם לראות בצרת חבירו כדי שיוכל להתפלל עליו, וכיון שיתפלל עליו, ייוושע אף הוא עצמו. ודבר זה נוגע בוודאי לכל אחד מאתנו, כי מי הוא זה שאינו זקוק לישועה, ואם כן צריכים אנו לשים לב כשרואים או שומעים בצרת חברינו הדומה לנו, שמן השמים הוא כדי שנוכל להתפלל עליו וניוושע.
פעמים שהאדם יש לו בביתו כמה בנים המחכים למצוא את זיווגם והנה הוא שומע על פלוני שאף הוא בניו עומדים בתור ומצפים, ואין הדבר נוגע ללבו, כי הוא אומר: "פלוני צריך למצוא זיווגים לבניו? מה טוב ומה נעים! גם לי יש בית עם בנים". לו היה שומע שיש בביתו של פלוני חולה מסוכן ר"ל, זה היה נוגע לו ללב, כי היה מבין שמדובר בצרה גדולה, אבל עכשיו שהוא שומע שיש לו כאותה צרה שקיימת בביתו שלו, אין הוא מתרגש, אלא אומר: "חיי קודמין ואין לי פנאי להתעסק בשל פלוני".
אומר לנו האוה"ח הק': איפכא מסתברא! הקב"ה הזמין לך לשמוע בצרת פלוני, כדי שתוכל להתפלל עליו, ואם יעזור ה' לפלוני, יזמין לו לשמוע כמו"כ על צרתך, וכך כשתתפללו זה על זה, ייוושעו שניכם!
(הבינני ואלמדה פר' חיי שרה)