מאת: הרב אברהם פוקס
באחד מן הימים השבוע מצאתי את עצמי עומד בתור בבית המרקחת לרכוש כל מיני דברים 'בריאים' בשליחות בני הבית או יותר נכון בשליחות רופא המשפחה, שהמליץ על משחה אנטיביוטית על פצע לילדה שלא נודע מה מקורו. קיבלתי את דבריו בהכנעה, אך בליבי נזכרתי ברופא המשפחה בהיותי ילד שסלד מלפרנס את בתי המרקחת וחברות התרופות, וכאשר היה נשאל על ידי החולים על הצורך בתרופה לדבר שסבר שאין צורך בכך, היה משיב: בלי אנטיביוטיקה זה יעבור תוך שבוע, עם אנטיביוטיקה שבעה ימים… כמובן שלרופא המשפחה הס מלהזכיר בדיחות מן הסוג הזה, אם רוצים בכל אופן לשמור על קשר טוב ולקבל בקלות ובמהירות משטח גרון ואישור מחלה.
הסתכלתי בעיניים כלות על מספרי התורים שהתקדמו בעצלתיים, לפחות על פי מה שרציתי, והתבוננתי באברך שעמד לפני וניגש לדלפק ובקול רועד אך חזק מספיק שכל הממתינים בבית המרקחת יכלו לשמוע בלא מאמץ: על איזה כדורי הרגעה אתם ממליצים בימים אלו לילדים ומבוגרים? שקט השתרר בבית המרקחת, אינני יודע האם משום שכולם רצו גם כן לדעת את התשובה או משום שהרגישו את גודל השעה…
כך או כך – הרוקח לא התבלבל מהשאלה, ולא משום שהוא רוקח ושאלה זו עבורו היא שאלה פשוטה ביותר, כשם שתשאל ילד בתלמוד תורה מה היה הקשר המשפחתי בין משה רבנו לאהרן הכהן, אלא משום שהיתה לו תשובה מניסיון אישי, 'מהבית' מה שנקרא.
נקדים ונוסיף שכלפי חוץ הרוקח ממש לא נראה כמי שמשתייך לציבור החרדי ובקושי בקושי להרבה פחות מכך, כן, היתה שם כיפה היכן שהוא, אבל נדרשת יחידת החיפושים של אזור עין גדי לחפשה.
ואלו היהלומים שנשפכו מפי הרוקח שדבריו נשמעו כאמור קשב רב ובדממה מופלאה: על כדורי הרגעה אתה שואל אותי? אני אגיד לך אלו כדורי הרגעה אני משתמש בבית שלי, ספר 'אמונה וביטחון' של החזון איש, בטח שמעת עליו, כן? אני מדי ערב – המשיך הרוקח לספר לאברך ההמום ולשאר לוקחי שמעו- לוקח את הספר יושב עם הילדים וקוראים כמה שורות, מנסים להתבונן ולהבין וככה מקבלים חיזוק ורוגע, אני והילדים, ותאמין לי שזה עוזר לא פחות מכל סוגי תרופות ההרגעה שיש כאן בבית המרקחת.
השקט המשיך לשרור בבית המרקחת, הדבר האחרון שהלקוחות ציפו לו, היה לשמוע שיחת חיזוק מהרוקח שמשכנע לא לקנות אצלו כדורי הרגעה ושולח את המבקש אחר כבוד לחנות 'אור החיים' הסמוכה.
בדרכי הביתה כשהרהרתי בדבר, פתאום תפסתי שבשבוע שעבר – ט"ו חשון – היה יום ההילולא של החזון איש, אז אני חייב גם כן לפתוח את הספר אמונה וביטחון, לא בשביל ענין ההרגעה, אני רגוע לגמרי, אני בכלל לא יודע שיש מלחמה בעזה, אבל אמונה וביטחון צריך תמיד. פתחתי את הספר הדק בעוביו ועבה עבה באיכותו, בדף שנפתח אומר החזון איש (פרק ב אות ז): "יש עוד ממידת הבטחון, כי על הבוטח שורה רוח קדש ומתלווה עמו רוח עוז, המבשרו כי אמנם יעזרהו השם, וכמו שאמר דוד המלך ע״ה אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה וגו', וזה ענין מתחלף לפי מעלת הבוטח ורב קדשו."
נו, מי לא רוצה כזה כדור הרגעה?