אברהם אבינו לא רק שמח בבואם של אורחים לביתו, כי אם גם התאמץ להביאם אליו והצטער כאשר לא באו. כאשר ראה הקב"ה את צערו על כך שחם בחוץ ואין לו אורחים, שלח לו את שלושת המלאכים בדמות ערבים.
בשו"ת "מקדשי השם" שואל הרב מייזליש זצ"ל: הלא הקב"ה הוציא חמה מנרתיקה כדי להקל על אברהם ביום השלישי למילתו. וכי לא ידע שאברהם יצטער מכך, ויהיה מוכרח להביא לו מלאכים? מדוע מלכתחילה הוציא לו חמה?
הוא ביאר את העניין במעשה יפה שאירע אצל האדמו"ר ה"דברי חיים" מצאנז זצ"ל. עשרה אברכים למדו בכולל שלו, ומדי יום שישי נהגו לקבל מלגה מסוימת. כאשר קבלו את המלגה היה הזמן כבר דחוק מכדי לקנות את צרכי השבת, לפיכך נאלצו אותם אברכים – ובלשונו 'בטלנים' – שהיו עניים מרודים, ללוות מראש כסף להוצאות שבת. הדבר טרד את מנוחתם, עד שהתקשו להתפלל כבר ביום חמישי, מפחד שמא לא ימצאו מלווה ולא תשיג ידם את הכסף הדרוש למחייתם ולשבת.
נגשו, אפוא, אל ה"דברי חיים" שני בטלנים, ספרו לו על עגמת הנפש שלהם, ושאלו אם יסכים להקדים להם את יום חלוקת המלגה ליום חמישי. הם הביעו את הסכמתם להפחית מן הסכום שהם מקבלים ששה גרושים, ובלבד שיקבלוהו כבר ביום חמישי.
שמע אותם ה"דברי חיים" ואמר: "אשאל את הקב"ה"… יש לו קשרים, וביכולתו לשאול…
בשבוע שלאחר מכן אמר: "שאלתי על כך, ומשמים השיבו לי, שאנחה של יהודי שמשתוקק לקיים מצווה ואינו יכול לעשותה, שווה בעיני הקב"ה יותר מששה גרושים"…
הדברים אמורים גם כאן – סיים הרב מייזליש – צערו של אברהם אבינו על שאין לו אורחים ורצונו העז לקיים את המצוה – רצויים לפני ה' יתברך עד שאין הקב"ה רוצה לוותר עליהם, וזכות גדולה נחשב הדבר עבורו.
(רבי שלמה לוונשטיין שליט"א -מתוק האור אברהם אבינו)