מרן הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל נפטר בי"ג באדר, הוא הובא לקבורה בארץ ישראל והלווייתו נערכה בירושלים ביום ט"ו באדר, פורים דמוקפין. מאות אלפים צעדו ברחובות ירושלים, שפופים ואבלים, בהלווייתו של גדול הדור. לאחר ההלוויה ניגש יהודי נכבד לרבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל ושאל אותו: איך אפשר לגשת כעת לסעודת פורים?
אמר לו רבי שלמה זלמן בנחת: "בעבודת ה' איננו פועלים על פי ההבנה או על פי הרגשות שלנו, אלא עלינו לקיים את רצון ה' כמות שהוא. עד עכשיו רצון ה' היה שנתאבל על רבי משה פיינשטיין ונשתתף בהלווייתו, ועכשיו רצון ה' הוא שנשמח בשמחת פורים".
מספר הגאון רבי אליעזר טורק שליט"א, כי היה נוכח בעת שמרן רבי שמואל הלוי וואזנר זצ"ל בא לנחם את מרן רבי ניסים קרליץ זצ"ל שישב שבעה על בתו, הרבנית רוזנברג, אשת רבי שריאל רוזנברג. אמר הרב וואזנר: "אי אפשר לנחם אבא על פטירת בתו, אי אפשר לנחם ילדים צעירים על פטירת אמם, אי אפשר לנחם בעל צעיר על פטירת אשת נעוריו. אבל רצון ה' הוא שננחם את האבלים, ורצון ה' הוא שהאבלים יתנחמו, וכשנקיים את רצון ה', יש כח בידי הקב"ה לנחם אותנו. אז אני אומר לכם: 'המקום ינחם אתכם'"…
והרי לנו מעשה שמתאים באופן מיוחד לימים אלו:
בתקופת הקורונה שררה אנדרלמוסיה גדולה, סדרי עולם נטרפו, ובכלל זה גם סדרי עולם הישיבות. ישיבות סגרו ופתחו את שעריהן לסירוגין, בחורים רבים שהו ב'בידוד', הלימודים נערכו ב'קפסולות'. בעיצומה של אותה תקופה נערך כנס חיזוק מיוחד שהועבר בשידור חי לאלפי בחורי ישיבות, ובו דיבר מרן הגאון רבי משה הלל הירש שליט"א, ראש ישיבת סלבודקא.
וכך אמר: אנו חיים בחוסר ודאות, לא יודעים מה יילד יום. אנשים אינם יודעים כיצד להתמודד עם המצב. ההורים אינם יודעים כיצד לנהוג עם בניהם, והבנים אינם יודעים כיצד לנהוג עם עצמם – לחזור לישיבה או לא לחזור. אין מה לומר, בוקה ומבולקה!
כולם עוסקים בשאלה איך להתמודד עם התקופה הזו, אבל הקב"ה שלח לנו את התקופה הזו לקראת ביאת המשיח – לא כדי שנתמודד איתה, אלא כדי שנתרומם על ידה!
האדם יכול לחיות בחוסר ודאות, להיכנס לחרדות, להיות מושפע מטירוף המערכות שהמיטה עלינו הקורונה. איך לא? חתונות נערכות בחצרות, במסתרים… החתן והכלה אינם יודעים היכן תתקיים חתונתם, בכל שעה מודיעים להם על שינוי מקום… אין ספק, אפשר לצאת מן הדעת.
אבל לא זאת המטרה שלשמה הקב"ה הביא עלינו את הצרה הזו. הקב"ה אומר לנו: הכנסתי אתכם למסלול הזה ותזרמו איתו, כי זה מה שקבעתי לכם בתקופה הזו. אל תתחכמו! אל תנסו להילחם במציאות, אלא תזרמו עם המציאות. תחיו אותי ותעשו את רצוני. זו המשימה שהוטלה עליכם לעת הזאת, ועליכם לעמוד בה.
זהו רצון ה'! ואם תקיימו את רצון ה', מובטח לכם כי לא יאונה לכם כל רע. אתם מוגנים, אין לכם ממה לירא. אתם יכולים להיות רגועים ושלווים, שכן עשיתם את המוטל עליכם. ה"חובת הלבבות" קורא לזה – 'שלוות הבוטח'.
(מתוך 'להאיר' – בראשית)