יוחנן וסרמן
התגלגל לידינו קטע מתוך דרשה נלהבת שנשא מרן פוסק הדור רבינו הגר"ש הלוי ואזנר זיע"א, בתקופה שבה היו מספר פיגועים ומאורעות קשים שנגרמו על ידי בני ישמעאל הרשעים, ובימים אלו דומה שאין דברי חיזוק מחזקים יותר ומעודדים יותר מהדברים הנפלאים הללו כאשר תחזינה עיניכם מישרים:
"דברים מופלאים מקדוש ה' רבי חיים ויטאל זיע"א ועכי"א בפירושו על תהילים מזמור קכד, האומר שאין הכי נמי היו ארבעה גלויות: גלות מצרים, גלות מדי, גלות יון וגלות אדום – אך דעו לכם שקודם גמר הגלות ולפי הגאולה צריכים בני ישראל לעבור ייסורים מאומה ישמעאלית, והאומה הישמעאלית הם יותר רשעים מכל האומות שבעולם!
"אך הקב"ה הבטיח שאף בייסורים אלו, אם בני ישראל יתפללו מקרב לבם, אזי ישמע תפילתם ונותן סימן בדבר – ישמעאל – ישמע א-ל.
"והנה לא נביא ולא בן נביא אנוכי, איננו יודעים אם רבי חיים ויטאל זיע"א התכוון למאורעות הניכרים כעת מהאומה הישמעאלית, ואוי למחללי השם אוי למחללי השבת, אוי לעוברי עבירה בגלוי ולעוברי עבירה בספר שלא יגרמו חס ושלום גזירות על ישראל, אך בכל זאת צריכים לחשוש אולי הגיע הזמן הזה שחס ושלום בני ישראל יעברו עוד ניסיונות קשים על ידי האומה הישמעאלית.
"ואם כן עלינו להתחזק מאוד בעבודת התפילה, שאז בוודאי הקב"ה יושיענו ויגאלנו, כי לא יטוש ה' את עמו בעבור הגדול שמו".
עד כאן הציטוט מתוך דבריו של מרן ה'שבט הלוי' זיע"א.
ובאמת יש להתבונן בדברים הנפלאים הללו…
הרי יודעים אנו שאין שום דבר בעולם בלי תפילה, אין שום צרה בעולם שאי אפשר להמתיק אותה בכח התפילה ואין שום דבר חזק יותר מכוחה של תפילה טהורה היוצאת מלב נשבר, וביתר שאת תפילת רבים שיש לה כח עוצמתי במיוחד.
ובכל זאת, אומר רבי חיים ויטאל, שאל מול הצרות הנגרמות לנו מידיהם של בני ישמעאל, בני העוולה, בני הבלייעל ימח שמם, יש לכוחה שת תפילה מקום מיוחד, וצרה ומצוקה זו נתונה באופן מיוחד לשינוי מיידי בכוח התפילות
ובאמת כבר שמענו גם ראינו בעינינו שאצלם, המצב יכול להשתנות מן הקצה אל הקצה, והם לעולם לא יהיו כשאר העמים אלא תמיד הם בוחרים באחת משתי הדרכים, או שהם כנועים לנו ככלבים נאמנים, מכבדים ומפליגים בדברי חנופה, או שחלילה הם הולכים להיפך השני, מתגאים ומתנשאים ומכבידים זרועם עלינו, והאמת שזאת בדיוק הסיבה לכך – כשאנו רואים שהם כנועים ומושפלים אין אנו מתפללים על כך, ולאחר שמרימים את ראשם אנו מתפללים מעומק הלב, ושוב הם חוזרים למצבם הקודם ככלבים כנועים ונאמנים, ואם כן אין תבונה ואת עצה ואין גבורה אלא לנקוט באומנות אבותינו, תולעת יעקב שכל כוחה הוא בפה, ולשאת תפילה ביחיד וברבים, ובמהרה נראה את לבבם מתהפך לפחד ורעדה מפנינו, לאורך ימים ושנים.