בלי זכות התורה – אנחנו כאן בסכנה
בקיץ תשע"ד, בעת שהתנהלה המלחמה בעזה ["צוק איתן"], נחתו אלפי טילים על יושבי הארץ ובחסדי שמים היו רק פגיעות מועטות.
באותם ימים נשאל מרן הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל על מה עשה ה' ככה לארץ הזו, והשיב: אם כי אין איתנו מי שיכול להעיד על עצמו שהוא יודע דרכי שמים, אבל עלינו להתבונן בנעשה ולראות כי בעצם כל קיומנו בארץ הקדש כולו אינו בדרך טבעית כלל, בהיותנו מוקפים במיליוני שונאי בנפש, אשר כל חפצם הוא "אמרו לכו ונכחידם מגוי", ומבחינה טבעית יש ביכולתם לעשות זאת, וכל רגע שעובר בלי פגע – הוא כולו מתוך שמירת השי"ת השומר עמו ישראל.
כדי לזכות לשמירה זו, נדרשת זכות התורה, אשר רק היא בלבד מגנא ומצלא, ו"אני חומה – זו תורה, ושדי כמגדלות – אלו תלמידי חכמים".
עד היום שבו פרצה המלחמה, היתה באופן רשמי זכות לכל מי שחפץ לעסוק בתורה בארץ ישראל את האפשרות לעשות זאת. באותו יום שהכריזו אחינו שונאינו ומנדינו בערכאותיהם שאין בארץ ישראל את הזכות לכל מי שחפץ להקדיש עצמו לתורת ה' ועבודתו לעשות זאת – אבד חלק גדול מזכות התורה והגנתה. כשנאבדת הגנה זו – הננו נמצאים רח"ל בסכנה הגדולה ביותר שיכולה להיות! עד כאן דבריו.
מכח הנחה זו, הורה רבנו בעצם ימי המלחמה לאחד הר"מים החשובים שהיה צריך לנסוע למסור שיעורים בישיבה חשובה בדרום, במסגרת תפקידו לחזק ולרומם את בני הישיבה, ושאלו אם מותר לו לנסוע לשם, ואמר לו בזה הלשון: "הערבים מפחדים ממך, אתה יכול לנסוע".
כי העוסק בתורה באמת, נקרא עליו שם ה' – "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך".
וסיפר לי אותו ר"מ דבר מופלא מאוד, כי באותם ימים ושעות שנסע במסירות ושהה בתוך הישיבה, אמר שיעורים ודיבר עם הבחורים בלימוד, לא היתה אפילו אזעקה אחת!
(מתוק האור – פניני הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל)