- השינה הראשונה המתוארת היתה שנתו של אדם הראשון (בראשית ב', כ"א). השינה הארוכה ביותר המתוארת בתלמוד היא שנתו של חוני המעגל, שישן שבעים שנה (בבלי תענית כג ע"א).
- מעלות השינה: 'וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד' (בראשית א', ל"א) – 'זו שינה, וכי שינה טובה מאוד, אלא מתוך שאדם ישן קמעא, הוא עומד ויגע בתורה הרבה' (בראשית רבה ט', ח'. וראה רמב"ן על התורה, דברים ו', י"ג). 'ואף שהשינה היא הפסקה בפעילות השכלית, הרי היא נחוצה לבריאות הגוף, ולפיכך אם שם על לבו שיהא גופו שלם וחזק, כדי שתהא נפשו ישרה לדעת את ה', והוא ישן כדי שתנוח דעתו עליו, וינוח גופו כדי שלא יחלה, נמצאת שינה שלו עבודה למקום ברוך הוא' (רמב"ם דעות ג', ג'). בפרקי דרבי אליעזר נאמר: 'אדם שוכב וישן והוא מזונו ורפואתו'.
- כמות השינה: 'די לו לאדם לישון שליש מעת לעת, שהוא שמונה שעות' (רמב"ם דעות ד', ד'). וסימנך – 'ישנתי אז ינוח לי' (איוב ג', י"ג), היינו שינה בגימטריה 'אז' (8) מביאה מנוחה. עוד מובא במקורות כי זמן השינה הנצרך משתנה בין אדם לאדם.
- הודאה בעת התעוררות: בשינה נפרדת הנשמה מן הגוף באופן זמני, ולכן כשמתעורר אדם בבוקר הוא צריך להודות לה' על החזרת נשמתו, שהיא כעין תחיית המתים (בבלי, ברכות ס ע"ב). שינה היא אחד מששים ממיתה (בבלי, ברכות נז ע"ב). והיינו, בשניהם נפסקות הפעילויות הרגילות של החיים המודעים, וההבדל ביניהם הוא בעוצמה ובמשך הזמן.
- הרמב"ם מורה שלאחר האוכל ילך הרבה לפני השינה, ולא יישן מיד לאחר הארוחה, אלא ימתין אחר האכילה כמו שלוש או ארבע שעות (רמב"ם, דעות ד', ה').
- גזל שינה הוא איסור הלכתי מוסרי, המתייחס להפרעה לשינה של אדם אחר. אף שזהו איננו גזל במובן הרגיל, הביטול המקובל הוא 'גזל שינה'. הביטוי נמצא בשימוש לראשונה בספר 'אהבת חסד' של רבי ישראל מאיר הכהן, בעל ה'חפץ חיים'.
- קריאת שמע על המיטה: לפני השינה צריך לקרוא על מיטתו פרשה ראשונה של קריאת שמע, (רי"ף ברכות דף ג ע"א), אם כי יש שכתבו שטוב תמיד לקרוא את כל שלושת פרשיות קריאת שמע, (רבנו ירוחם נתיב ג ח"ב). ומברך ברכת 'המפיל חבלי שינה על עיני וכו". (בבלי ברכות ס ע"ב; רמב"ם תפילה ז', א-ב'). ברכת 'המפיל' – יש מי שכתבו שאין אומרים אותה בשם ומלכות (בן איש חי פרשת פקודי סקי"ב, והפוסקים שהביא שם), אך רוב הפוסקים כתבו לומר אותה בשם ומלכות (ילקוט יוסף ח"ג סימן רל"ט סק"א). ומוסיפים פסוקים שכוונתם להגן שלא יבוא עליו כל רע (טושו"ע שם; מ"ב שם סק"ט).
(הידברות)