במאמרים הקודמים שהבאנו מהשיחה עם הגאון רבי ניסים קפלן שליט"א, הבאנו שתי דרכים שונות לשמירה על שמחה פנימית במשך כל ימי חג הסוכות.
הרי התורה מצווה אותנו לשמוח בחג הסוכות, כמו שנאמר: "ושמחת בחגך", אבל כידוע גם בחג הסוכות יש לנו קשיים, לפעמים כאבים פיזיים, לפעמים תסכולים נפשיים, הסוכה לא תמיד מאוד נוחה ומרווחת, מזג האוויר יכול להיות מאוד מעצבן, ולא חסרות סיבות לכעוס או להתעצב. אז איך באמת מצליחים לשמור על שמחה?
במאמר הראשון הרחיב הגר"נ קפלן בעניין של אמונה שלמה שכל מה שהקב"ה עושה, לטובה הוא עושה, כמפתח לשמחה תמידית, כי לא משנה מה עובר עלינו – אם אנחנו יודעים שהכל לטובה, השמחה לא תיפגם על ידי כך, ותישאר שלמה.
במאמר השני הרחיב ראש הישיבה שליט"א בסוגיה של "אתה בחרתנו", והשמחה שצריך האדם לשמוח בהיותו יהודי, בן של מלך מלכי המלכים אשר נבחר על ידו מכל העמים, ומי שחי עם ההרגשה הזאת – שום דבר לא יפריע לו לשמוח, כמו שחתן לא יתלונן במהלך האירוסין שלו על כך שהוא סובל מכאבי בטן, או שחם לו כי המזגן לא עובד כשורה. מרוב שמחה הוא לא יבחין בכלל בכל המפריעים הקטנים הללו.
כעת, במאמר השלישי והאחרון מתמקד הרב בנקודה כואבת למדי – ההתנתקות מלימוד התורה.
"כידוע אמרו חז"ל שלא ניתנו שבתות וימים טובים לישראל אלא כדי שיעסקו בהם בתורה", אומר ראש הישיבה. "עם זאת, המציאות, בעיקר בקרב בחורים צעירים, היא שבחלק גדול מהמקרים קורה דבר הפוך. בימות החול השגרתיים יש ישיבה, יש שיעורים וסדרים ויש חברותות ואווירה של לימוד ובית מדרש מלא מפה לפה ולומדים טוב ב"ה.
"אבל כשמגיע חג, אין ישיבה, אין לימודים, אין בית מדרש מלא מפה לפה ובוודאי לא שיעורים וסדרים. לא זו בלבד, אלא שיש גם טיולים ונסיעות ויש מטלות שצריכים לעשות בבית, וכך נוצר מצב שהבחור בעצם מוריד באופן משמעותית מהמינון הקבוע שלו, אם כל יום הוא לומד עשר שעות, פתאום זה יורד לשעה וחצי ולפעמים אף פחות, שלא לדבר על מקרים שבהם בחור מגיע בערב לומר 'קריאת שמע שעל המיטה', ופתאום הוא שם לב שלא למד כלום כל היום, רח"ל.
"זה מזכיר לי את אותו אדם שקנה מכונית הדורה ויוקרתית, (פעם היו מכוניות שאינן חשמליות ותודלקו בדלק…)אבל אחרי שבוע היא הפסיקה לתפקד. מה התברר? שבמקום לתדלק אותה עם בנזין הוא היה משקה אותה עם 'קוקה קולה', שזה יותר טעים מדלק, פחות מזיק לבריאות וגם יותר יקר… נו, כמובן שבלי דלק המכונית לא יכולה לנסוע.
"מה משמח יהודי? התורה! לימוד התורה הוא הגורם היחידי לשמחה אמיתית. אם לא תלמד, איך תשמח?
"ואם ישאל השואל, הרי אנחנו רואים אנשים שמעולם לא למדו גמרא והם שמחים לפעמים, אפילו שמחים מאוד, אף אנו נענה ונאמר שזאת לא שמחה אמיתית ופנימית.
"פיקודי ה' ישרים משמחי לב", התורה והמצוות – הם הם המשמחים. כל השאר זה רק משהו חיצוני, זחיחות של חוסר דאגה מתוך אי הבנה של המקום בו אנחנו נמצאים והעובדה שיש דין ויש דיין.
"כמו אותה פרה שכשהיא מקבלת מנה חדשה של חציר, היא מאושרת ומסופקת מאוד, ואין לה בכלל מושג והבנה שרק בגלל שהיא בהמה גסה ושפלה נותנים לה לאכול חציר, אם היא היתה קצת יותר מתורבתת, היא היתה מקבלת אוכל הרבה יותר איכותי.
"מי שלא רוצה להיות פרה, מי שרוצה להיות בנאדם, ולהיות בנאדם שמח – צריך להשקיע את כוחותיו בלימוד התורה ובקיום המצוות, ולזכות שיקויים בו "פיקודי ה' ישרים משמחי לב".