וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן (כג, מ)
פגשתי באוטובוס את הגאון רבי משה קפלן. הוא סיפר לי שרבי בן ציון פלמן אמר לו כל השנים: "תשאיר לי לדאוג לך לאתרוג. אני אביא לך בעז"ה אתרוג יפה".
שנה אחת הוא קיבל טלפון מרבי בן ציון: "משה! השנה השגתי אתרוג – עין לא ראתה. בחיים שלך לא ראית אתרוג כזה יפה. מושלם מכל הבחינות: נקי, גידול מרשים, שקיעות ובליטות, אין דבר כזה, בֹּא אלי מיד"…
הוא הגיע אליו ורבי בן ציון הראה לו את האתרוג. אתרוג כזה באמת עין לא ראתה. היום בשוק קוראים לאתרוג כזה: "אתרוג של רעבעס"…
רבי משה לא האמין שרבי בן ציון מפרגן לו את האתרוג הזה, ולא לוקח אותו לעצמו… מסתמא אין שני אתרוגים כאלו… עם כל העין טובה שיש לו, אבל הוא צריך לדאוג קודם כל לקיום המצווה של עצמו…
"רבי בן ציון", פנה אליו רבי משה ושאל, "אני יכול לקחת את האתרוג הזה"?
"כן. בשביל זה קראתי לך", השיבו.
"באמת ובלב שלם"?
"כן".
לא היה מאושר ממנו בעולם. אין לתאר איזו שמחה הייתה לו…
אבל היא נמשכה פחות מדקה.
"משה! אתה יכול לקחת את האתרוג הזה אבל הוא איננו כשר לברכה. הוא אתרוג מורכב". ובדברו הוציא אתרוג אחר, יפה ומהודר, אבל בלי השוואה לאתרוג הראשון, ואמר: "קח את האתרוג הזה ועליו תברך".
אמר לו רבי בן ציון: "עשיתי לך את כל זה כדי שתדע: יש הרבה אנשים מסתובבים בחוץ, עושים רושם יפה וטוב. אתה משוכנע שהם מספר אחד אצל הקב"ה. קח גביר שתרם שניים או שלושה מיליון דולר, אבל הוא רוצה שיכתבו את שמו באותיות של זהב לזיכרון עולם. הכסף שתרם "מורכב". מורכב בתשעים אחוז, או בשבעים אחוז, עם כבוד"…
והמשיך ואמר: "אומרים בשם גדולי ישראל, שזהו נס גמור שגבירים אוהבים כבוד. בלי זה הם לא היו תורמים. תודה לא-ל שנתן להם תאווה לכבוד, וכך מגיע כסף לישיבות. זה טוב מאד, אבל אל תתפעל מזה יותר מדי. זוהי בהחלט תרומה יפה, עם שקיעות ובליטות, אבל זה מורכב…
"ומצד שני אתה רואה בני תורה, יושבים ולומדים יומם ולילה, ובלי רעש נותנים את הגרושים שלהם לצדקה. האתרוג השני לא היה יפה כמו הראשון אבל הוא היה כשר, לא מורכב. התרומות שלהם נקיות, וזה מה שה' אוהב".
(רבי חזקיהו מישקובסקי שליט"א- נאה דורש ויקרא)