הידור של יום טוב ראשון של סכות שחל בשבת
חומרות רבות נהג רבי אברהם גניחובסקי זצ"ל בעצמו, אולם תמיד הפליא בגאונותו והצליח להסתירן מעין כל ולעטפן בעטיפות שונות שגרמו לסובבים הרגשה טובה ולא חשפו את הצניעות שבה בקש להסתתר.
בספר "ויאמר הנני" מספר כי באחת השנים, בליל יום טוב ראשון של סכות שחל בשבת, שמעו השכנים שהתגוררו בקומה העליונה מעל ביתו נקישות קלות לקראת סוף סעודת החג. מהרו לפתח את הדלת, והנה על הסף רבי אברהם מן הקומה הראשונה.
הביקור היה מפתיע. אמנם מפעם לפעם נהג ר' אברהם להגיע, לשאול ספר או לערוך קנין לעירובי חצרות או שאר ענייני הלכה, אך באמצע סעודת חג מעולם לא אירע שיבוא. מכל מקום כלאו את פליאתם והכניסוהו בשמחה גדולה, תוך הכרזה כי הלילה הוא אושפיזין דאברהם…
התיישב רבי אברהם ליד בעל הבית בחגיגיות, ולאחר רגעים ספורים פתח: "שמע נא, חשבתי על ענין מחדש, נשמע מה תאמר על כך". השכן חידד את אזניו.
"מי לא יודע, כי יש רבים הנוהגים שביום טוב ראשון של סכות, שבו נטילת לולב היא מדאוריתא, הם נוטלים, מלבד את הלולב הפרטי שלהם, גם את הלולב של רב בית הכנסת או את ארבעת המינים המהדרים של השכן לספסל, ויש המקפידים לנענע עם לולב מיוחד או אתרוג תימני ומרוקאי".
"אלא שהשנה יום טוב ראשון חל בשבת ואין לנו ד' מינים. מה נותר לנו, אפוא, מדאוריתא? חשבתי לעצמי שאולי אפשר לקיים במצוות סוכה את אותו ההידור על ידי הפת, שבליל ראשון של החג היא מצוה מדאוריתא – לאחר שאכלתי כבר פת בסוכתי, אכל גם בסוכתך את הפת".
אורו עיניו של השכן התלמיד חכם. בשמחה גדולה סיפר לרבי אברהם שלפני החג הוא עישר את החלות כדת וכדין, ואם רצונו בכך הם יתכבדו לתת לו כזית מהחלות שלהם, ומובן שלא תהיה שום בעיה אם רצונו של הרב לאכול דווקא מן החלות שלו. בסוכה רחשה אווירה של חידוש. על רעיון כזה לא שמעו עד אותו הלילה…
אלא שרק בהמשכו של החג נודע להם בדרך אגב, שההידור החדש הנו רק כיסוי לחמרא אחרת…
במרתף שבו אוכסן הקיינעס – קני הבמבוק של הסכך – שכנה חתולה וגוריה, והם הותירו ריח רע, שיש לחשוש בו שהוא נכלל בגדר של ריח רע שאין לומר לידו קריאת שמע וכיוצא בכך. יתכן שהרב חשש לקיום מצוות סכה דאוריתא או אמירת ברכות ליד הסכך שהדיף מעט ריח רע, יתכן שחשש לדברי המשנה ברורה לענין עשית סוכה במקום שיש בו ריח רע, או שהיה סעיף אחר בשלחן ערוך, כך או אחרת – בגין זאת הוא החליף את הסכך בסוכתו במוצאי יום טוב ראשון של סוכות.
את טעמו האמיתי לביקור החגיגי בבית השכן הוא לא גילה; לכאורה, משום שסבר שזוהי חומרא יתרה ויש חשש מיוהרא, מלבד זאת לשכן תהיה תחושה טובה יותר כשישמע שמחבבים את סוכתו, מה גם שהרעיון שאמר אינו מופרך כלל…
(ומתוק האור לסוכות)
הסיפור על הרב גניחובסקי זצ"ל
הסיפור מאד יפה אך לדעתי לוקה בחסר בסיפא והי' עדיף להשאיר אותו ללא פרשנויות בדרך אפשר. כי הרי אדם גדול כמוהו בוודאי הי' נזהר מן השקר – כפי שההלכה דורשת מכל יהודי – ובמיוחד אצל אדם שכל כך נזהר מאיסורים אף לפנים משוררת הדין. באופן אישי מאד נהניתי מהרישא שיש בו מסר ולימוד אמיתי. מה שא"כ בסיפא שהוא לגמרי מיותר ואף מוריד מערך הסיפור.
בברכת חג שמח ושנה טובה מבורכת!