לספרייה הלאומית נתרמו 14 מכתבים בכתב יד של מרן “החזון איש”, וגרמו להתרגשות.
המכתבים נכתבו למי שהיה תלמידו של מרן ה'חזון איש' זצ"ל, הרב ד”ר צבי אריה יהודה (1926-2014). האחרון נולד בירושלים והיה תלמיד קרוב של החזון איש משנת 1941 ועד ראשית שנות ה־50. אח"כ הוא הוסמך לרבנות בישראל ומאוחר יותר פנה ללימודים אקדמיים, ולימד יהדות בארה"ב.
תוכן המכתבים שופך אור על אישיותו הרכה של מרן ה'חזון איש' זצ"ל, ועל האהבה האמיתית שאהב את תלמידיו.
באחד המכתבים מגיב מרן ה'חזון איש' על החלטתו של תלמידו צבי אריה יהודה להתגייס לצבא, והוא כותב במילים אלה:
“עשיר אני גם באהבת זולתי, ובייחוד לצעיר מזוין בכישרונות ולב מבין. צעיר השוקד על התורה מלבב אותי וצודד את נפשי, וזכרונו ממלא את כל עולמי ונפשי קשורה בו בעבותות אהבה בל ינתקו. בראותי בך מפנה פתאומי… הייתי צריך להבליג יום־יום על גודל הכאב, ולא יכולתי להשתחרר מרוב היגון”.
אוצר אוסף היהדות בספרייה הלאומית, ד”ר יואל פינקלמן, מסביר על המכתבים שנחשפו: “החזון איש ידוע יותר בתור תלמיד חכם, פוסק הלכה ומנהיג בתקופת קום המדינה. נדיר להיחשף לצד הזה של הרב הגדול, כאשר הוא משתף על רגשות אבהיים ואוהבים כלפי תלמיד צעיר, גם כאשר הוא מביע דאגה לדרך שבה הצעיר בוחר ללכת”.