קידושין דף נג
מדוע היו בחלון חדרו של מרן הגראי"ל שטיינמן בבית החולים עופות טהורים?
כנגד עופות
תכונה רבתי הורגשה במחלקה. זה עתה נמסר כי ראש הישיבה מרן הגראי"ל שטיינמן עומד להתאשפז. האחות הראשית קבלה הוראה לדאוג לחדר נח במיוחד, כפי שראוי לגדול הדור.
האחות מעיינת בטבלה המורה על תפוסת החדרים. החדר הנוח ביותר תמיד בתפוסה מלאה. היותו נח הופך אותו גם למבוקש.
כרגע שוכב שם יהודי זקן. היא תנסה. מדובר ביהודי חם כפי שהתרשמה ממנו – אם ישמע לאיזה צורך היא מבקשת להעבירו לחדר אחר – יש סיכויים טובים מאד שיפנה את החדר, ואפילו בשמחה ומתוך תחושה של זכות.
מסתבר שלא טעתה, כשמוע הזקן החולה את דבריה, החל אורז את חפציו שעל הארונית. "בודאי בודאי איזו שאלה? זו זכות, זכות גדולה!"… וכך באווירה טובה התפנה החדר, וניתן לראש הישיבה.
בהגיע היום בו השתחרר רבינו מבית החולים, סיפרו לו בני הבית כי הנה בחדר פלוני שוכב יהודי מבוגר, שוויתר על החדר בעבורו, וביקשוהו שלפני צאתו יסור אליו ויברכו.
"יהודי מבוגר ויתר על החדר… אהה, עכשיו אני מבין! עכשיו אני מבין… הנה התיישבה לי בזה תמיהה. על חלון החדר היו במשך כל הזמן עופות טהורים. כתוב בספרים שדרך עופות טהורים להיות ליד מקום קדוש, ולא הבנתי איזו קדושה יש כאן? אולם עתה כשסיפרתם לי על המעשה הנאצל של הזקן, אני מבין!
(גדול בקרבך)