א. לעקור את מניעי העבירה מהלב. אין זו עבודה קלה
בימים אלו מוטלת על שכמנו עבודה רבה. עלינו לייחד לעצמנו פרק זמן לעשיית חשבון נפש. לא די לזאת במחצית השעה של לימוד מוסר. כל אחד ואחד צריך להועיד זמן קבוע ביום על מנת לטכס עצות ותחבולות, מה לתקן, איך לתקן וכיצד לפעול למען לא ישוב לכסלה עוד. ישנם מצבים שונים, ועל כל אחד ואחד מוטל לאמוד את מצבו הוא. אם נקל לו לעזוב את החטא, יכול הוא לקבל כבר על הבאות. ואם עדיין הוא דבוק חלילה בחטא, עליו לפשפש בחדרי לבו ולמצוא את המניע שמביאו לידי עבירה. על זאת עלינו לתת את הדעת, לעקור את מניעי העבירה מהלב. אין זו עבודה קלה, אבל שומה עלינו לעשות!!
ב. מה עשה הוא עם התורה שלו
כשעושים חשבון נפש, עלינו לחקור את עצמנו, כיצד חיינו במשך השנה שעברה. במה השקענו כוחותינו ובפרט את כח המחשבה. הבורא יתברך נתן לנו תורה קדושה ויקרה – מה עשינו עמה? כל אחד ואחד נדרש לעשות חשבון נפש, מה עשה הוא עם התורה שלו.
ג. אלו דברי כפירה!
פעמים שנכנסת בראשו של אדם מחשבה מוטעית, שישנם חטאים שאין בכוחו לשוב מהם. ואף אם יתוודה עליהם ביום הכיפורים לא יעלה בידו לעמוד בתשובתו. אולם אלו דברי כפירה!
צריך לדעת כי המחשבה שישנו בנמצא חטא כלשהו, שהאדם אינו מסוגל להיפטר ממנו, היא מחשבה פסולה שאסור לאדם להעלותה על דעתו. לאדם ישנה בחירה, ואם הוא רוצה לשוב, הקב"ה עוזרו כמאמרם: "בא ליטהר מסייעין אותו" (שבת קד ע"א). לאדם שבא להיטהר ישנה סייעתא דשמיא מיוחדת. ויכול הוא להאמין בבירור כי הקב"ה יעזור לו למגר את החטא ולעקרו מלבו.
ד. חייבים לדעת את מה שמעתי ממורי ורבי, הגאון רבי יצחק הוטנר זצ"ל
חייבים לדעת את מה שמעתי ממורי ורבי, הגאון רבי יצחק הוטנר זצ"ל, שבכל דור ודור חלה כידוע ירידת הדורות. בדורנו מתבטאת ירידת הדורות בכפירה בכח הבחירה של האדם. כנראה שחלק מכפירה זו מגיע מהפסיכולוגיה החדשה.
ה. "שנתקלקלו הצינורות ונתהפכו הסדרים"
הריקאנטי מבאר, כי שני השעירים הבאים ביום הכיפורים, נועדו לתקן את הקלקול הגדול שאירע בעת "שנתקלקלו הצינורות ונתהפכו הסדרים", שאז כלשונו "נכנסו החיצוניים בפנים ויצאו הפנימיים לחוץ" (ויקרא טז ח).
והנה בודאי כל דבריו הם דברי קבלה, אבל אף על פי כן יכולים אנו להבין מעט מזעיר מהדברים. אנו שומעים כאן הגדרה נפלאה, מהו הקלקול אשר אירע בעולם. קלקול נורא שמתחולל כאשר הכוחות החיצוניים נכנסים פנימה, הכוחות הפנימיים יוצאים החוצה. קלקול זה אינו מתרחש רק בשמי מרומים, אלא גם כאן בארץ.
על זאת באה כפרת שני שעירי יום הכיפורים, המעמידה את הכוחות הפנימיים והחיצוניים על מתכונתם. כאשר ישראל ראו ששעיר אחד השתלח החוצה לעזאזל, ואילו השעיר השני הוקדש לה' ונותר בבית המקדש פנימה, הם התבוננו והבינו שעליהם ליטול את הכוחות הפנימיים שיצאו לחוץ, ולהחזירם פנימה וכן להיפך.
והנה בעקבתא דמשיחא התגבר ענין זה ביתר שאת. זהו בדיוק מה שקורה איתנו כיום. לא רק איתנו אלא עם כל העולם. "החיצוניים נכנסו פנימה" – אדם של היום, מה בפנימיותו? אוסף תאוות לממון, למעמד חברתי, לכוח פוליטי ולשאר תענוגים. "והפנימיים נהיו חיצוניים" – מדברים גבוהה גבוהה על אידיאלים נעלים, כגון אהבת הבריות ונדיבות לב, צדק ויושר, מוסר ומידות מתוקנות. על כל הערכים הללו יכולים לדבר ולכתוב רבות, אבל בפנים הלב לצערנו הם כבר לא נמצאים!
ו. מאז ומתמיד לא הבנתי כיאות את איגרתו הראשונה של רבי ישראל סלנטר זצ"ל
מאז ומתמיד לא הבנתי כיאות את איגרתו הראשונה של רבי ישראל סלנטר זצ"ל, אשר כתב לתלמידיו בחריפות נוקבת, על שאין נותנים לב לעניני יראה ומוסר, והולכים אחר התאוה החופשית כמעשה בהמה. והנה ידוע לנו כי תלמידיו היו בעלי מדרגה. אם כן, הוקשה לי כיצד יתכן שרבי ישראל כתב להם דברי כיבושין נוקבים כגון אלו?
אך על פי דברי הריקאנטי, האירה בי הבנה מחודשת בתוכחת רבי ישראל סלנטר לתלמידיו. על זאת באה כל העבודה שנעשתה בבית המקדש ביום הכיפורים, שמה שאמור להיות ב'חוץ' ישאר בחוץ, ומה שאמור להיות ב'פנים' ישאר בפנים. שעיר לעזאזל בחוץ, שעיר לה' בפנים! אם כן עולה, כי מי שלא נותן לב לעניני יראה ומוסר, הרי כל הפנימיות שלו מלאה חיצוניות של "תאוות החופשית כמעשה הבהמה".
על זאת הוכיח רבי ישראל את תלמידיו. זהו עיקר הכפרה ביום הכיפורים. על כך צריך לבוא עיקר תשובתנו.
(לקט מתוך הספר 'הארות')