ישנם מעשים שכוחם במיוחד לזכות בדין
והנה, למרות שכל מעשה מצווה הוא זכות, וכל מעשה מצווה בכוחו להכריע את כף המאזניים לזכות, מכל מקום גילו לנו חז"ל הקדושים, שישנם מעשים מיוחדים שכוחם גדול במיוחד לסייע לאדם לזכות בדין.
חיזוק בעשיית חסד
כעת שאנו זקוקים לחסדי ה' חשוב מאוד שנתחזק בעשיית חסד. החפץ חיים אומר, שמי שעושה חסד, מידה כנגד מידה ה' יתחסד עמו!
ולדוגמא מצוי מאוד שישנה תביעה על האדם, שאת מצוותיו הוא מקיים למחצה שליש ורביע, בעוד שאת העבירות הוא עושה בשלמות, אך אם אותו אדם יעשה חסד, הקב"ה יתחסד עמו, ויתעלם מהחסרונות שבמעשי מצוותיו!
להיות ערניים לצרכי השני
כשנמצאים בחברה משותפת, ישנם הזדמנויות רבות לגמול חסד, הן ברוחניות והן בגשמיות, ובעיקר חשוב שנהיה ערניים לצרכי השני, שאדם לא יחיה בעולם של אנוכיות ויתנהג כאילו שהוא חי לבד.
חסד- על ידי התפילה
אחד מן הדרכים לעשות חסד עם כל ישראל הוא על ידי התפילה, שהרי אנו מתפללים בשביל כל ישראל, אנו מתפללים שלכל ישראל יהיה דעה, תשובה, כפרה, רפואה, פרנסה. רק צריך שבאמת נשים לב לכך שאנו מתפללים על כל ישראל. (פגשתי פעם אדם חשוב שלא שם לב לכך שנוסח התפילה הוא בלשון רבים).
המבקש רחמים על חברו נענה תחילה
חז"ל אומרים (ב"ק צ"ב.) "כל המבקש רחמים על חברו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה". כדאי שנשים לב לבקש עבור צרכי אחרים, ובפרט אם לאדם חסר דבר-מה או שהוא סובל ממשהו, חשוב שישים לב שישנם עוד אנשים שחסרים וסובלים כמוהו, ויתפלל גם עליהם.
זיכוי הרבים
רבותינו ז"ל עוררו, שאדם ישתדל להיות בכלל מזכי הרבים, ואמרו חז"ל (יומא פז): "כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו, וכל המחטיא את הרבים אין מספיקים בידו לעשות תשובה".
גם אם אדם מצד עצמו אין לו זכות לחיות, או שאין לו סיבה לקבל כלים מסוימים, אם הוא מזכה את הרבים ורבים צריכים לו, הוא זוכה להיות נידון לחיים, ולקבל את האמצעים שבאמצעותם יוכל לפעול למען הרבים.
אדם אינו חי לבדו בעולם, ומעשיו משפיעים על הסובב אותו, לטוב ולמוטב. וחובת האדם להימנע ממעשים שעלולה להיות להם השפעה שלילית על זולתם.
לדוגמא, כשרואים אחד שמגיע בזמן לתפילה או לסדר, באופן טבעי זה משפיע על אחרים וגורם להם שגם הם יבואו בזמן, אך אותם המאחרים יוצרים באופן טבעי רפיון, וגורמים שגם אחרים לא יקפידו על הגעה בזמן.
אדם לא יכול להתנער מהשפעת מעשיו בטענה שהוא אינו עושה זאת במכוון, כיוון שזהו תפקידו ואחריותו לדאוג שלא יהיו למעשיו השפעה רעה על סביבתו.
נמצא, שביד האדם ברירה נוראה: אם יזכה להיות ממזכי הרבים, או חלילה יהיה בכלל מחטיאי הרבים רח"ל!
תלמידי ישיבה, אשר חיים בתמידות בחברת בחורים אחרים, זקוקים לשימת לב מיוחדת על אופן הנהגתם, משום שלמעשיו של היחיד ישנה השפעה רבה על סביבתו, כי מי שלומד בהתמדה וניכרת בו יראת שמים, יוצר בכך אווירה שמשפיעה גם על חבריו לשקוד על תלמודם ולהתחזק ביראת שמים, בעוד שבחור שמתרפה בלימודיו או שנוהג בחוסר יר"ש, גורם בכך לרפיון בעניינים אלו אצל חבריו. ומתוך שנשים לב למעשינו, נזכה בעזרת ה' להיות בכלל מזכי הרבים שאין חטא בא על ידם.
אמירת 'אז ישיר' בשמחה
עוד עצה מביא החרדים שיאמר 'אז ישיר' בכוונה, בקול ובשמחה רבה, כאילו יצא אותה שעה ממצרים. ומביא את דברי הזוהר הק' שהאומר 'אז ישיר' בשמחה מוחלין לו עוונותיו… (הובא במ"ב סימן נ"א ס"ק י"ז). וכן כותב החיד"א (צפורן שמיר ס"ב אות כד): "הפליגו בזוהר הקד' באמירת שירת הים, וסודה אחר פסוקי דזימרה, שהוא עילוי גדול ונחת רוח לשכינת עוזנו, וע"כ צריך לאמרה בשמחה רבה ובנעימה, ויצייר בדעתו כאילו עומד ביבשה בתוך הים והמצרים נטבעים והוא ניצול, והוא סגולה לכפרת כל עוונותיו כידוע".
דמעות הלב
אחד הביע את צערו לפני המשגיח, על כך שלמרות שעשה מאמצים גדולים, הוא לא הצליח לבכות בתפילה, והאריז"ל הרי אומר שמי שאינו בוכה סימן שנשמתו פגומה. אמר לו המשגיח: היום אנחנו לא צריכים סימנים שנשמתנו פגומה… (דהיינו שהפגם שהאריז"ל דיבר עליו הוא אינו לפי דרגתנו).
עצות להתמודד עם הפרעות בתפילה
שאלתי- יש לפעמים שאחד המתפללים הסמוכים אלי מגביה את קולו וזה מפריע לי להתרכז, מה העצה לכך? תוכן התשובה היתה: ראשית, אם מתרכזים היטב בתפילה עצמה זה מקל קצת.
אך צריך לדעת: יהודי צריך לדעת מה ה' רוצה מאיתי עכשיו, במצב הנוכחי, ואם הקב"ה סיבב את המציאות שתהיה לך הפרעה בתפילה, סימן שתפקידך להשתדל להתפלל דוקא מתוך אותה הפרעה, עד כמה שניתן – וזוהי התפילה שבורא העולם כעת רוצה ממך!
טוב גם שתחשוב, ברוך ה' שהוא מתפלל בהתלהבות ובדביקות, ויש להקב"ה הרבה נחת ממנו.
(מתוך עבודת הימים הנוראים במשנתו של מרן המשגיח רבי דב יפה זצוק"ל)