מסופר שהגאון הצדיק רבי יהודה זאב סגל זצ"ל ראש ישיבת מנצ'סטר נכנס פעם לחדר בפנימיה של הישיבה וראה שם בחור ישן, והיה זה כמה דקות לפני סוף זמן קריאת שמע, והוא לא העיר את הבחור.
בשעה אחת עשרה כשנכנס הבחור לישיבה, קרא לו ראש הישיבה זצ"ל ואמר לו "יש לך לב חזק", ולא הוסיף! הלך הבחור והתיישב במקומו והתחיל לחשוב על דברי ראש הישיבה, האם זו היתה ברכה או חידה… למה הוא התכוון?
חזר הבחור אל ראש הישיבה ושאל אותו "כבוד הרב, לא הבנתי כוונת דבריכם!" אמר לו ראש הישיבה: כשהייתי בחדר שלך וראיתי אותך ישן שנת ישרים חמש דקות לפני סוף זמן קריאת שמע, חשבתי שאם תתעורר ותראה כי עבר הזמן, אז בודאי תתעלף מרוב צער, בסוף אני רואה שהגעת לשיעור כרגיל, כלומר שהכל עבר בשלום, הבנתי שכנראה יש לך לב חזק…
—
שמעתי שסיפר כ"ק מרן אדמו"ר מסקולען מאנסי שליט"א, שפעם ביקש איש אחד מאביו הרה"ק בעל "נועם אליעזר" זי"ע סגולה לפרנסה. נתן בו הרבי את עיניו וראה שהוא צריך "חיזוק" גדול בענייני יראת שמים, ואמר לו שיאמר בכל יום "פרשת היראה". סבר אותו אדם שמא לא הבין הרבי היטב מה שאמר לו, או שמא נתחלף לו פרשת היראה בפרשת המן… על כן חזר ואמר: רבי, ביקשתי סגולה על הפרנסה, לא על היראה!
אמר לו הרבי: הנה בפסוק נאמר (תהלים קי"א, ה'): טרף נתן ליראיו, מעתה מצינו "סגולה" פשוטה לפרנסה – לא עצה או ברכה, אלא "סגולה", האומר פרשת היראה, ויקנה את היראה כקנין נצח, אזי מכיון ש"טרף נתן ליראיו", הרי הקונה יראת שמים במידה גדושה, ממילא ימלא הקב"ה את ידו מידו הפתוחה והרחבה…
נועם שיח, סאנטוב – ראה תשפ"ג