גיטין דף עא
מדוע כשהחרש לא שומע אזי האילם לא פותח את פיו?
ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו
נאמר בתהלים (לח יב) 'ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו ', וצרך להבין מדוע פתח בלשון נוכח וסיים בלשון נסתר , היה לפסוק לומר 'ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא אפתח פי'. אלא, כי אכן 'לא אשמע ' מדבר על הנרדף – אם הוא יעשה את עצמו כמי שאינו שומע, וישתוק בשעה שחברו מבזהו ושופך עליו קיתון של רותחין, זוכה עי"ז שהרודף 'לא יפתח פיו ' יותר בכדי לצערו, והדבר בדוק ומנוסה, והנסיון מוכיח.
פעם בא יהודי לתנות את מכאובו לפני הרה"ק רבי צבי הירש מזידיטשויב זי"ע כי פלוני רודף אותו עד חורמה ומציק לו ביותר. ענהו הרה"ק, לכל חבל יש שני ראשים, בכדי למתוח את החבל יש למושכו משני קצוותיו – שני אנשים משני הקצוות, ואם יעזוב אחד מהמושכים את החבל, לא יימתח החבל יותר, ולא עוד אלא שהמושך מאידך גיסא יפול אחור, כן גם עתה, אם תחדל מלענות ליהודי זה הרודף אותך ותתעלם ממנו כליל, הרי זה כמי שעזבת את קצה החוט וחברך יפול וילך ממך מאליו …
(באר הפרשה)