עליתי לדבר בפני הקהל, ואמרתי: "אתם בוודאי חושבים שמדובר פה בעניין של כסף. אחרת למה עושים אסיפות ומדפיסים פרוספקטים? אתם באמת צודקים. בוודאי! יש פה עניין של הרבה מאוד כסף. אבל את הכסף הזה לא אני עומד להרוויח, אלא אתם הציבור! אם עד עכשיו קנית פרשיות לתפילין ב-3,000 שקלים, ולמעשה קיבלת פרשיות שלא שוות אפילו חמישה שקלים, אז בעצם שמת כספך על קרן הצבי"

"וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך"

לקראת הוצאת הגיליון של 'לקראת שבת' לפרשת ואתחנן – שבת נחמו, ביקשנו לשוחח עם אחד מפוסקי ההלכה בדורנו המזוהים יותר מכל עם כתיבת תפילין ומזוזות, וכמובן גם כתיבת ספרי תורה, הלא הוא הגאון הגדול רבי נפתלי צבי רוטענברג שליט"א, אבד"ק קאסאן בית שמש מרבני וועד משמרת סת"ם ומחבר הספר אוצר הסת"ם-סתמא לשמה

הרב רוטענברג שליט"א התפרסם כיחיד מומחה בהלכות כתיבת ספר תורה תפילין ומזוזות, וגם פועל גדולות ונצורות כדי להגביר ולחזק את הפיקוח וההכוונה על מנת להביא למצב שבו כל יהודי באשר הוא יוכל לקנות סת"ם בלי שום חשש לכשרות של המזוזה או פרשיות התפילין.

כידוע ישנה בתקופה האחרונה התעוררות רבתי בעניין זה, כשהדבר נזקף לזכותו של הרב שליט"א שהוביל מהפכה גדולה שהביאה להתעוררות רבתי בעניין זה ברחבי ארץ הקודש ומחוצה לה, ולצורך כך הקים בדמים תרתי משמע וועד רבנים מגדולי ההוראה שליט"א הפועלים במסגרת וועד משמרת סתם, מיסודו של מרן בעל שבט הלוי זי"ע ובנשיאות הגה"ג רבי משה שאול קליין שליט"א.

"לפני כשנה עשינו רעש גדול בעניין, בעירנו בית שמש", מספר הגרנ"צ רוטנברג שליט"א בפתח דבריו. "העלינו את הנושא לראש סדר היום, יחד עם רבים מרבני העיר אספנו את הציבור לכינוסים המוניים שבהם דרשנו ודיברנו על חומר העניין, כשהמטרה המרכזית שלנו היתה להביא לכך שכל יהודי שבא לקנות תפילין או מזוזות מסופר סת"ם, יוודא שהוא מחזיק בתעודה בתוקף, שמוכיחה שהוא למד, נבחן וידע את ההלכות הבסיסיות הנצרכות לכתיבת סת"ם.

"עליתי לדבר בפני הקהל, ואמרתי לנוכחים שאני יודע מה הם חושבים: "אתם בוודאי חושבים בינכם ובין עצמכם שבסופו של דבר מדובר פה בעניין של כסף. הרי זה ברור שמישהו הולך להרוויח משהו מכל הסיפור הזה, אחרת למה עושים אסיפות ומדפיסים פרוספקטים ויוצאים בפרסומי חוצות? הכלל אומר שתמיד צריך לחפש מי הוא המרוויח מהסיפור, ולבדוק כמה כסף הוא מרוויח מכל הבלגאן…

"כמובן שכשאמרתי את הדברים, ראיתי שיש אנשים בקהל שמחייכים, זה באמת מה שהם חשבו. היו גם כאלו שבלי לשים לב הנהנו בראשיהם, לאות כי הם מאשרים את דברים.

"מה שמקובל בכזה מקרה הוא שהרב הדורש מסביר לציבור שהם טועים, זה בכלל לא עניין של כסף, מה פתאום כסף, רק אידישקייט.

"אבל אני, רוח אחרת היתה עמי. אמרתי לנוכחים שהם באמת צודקים. בוודאי! יש פה עניין של כסף, הרבה מאוד כסף. אבל הם גם טועים, כי את הכסף הזה לא אני עומד להרוויח, אלא הם, הציבור! כל מי שיושב כאן ומעכשיו יידע לוודא שלסופר שכותב לו את המזוזות והתפילין יש תעודת שמעידה שהוא יודע את ההלכות.

"ואיך זה מתורגם לרווח כספי? פשוט מאוד! אם עד עכשיו קנית פרשיות לתפילין ב-3,000 שקלים, ולמעשה קיבלת פרשיות שלא שוות אפילו חמישה שקלים, אז בעצם שמת כספך על קרן הצבי, הפסדת את כל הכסף שהשקעת בפרשיות, וגם מה שהשקעת בבתים המהודרים וברצועות היקרות לא מניב שום תועלת. אדרבה, זה גורם לנזק: כל יום הבן שלך מברך שתי ברכות לבטלה רחמנא ליצלן! "אבל עכשיו, אתה תשלם 3,000 שקלים, ותקבל תמורה מלאה לכספך. תקבל פרשיות ששוות באמת את הכסף ששילמת עבורן, הבן שלך יקיים כל יום מצוות הנחת תפילין. נו… שווה או לא שווה???".

**

"במשך הדורות האחרונים, נרשם שינוי גדול לטובה בכל התחומים של קיום המצוות. השחיטה מהודרת יותר, כשרות המזון מן הצומח נמצאת תחת פיקוח הדוק, הנושא של התולעים במזון עבר שינוי גדול לטובה, וגם תחום הסת"ם השתנה מאוד", אומר הגרנ"צ רוטנברג שליט"א.

"למעשה, היום האיכות וההידור הרבה יותר גדולה בהרבה מאוד חלקים מהסת"ם. הקלף יותר איכותי, הדיו חזק ועמיד לאורך שנים, יש יכולות טכנולוגיות לייצר בתים חזקים ועמידים מעור של בהמה גסה ועוד ועוד.

"אבל נושא אחד נשאר פרוץ, וכל הניסיונות להכניס אותו תחת פיקוח לא פעלו את פעולתם באופן הראוי – נושא ההשגחה על עצם מלאכת הכתיבה.

"למעשה זה לא דבר חדש. ה'לבוש' כבר כתב על זה כבר לפני כ-500 שנה, המשנה ברורה מביא את דבריו ומתריע בחריפות רבה בנושא הזה שמוכרים תפילין ומזוזות פסולים שנכתבו על ידי ילדים לפני גיל בר מצווה ואפילו על ידי נשים, וכן על ידי אנשים שלא יודעים את ההלכות ומוכרים פרשיות פסולות וכאלו שלא נכתבו לשמה ועוד ועוד.

"למעשה, זה באמת נושא שמלכתחילה קשה יותר לעקוב אחריו מכמה וכמה סיבות, והסיבה העיקרית היא שזה תחום שבו המוכר והלקוח עובדים אחד מול השני במקרים רבים בלי שום תיווך באמצע, וללקוח אין שום דרך לדעת אם המזוזה שהוא קונה כשרה או לא, כי היא יכולה להיראות כשרה ומהודרת, אבל אם היא לא נכתבה כסדרה, או שיש שם מקרה של 'חק תוכות', או שהיא לא נכתבה 'לשמה' ועוד הרבה מאוד מקרים אחרים, המזוזה הזאת פסולה, והיא שווה כמו דף שהדפיסו אותו במדפסת.

"אבל האמת היא שדווקא בתחום הזה צריכים להשגיח הרבה הרבה יותר מכל התחומים האחרים. כי בזה תלוי קיום מצוות חשובות בכל רגע. יהודי שהמזוזה שבפתח ביתו פסולה רח"ל, עובר על מצוות עשה של 'וכתבתם על מזוזות ביתך', בכל רגע ורגע. עם כל שניה נוספת שעוברת הוא צובר עוד ביטול מצוות עשה ועוד ביטול מצוות עשה.

"אומנם הוא עובר על האיסור בשוגג לכאורה, אבל אם היתה לו אפשרות לקנות מזוזה מסופר שנמצא תחת פיקוח ובפועל הוא קונה אצל סופר שאינו תחת פיקוח, עד כמה זה נקרא שוגג? אולי כמו מי שנכנס למסעדה ואוכל בשר בלי לבדוק אם יש שם תעודת כשרות?…

"וגם אם נאמר שהוא שוגג ואפילו אונס, הוא מפסיד את מצוות עשה של מזוזה, ובמקום להרוויח בכל רגע ורגע עוד מצווה ועוד מצווה, הוא נשאר נקי מהמצווה הזאת רח"ל.

"ומי מדבר על תפילין, אנשים יכולים לעבור את כל חייהם בעולם הזה בלי לקיים מצוות תפילין אפילו פעם אחת, כי כשהאבא שלו קנה לו את התפילין בבר מצווה, הוא הרגיש מאוד לא נעים והיה חייב לקנות אצל השכן או הגיס, למרות שההוא לא מאוד הקפיד לחזור על ההלכות מעת לעת…

"זקיני, כ"ק האדמו"ר מקאסאן ארה"ב זצ"ל, נסע לאמריקה לפני כמאה שנה, ומאחר ובאותו זמן היה קשה למצוא שם בשר כשר בלי שום פקפוק, הוא לא אכל בשר במשך 20 שנה, לא בשר בהמה ולא בשר עוף. נו? קרה לו משהו? לא! הוא לא הפסיד שום מצוות עשה מדאורייתא.

"אבל יהודי שלא מניח תפילין כל ימי חייו, זה אסון! זאת טרגדיה! יהודי שהמזוזה שבפתח ביתו אינה כשרה, ה' ישמור ויציל. כמה איסורים שהוא עובר בכל רגע נתון. הוא בא ביום כיפור לבית הכנסת ומכה על חטא, וחושב לעצמו שעכשיו הוא נקי מכל עוון ומכל חטא, אבל הוא לא יודע שבמשך יום הכיפורים יש 24 שעות שמורכבות מ-1,440 דקות ומ-86 אלף שניות, שבכל אחת מהן הוא עובר על ביטול מצוות עשה. ה' ישמור ויציל!".

**

דבריו של הרב שליט"א נשמעים חריפים מאוד, אבל אנחנו רוצים להבין למה החשש גדול כל כך. הרי בדרך כלל מי שהולך לעסוק בכתיבת סת"ם, אלו אברכים יראים ושלמים, ובוודאי שהם לא יכתבו תפילין ומזוזות בלי ללמוד קודם את ההלכות בצורה מושלמת. לרובם יש גם תעודות שקיבלו כשהתחילו לעסוק במלאכת הקודש, וגם אם הן כבר לא בתוקף, הרי ההלכות לא השתנו מאז, ולמה אם כן החשש הגדול בעניין???

"אספר לכם סיפור", משיב הרב שליט"א. לפני כמה שנים הבחנתי בבית מדרשי בשני אברכים הלומדים גמרא בחברותא מדי יום. באחת הפעמים פתחתי בשיחה עם האברכים ושאלתי במה הם עוסקים. אחד מהם השיב לי שהוא סופר סת"ם, וכמובן שמיד שאלתי אותו אם יש לו תעודה. הוא השיב בשלילה, אין לו תעודה והוא לא צריך תעודה, אנשים מכירים אותו ויודעים שהוא ירא שמים, הוא עצמו למד את ההלכות היטב, בשביל מה צריך תעודה???

"אחרי שנתיים אני רואה אותו לומד הלכות סת"ם, הוא שקע בלימוד הזה בעיון וביסודיות. שאלתי מה קרה שהוא לומד שוב את ההלכות, והוא השיב שהוא מוציא תעודה. למה באמת? כי התקשר אליו יהודי מארה"ב להזמין ספר תורה, הם כבר סיכמו על תשלום נאה וכל הפרטים, ולבסוף שאל היהודי האמריקאי אם יש לו תעודה. כשהשיב בשלילה, ירדה העסקה לטמיון. אותו סופר החליט שאם כך הם פני הדברים נראה שיש ביקוש גובר דווקא לסופרים על תעודה, ולכן הוא החליט ללמוד מחדש את ההלכות ולהוציא תעודה.

"אחרי כמה שבועות הוא בא אלי, והודה באוזני כמשיח לפי תומו, שעד עכשיו הוא לא ידע בכלל שיש מושג כזה של 'חק תוכות על ידי כתיבה'. הוא כבר כתב הרבה מאוד תפילין ומזוזות, והיה חסר לו ידע בסיסי מאוד. אמנם, כל סופר שמגיע לשיעורים שעוסקים בהלכות אלו, נתקל במושג הזה ולומד אותו ויודע להיזהר בעניין, כי לפי כמה וכמה מהפוסקים זה פסול גמור.

"אני רוצה שיהיה ברור", אומר הרב שליט"א. "אני לא מדבר פה על סופרים שאין להם יראת שמים חלילה. אני מדבר על סופרים שהם יראי שמים, נזהרים בממון חבריהם, שומרים על העיניים, אברכים צדיקים שהולכים כל בוקר למקווה ואין להם בעולמם אלא ד' אמות של הלכה ומלאכת הקודש של כתיבת סתם. מי שלא מוציא תעודה ומחדש את התעודה שלו כל שלוש שנים, כמו שקבע מרן בעל שבט הלוי זצ"ל – אסור לקנות אצלו תפילין ומזוזות!!!

"הבעיה שאנשים מרגישים מחויבים. הוא גיס שלי!!! הוא בן שלי!!! שכן קרוב! איך אני יכול לקנות אצל מישהו אחר? זה לא נעים!!!

"רבותי, אם יש לך שכן ששוחט עופות מבלי שלמד את ההלכות כראוי וקיבל סמיכה לכך, תקנה אצלו עופות רק בגלל שהוא שכן ולא נעים? אתה תאכל את מה שהוא שחט בגלל שהוא גיס שלך? בוודאי שלא. כך גם בתפילין ומזוזות.

"לא פעם מתברר שסופרים לא למדו את ההלכות אף פעם. הם מסבירים בידענות "אני אף פעם לא מוחק, אז אין לי בעיה של 'כסדרן', אבל זה פיתרון רק לבעיה אחת, כשיש הרבה הלכות נוספות שהם בכלל לא מודעים לקיומן ולא יודעים להיזהר בהן ולשאול מורה הוראה במקרה הצורך.

"דבר שני, גם סופר שלמד את ההלכות חזקה עליו שישכח אותן מתישהו. אני יכול לספר לכם על מקרה של סופר שלמד ועשה אצלנו מבחן ב'ועד משמרת הסת"ם', וקיבל ציון טוב מאוד. אבל אנחנו נוהגים שאחרי המבחן בכתב יש גם מבחן בעל פה, הוא בא אלי להיבחן בעל פה, שאלתי אותו שאלות והסופר לא ידע כמעט כלום. לא הבנתי איך זה יכול להיות, במבחן הוא קיבל ציון נהדר ובעל פה הוא לא יודע כלום?

"התחלתי לבדוק ואז התברר לי שאת המבחן בכתב הוא עשה כמה חודשים קודם, בינתיים היה ערב פסח, הוא עבר דירה, היו לו כל מיני טרדות, והוא פשוט שכח את הכל. למה? כי הוא למד למבחן פעם אחת, ולא ניסה לזכור את ההלכות בכלל, היה לו חשוב להצליח במבחן והוא אכן הצליח, אבל מיד אחר כך הוא שכח את הכל.

"מרן בעל 'שבט הלוי' קבע שצריכים לחזור על הנלמד כל שלוש שנים, כדי שהלימוד יהיה שוב ושוב, וכך הסופרים לא ישכחו את ההלכות הבסיסיות.

"וכמובן צריכים שלסופר תהיה הרבה הרבה יראת שמים, זה חשוב מאוד. אחרת איך אפשר לסמוך עליו? כמה פעמים מגיע אלי סופר שכתב פרשיות לתפילין, ואחרי שהוא סיים את הכל, המגיה מצא איזו בעיה רצינית בפרשה הראשונה, ואני יושב ובידיים רועדות נאלץ לומר לו שהתפילין פסולות וכל העבודה שהסופר השקיע בשבוע האחרון ירדה לטמיון…

"איזה צער, איזו עוגמת נפש! כמה יראת שמים צריך כדי להתגבר על הניסיון ולגשת לרב כדי לשאול את השאלה הזאת!!! הרי הסופר הזה, יש לו בכיס חשבון חשמל עם התראה אחרונה. הוא חייב לשלם 3,500 שקלים כדי שלא ינתקו לו את החשמל, והוא כל השבוע מתאמץ לכתוב את הפרשיות לתפילין כי ברגע שהוא מסיים אותן הוא מעביר אותם ללקוח בתמורה ל-3,500 שקלים שיצילו אותו מניתוק החשמל… אבל אם הרב פסל לו את הפרשיות, מי יציל אותו מניתוק החשמל!!!

"אז מה עושים סופרים שאין להם יראת שמים? השמועה אומרת שיש כאלו חדרי סופרים שיש שם טבלה שבה כתוב: "לשאלות בנושאי תגים כדאי לשאול את הרב פלוני", ומספר הטלפון שלו, "לשאלות בנושאי 'חק תוכות', כדאי לשאול את הרב פלוני… לשאלות בנושא מחיקות יש לשאול רב שלישי…".

"וזה עוד במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב, הסופר פוסק לעצמו, הוא 'מדמה מילתא למילתא' ומייצר לעצמו מהלך נפלא שמוביל לכך שהפרשיה כשרה…

"לכן היראת שמים היא בהחלט הכרח גדול אצל כל סופר סת"ם, אבל כאמור, יראת שמים לבד אינה ערובה לכך שהסופר אכן שולט בהלכות ויודע ממה להיזהר".

**

"המפתח לשינוי נמצא דווקא אצל האנשים הרגילים", אומר הרב שליט"א בסיום דבריו. "זה תלוי רק בלקוחות, ככל שיותר ויותר אנשים ידרשו לראות תעודה בתוקף בעת שהם קונים תפילין ומזוזות, כך יותר סופרים יקפידו לוודא שיש להם תעודה בתוקף, ופחות תפילין ומזוזות יימכרו בשוק כשהם פסולים מעיקרא רח"ל. החובה תלויה על כל אחד ואחד מאתנו לדרוש את התעודה הזאת, ולא לקנות אצל סופרים שאין להם תעודה בתוקף בשום פנים ואופן, גם אם זה הגיס או הדוד וכדו'".

את הדברים משלים הרב שליט"א במעשה שהיה אצל חמיו כ"ק מרן אדמו"ר מתולדות אהרן זיע"א: "אחד מתלמידיו המובהקים של מורי חמי היה הסופר הנודע רבי מנחם דווידוביץ זצ"ל, ששמו יצא למרחקים כבקי במלאכתו באופן יוצא דופן, והכתב שלו נחשב למיוחד במינו.

"מורי חמי ביקש מרבי מנחם שיכתוב לו ספר תורה, ואכן רבי מנחם פינה מזמנו במיוחד לשם כך, וכתב את ספר התורה בחיל וברעדה לבקשת מורו ורבו.

"כשסיים הוא שלח את ספר התורה להגהה כמקובל ולאחר מכן הביא אותו אל הרבי, אבל הרבי זצ"ל לא מיהר להשתמש בספר התורה. הוא לקח עוד מישהו שיעזור לו להגיה את הספר בעצמו, וכך הוא ישב עם הגווילים, ולידו ישב בחור או אברך, והיה מקריא לו את הכתוב, מילה אחר מילה, עם האותיות!!! בראשית, ב, ר, א, ש, י, ת, ברא ב, ר, א כך עוד פסוק ועוד פסוק עד שהשלימו את הספר תורה כולו, ולאחר מכן עשה את זה בשנית ובשלישית, ורק אז נחה דעתו.

"לימים כשהומצאה התוכנה הממוחשבת הבודקת את ספרי התורה למציאת טעויות, בדקו את ספרי התורה ורוב ספרי התורה נמצאו פסולים, אבל הספר תורה הזה היה נקי לחלוטין מכל שמץ של טעות, וכל הבדיקות שנעשו לו מצאו שהוא אכן כשר ומהודר, בתכלית ההידור".