במשך הדורות האחרונים, נרשם שינוי גדול לטובה בכל התחומים של קיום המצוות. השחיטה מהודרת יותר, כשרות המזון מן הצומח נמצאת תחת פיקוח הדוק, הנושא של התולעים במזון עבר שינוי גדול לטובה, וגם תחום הסתם השתנה מאוד", אומר הגרנ"צ רוטנברג שליט"א.
"למעשה, היום האיכות וההידור הרבה יותר גדולה בהרבה מאוד חלקים מהסת"ם. הקלף יותר איכותי, הדיו חזק ועמיד לעורך שנים, יש יכולות טכנולוגיות לייצר בתים חזקים ועמידים מעור של בהמה גסה ועוד ועוד.
"אבל נושא אחד נשאר פרוץ, וכל הניסיונות להכניס אותו תחת פיקוח לא פעלו את פעולתם באופן הראוי – נושא ההשגחה על עצם מלאכת הכתיבה.
"למעשה זה לא דבר חדש. ה'לבוש' כבר כתב על זה כבר לפני כ-500 שנה, המשנה ברורה מביא את דבריו ומתריע בחריפות רבה בנושא הזה שמוכרים תפילין ומזוזות פסולים שנכתבו על ידי ילדים לפני גיל בר מצווה ואפילו על ידי נשים, וכן על ידי גברים שלא יודעים את ההלכות ומוכרים פרשיות פסולות וכאלו שלא נכתבו לשמה ועוד ועוד.
"למעשה, זה באמת נושא שמלכתחילה קשה יותר לעקוב אחריו מכמה וכמה סיבות, והסיבה העיקרית היא שזה תחום שבו המוכר והלקוח עובדים אחד מול השני במקרים רבים בלי שום תיווך באמצע, וללקוח אין שום דרך לדעת אם המזוזה שהוא קונה כשרה או לא, כי היא יכולה להיראות כשרה ומהודרת, אבל אם היא לא נכתבה כסדרה, או שיש שם מקרה של 'חק תוכות', או שהיא לא נכתבה 'לשמה' ועוד הרבה מאוד מקרים אחרים, המזוזה הזאת פסולה, והיא שווה כמו דף שהדפיסו אותו במדפסת.
"אבל האמת היא שדווקא בתחום הזה צריכים להשגיח הרבה הרבה יותר מכל התחומים האחרים. כי בזה תלוי קיום מצוות חשובות בכל רגע. יהודי שהמזוזה שבפתח ביתו פסולה רח"ל, עובר על מצוות עשה של 'וכתבתם על מזוזות ביתך', בכל רגע ורגע. עם כל שניה נוספת שעוברת הוא צובר עוד ביטול מצוות עשה ועוד ביטול מצוות עשה.
"אומנם הוא עובר על האיסור בשוגג לכאורה, אבל אם היתה לו אפשרות לקנות מזוזה מסופר שנמצא תחת פיקוח ובפועל הוא קונה אצל סופר שאינו תחת פיקוח, עד כמה זה נקרא שוגג? אולי כמו מי שנכנס למסעדה ואוכל בשר בלי לבדוק אם יש שם תעודת כשרות?…
"וגם אם נאמר שהוא שוגג ואפילו אונס, הוא מפסיד את מצוות עשה של מזוזה, ובמקום להרוויח בכל רגע ורגע עוד מצווה ועוד מצווה, הוא נשאר נקי מהמצווה הזאת רח"ל.
"ומי מדבר על תפילין, אנשים יכולים לעבור את כל חייהם בעולם הזה בלי לקיים מצוות תפילין אפילו פעם אחת, כי כשהאבא שלו קנה לו את התפילין בבר מצווה, הוא הרגיש מאוד לא נעים והיה חייב לקנות אצל השכן או הגיס, למרות שההוא לא מאוד הקפיד לחזור על ההלכות מעת לעת…
"היה לי סבא, הגה"צ רבי פנחס שלום רוטנברג זצ"ל, הוא נסע לאמריקה לפני כמאה שנה, ומאחר ובאותו זמן היה קשה למצוא שם בשר כשר בלי שום פקפוק, הוא לא אכל בשר במשך 20 שנה, לא בשר בהמה ולא בשר עוף. נו? קרה לו משהו? לא! הוא לא הפסיד שום מצוות עשה מדאורייתא.
"אבל יהודי שלא מניח תפילין כל ימי חייו, זה אסון! זאת טרגדיה! יהודי שהמזוזה שבפתח ביתו אינה כשרה, ה' ישמור ויציל. כמה איסורים שהוא עובר בכל רגע נתון. הוא בא ביום כיפור לבית הכנסת ומכה על חטא, וחושב לעצמו שעכשיו הוא נקי מכל עוון ומכל חטא, אבל הוא לא יודע שבמשך יום הכיפורים יש 24 שעות שמורכבות מ-1,440 דקות ומ-86 אלף שניות, שבכל אחת מהן הוא עובר על ביטול מצוות עשה. ה' ישמור ויציל!".
**
דבריו של הרב שליט"א נשמעים חריפים מאוד, אבל אנחנו רוצים להבין למה החשש גדול כל כך. הרי בדרך כלל מי שהולך לעסוק בכתיבת סת"ם, אלו אברכים יראים ושלמים, ובוודאי שהם לא יכתבו תפילין ומזוזות בלי ללמוד קודם את ההלכות בצורה מושלמת. לרובם יש גם תעודות שקיבלו כשהתחילו לעסוק במלאכת הקודש, וגם אם הן כבר לא בתוקף, הרי ההלכות לא השתנו מאז, ולמה אם כן החשש הגדול בעניין???
"אני אספר לכם סיפור", משיב הרב שליט"א. "יש לי בית כנסת שנמצא כאן בסמוך, ולפני כמה שנים הבחנתי שיש חברותא שלומדים שם גמרא מדי יום. באחת הפעמים פתחתי בשיחה עם האברכים ושאלתי במה הם עוסקים. אחד מהם השיב לי שהוא סופר סת"ם, וכמובן שמיד שאלתי אותו אם יש לו תעודה. הוא השיב בשלילה, אין לו תעודה והוא לא צריך תעודה, אנשים מכירים אותו ויודעים שהוא ירא שמים, הוא עצמו למד את ההלכות היטב, בשביל מה צריך תעודה???
"אחרי שנתיים אני רואה אותו לומד הלכות סת"ם, הוא שקע בלימוד הזה בעיון וביסודיות. שאלתי מה קרה שהוא לומד שוב את ההלכות, והוא השיב שהוא מוציא תעודה. למה באמת? כי התקשר אליו יהודי מארה"ב להזמין ספר תורה, הם כבר סיכמו על תשלום נאה וכל הפרטים, ולבסוף שאל היהודי האמריקאי אם יש לו תעודה. כשהשיב בשלילה, ירדה העסקה לטמיון. אותו סופר החליט שאם כך הם פני הדברים נראה שיש ביקוש גובר דווקא לסופרים על תעודה, ולכן הוא החליט ללמוד מחדש את ההלכות ולהוציא תעודה.
"אחרי כמה שבועות הוא בא אלי, והודה באוזני כמשיח לפי תומו, שעד עכשיו הוא לא ידע בכלל שיש מושג כזה של 'חק תוכות על ידי כתיבה'. הוא כבר כתב הרבה מאוד תפילין ומזוזות, והיה חסר לו ידע בסיסי מאוד. זה אומנם לא מופיע במשנה ברורה, וגם לא בספרים הנפוצים האחרים שלומדים הסופרים, אבל כל סופר שמגיע לשיעורים שעוסקים בהלכות אלו, נתקל במושג הזה ולומד אותו ויודע להיזהר בעניין, כי לפי כמה וכמה מהפוסקים זה פסול גמור.
"אני רוצה שיהיה ברור", אומר הרב שליט"א. "אני לא מדבר פה על סופרים שאין להם יראת שמים חלילה. אני מדבר על סופרים שהם יראי שמים, נזהרים בממון חבריהם, שומרים על העיניים, אברכים צדיקים שהולכים כל בוקר למקווה ואין להם בעולמם אלא ד' אמות של הלכה ומלאכת הקודש של כתיבת סתם. מי שלא מוציא תעודה ומחדש את התעודה שלו כל שלוש שנים, כמו שקבע מרן בעל שבט הלוי זצ"ל – אסור לקנות אצלו תפילין ומזוזות!!!
"הבעיה שאנשים מרגישים מחויבים. הוא גיס שלי!!! הוא בן שלי!!! שכן קרוב! איך אני יכול לקנות אצל מישהו אחר? זה לא נעים!!!
"רבותי, אם יש לך שכן ששוחט עופות מבלי שלמד את ההלכות כראוי וקיבל סמיכה לכך, תקנה אצלו עופות רק בגלל שהוא שכן ולא נעים? אתה תאכל את מה שהוא שחט בגלל שהוא גיס שלך? בוודאי שלא. כך גם בתפילין ומזוזות.
"לא פעם מתברר שסופרים לא למדו את ההלכות אף פעם. הם מסבירים בידענות "אני אף פעם לא מוחק, אז אין לי בעיה של 'כסדרן', אבל זה פיתרון רק לבעיה אחת, כשיש הרבה הלכות נוספות שהם בכלל לא מודעים לקיומן ולא יודעים להיזהר בהן ולשאול מורה הוראה במקרה הצורך.
(מתוך כתבה נרחבת ב'לקראת שבת' פרשת ואתחנן)