מרדכי הלוי שוורצבורד
עירוב תבשילין להכנת סלט ירקות
שאלה: בנות בפנימיה שאוכלות שם ביום טוב של שבועות ושבת ואינן מבשלות, רק מדליקות נרות שבת ובפשטות צריכות לעשות עירוב תבשילין מספק בלא ברכה, כיון שתלוי בשתי הדעות בשו"ע סי' תקכ"ז סי"ט אם הדלקת הנר מצריכה עירוב תבשילין.
שאלו הבנות שהן מכינות סלט ירקות בחתוך דק דק ביום טוב לצורך שבת, וכיון שחיתוך ירקות דק דק אסורה בשבת משום טוחן ואילו ביום טוב מותר לצורך יום טוב, נמצא דכשחותך סלט ירקות ביום טוב עבור שבת צריך עירוב תבשילין משום מלאכת טוחן, א"כ האם יוכלו לברך כמו מי שמבשל או לא.
תשובה: אין לברך על עירוב תבשילין משום חיתוך ירקות, רק אם מבשלים.
הטעם הנה בסי' שכ"א סי"ב נפסק שהמחתך את הירק דק דק בשבת חייב משום טוחן, ובמשנ"ב סקמ"ח מבואר שאף שיש מתירים טחינה באוכלין אין להקל בזה ומי שחותך בצלים דק דק שלא בסמוך לסעודה קרוב הדבר לומר שחייב חטאת והבצלים אסורים באכילה. ובהלכות יום טוב סי' תק"ד סקי"ט כתב המשנ"ב שמותר לחתוך ירק דק דק ביום טוב לצורך היום ולא לצורך חול, ולפי"ז היה מקום לעשות לצורך זה עירוב תבשילין בברכה, אך כיון שלדעת כמה פוסקים אין זה נחשב טוחן גם בשבת שוב לא נוכל לברך על העירוב, אבל ודאי שבלי עירוב א"א להכין סלט לצורך שבת, וגם כל ענייני הכנה מיום טוב לשבת כגון בסידור מצעים או להביא דברים מיום טוב לצורך שבת צריך עירוב.
ויש להוסיף שהגראמ"מ קארפ שליט"א בספרו הלכות יום טוב (ח"א פ"ח סי"ז) כתב שלדעת הרשב"א כל ההיתר לחתוך דק דק ביום טוב זה רק לאלתר והובא בחיי אדם, ולדעה זו לא יועיל עירוב תבשילין שהרי גם כשחותך לצורך יום טוב אם אינו לסעודה הסמוכה אסור, אך מעיקר הדין להשו"ע א"צ לאלתר ובנוסף יש פוסקים שאין זה טוחן לכן יש להקל.