יוחנן וסרמן
בימים הקרובים יתחילו עשרות אלפי לומדי 'הדף היומי בהלכה', לעסוק בס"ד בספר 'אהבת חסד' של מרנא החפץ חיים, במסגרת לימוד המוסר המתלווה ללימודי ההלכה שבמסגרתו לומדים גם קטע מתוך ספרי המוסר של מרנא החפץ חיים, בכל יום קטע קצר, ואחת לשבע שנים מסיימים הלומדים את כל ספרי מרנא החפץ חיים, לצד המשנה ברורה עצמו.
לכבוד תחילת הלימוד בספר חשוב זה, פנינו לשוחח עם הג"ר בצלאל טרוביץ, יו"ר 'אגודת נוצרי לשון', שפועל בשנים האחרונות להחדיר בכל תפוצות ישראל את הלימוד הקבוע והמתמיד בספר 'אהבת חסד'.
במסגרת הפעילות, חולק הספר אהבת חסד ללימוד יומי, כפי שעשה הרב סגל זצ"ל עם ספר ה'חפץ חיים', כך שהלומדים יכולים ללמוד כל יום קטע קצר יחסית, בלימוד שאינו עולה על חמש דקות ליום, וכעבור ארבעה חודשים לסיים את הספר כולו.
"האמת שיש לנו שני מסלולי לימוד", מסביר הרב טרוביץ, "יש את מסלול 1, שבמסגרתו לומדים המשתתפים את הספר מתחילתו ועד סופו, כולל החלק הראשון שעוסק בהלכות הלוואה, ענייני העבוט ועוד, שאלו הלכות קצת יותר מורכבות, שאינן נוגעות למעשה לרוב האנשים.
"במסלול 2, מדלגים בעצם על כל החלק הזה. מתחילים מההקדמה ולאחריה מדלגים על החלק הראשון הישר אל החלק השני, שעוסק בענייני גמילות חסדים, צדקה וגמילות חסדים שבגופו, מדרשי חז"ל, רעיונות ומשלים בדבר חשיבות מעשי החסד ועוד.
"אנחנו ממליצים בדרך כלל, לפחות בפעמים הראשונות, ללמוד את המסלול השני, להתחיל מהחלקים היותר קלים, כי התועלת של הלימוד הזה היא עצומה והוא הרבה יותר מעשי גם לילדים ובחורים וכן לנשים.
"המציאות מראה שמי שהתחילו מההתחלה לא תמיד מחזיקים מעמד, ולכן מלכתחילה עדיף ללמוד קודם את החלקים היותר קלים, ואחרי שמסיימים פעמיים ושלוש את החלקים הללו, אפשר להעלות רמה ולהתחיל את הספר מתחילתו, כי כמובן הלכות אלו גם הן חשובות מאוד, וכל יהודי צריך ללמוד אותן".
נציין שכל המסלולים הללו, גם בספר ה'חפץ חיים' וגם ב'אהבת חסד', מתחילים שלוש פעמים בשנה. בראש חודש תשרי, הלא הוא ראש השנה, בראש חודש שבט ובראש חודש סיוון, כך זה בשנים פשוטות, ובשנים מעוברות זה קצת שונה. אומנם ראש חודש סיוון כבר עבר, אבל עדיין לא מאוחר ואפשר להצטרף ולהדביק את הקצב.
***
הגיע הזמן להתקדם לשלב הבא
בפתח השיחה שאלנו את הרב טרוביץ מה בעצם הוביל אותו לרעיון הזה של עידוד לימוד ה'אהבת חסד', לאחר שבמשך עשרות שנים השקיע את כל כוחותיו בלימוד ה'חפץ חיים'.
"היא הנותנת", הוא משיב, "אחרי שכבר עשינו חריש עמוק ב"ה, וארגונים נוספים הצטרפו לעניין הזה של לימוד החפץ חיים, חשבנו שהגיע הזמן להתקדם לשלב הבא.
"הרי היום ב"ה יש ספרי חפץ חיים בכל בית. יש ספרות ענפה בתחום שמירת הלשון, כולל החוברת לגיל הרך 'אלוקי, נצור לשוני מרע', לילדים בכיתות א-ג הספר 'גם אני נוצר לשוני', לילדים בכיתות ד-ז הקומיקס 'אני ולשוני' ולילדים בכיתות ח' ספר 'נצור לשונך' של הרב פליסקין.
"אבל אני רוצה לשאול אתכם שאלה. האם זה הוא רצונו של הקב"ה? שאנשים ישנאו חלילה זה את זה, שיחשבו דברים רעים חס ושלום האחד על חברו, ורק יבלמו את הפה שלהם מלומר לשון הרע, כי הדבר אסור? או שהקב"ה מעוניין שבין כל הילדים שלו תשרור אהבה ואחווה, שלום ורעות, ושנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם, וממילא לא נרצה בכלל לדבר זה על זה דברים אסורים?
"כמובן שיש חשיבות רבה למי שבולם פיו בשעת מריבה, אבל יש חשיבות גדולה עוד יותר למי שבכלל לא מגיע למצב הזה של שעת מריבה.
"והדברים מפורשים בתנא דבי אליהו פכ"ח: "כך אמר להם הקב"ה לישראל, בני אהובי! כלום חסרתי דבר שאבקש מכם? ומה אני מבקש מכם אלא שתהיו אוהבין זה את זה וכו'…" הרי לפנינו שזו המטרה העיקרית שלשמה ברא הקב"ה את העולם.
"הרי הגמרא במסכת סוטה אומרת, והח"ח מביא אותה בפתיחה ל'אהבת חסד', שהתורה היא תורת חסד, היא מתחילה בגמילות חסדים והמסתיימת בגמילות חסדים, והמהר"ל מסביר שהסיבה שגמילות חסדים הוזכרה תחילה וסוף באה ללמד שכל המטרה שלשמה נתן הקב"ה את התורה, הוא כדי שנעשה חסד זה עם זה.
"וזה מה שאומר הרמב"ם בסוף ספר 'זמנים', וכידוע שהרמב"ם נוהג כל ספר מ-14 הספרים ב'משנה תורה' במעין סיכום של 'השורה התחתונה' העולה מהספר וכך הוא כותב: "גדול השלום שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם שנאמר דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום".
ובאהבת חסד חלק ב' פרק יד כותב מרנא החפץ חיים דבר נורא: "ומה טוב היה, אם זה הענין (של גמילות חסדים) היה מתפשט בעמנו עם קדוש, שכולם יזדרזו למצוה זו. ועל ידי זה היה נתמלא כל העולם כלו במדת החסד, וממילא היו מתבטלים כל התלאות וכל הצרות מן העולם!". הרי לפנינו מתכון בדוק להפסקת כל הצרות והתלאות שאנחנו שומעים עליהן יום יום…".
**
אנחנו רוצים לשכפל את ההצלחה של הטמעת לימוד ה'חפץ חיים'
"ברוך ה' רבבות רבבות לומדים 'אהבת חסד', מכל העדות והחוגים. גברים וגם נשים, זקנים עם נערים, בחורי ישיבות קטנות וגדולות לצד תלמידי חכמים המופלגים המחדשים בספר זה מערכות תורניות מורכבות. קבוצת אברכים מ'אגודת נוצרי לשון' מכתתים רגליהם בין הישיבות, עולים לדרוש ומזרזים את הבחורים לקבל על עצמם ללמוד בספר הקדוש הזה, כמו כן דואגת 'אגודת נוצרי לשון' להדפיס רבבות עותקים ולמכור אותם במחיר מסובסד של חמישה שקלים לספר… כמו כן גם במאות בתי כנסת קובעים שיעור בספר 'אהבת חסד' בשבת אחרי התפילה, בעשרות תלמודי תורה החלו ללמוד את הספר הזה באופן סדיר בכיתות ז' וח'.
"אנחנו רוצים לשכפל את ההצלחה של הטמעת לימוד ה'חפץ חיים' בעם ישראל, ולהגיע למצב שבו הלימוד של 'אהבת חסד' יהיה נפוץ עוד יותר. הילדים של הדור הבא עוד יסתכלו עלינו בתימהון… "אבא? אמא? באמת למדו פעם יותר 'חפץ חיים' מ'אהבת חסד?", הם לא יצליחו להבין את זה שפעם לימוד 'אהבת חסד' היה פחות מלימוד 'החפץ חיים'.
"והאמת שהלימוד הזה מניב תועלת מיידית. לא מזמן דיברתי עם יהודי כבן שבעים והצעתי לו להתחיל ללמוד 'אהבת חסד'. הוא צחק עלי ואמר לי שבגיל שלו כבר לא מתחילים דברים חדשים, משתדלים לחזור על הישן…
"אני נתתי לו 'שפכטל', ואמרתי לו שהוא בסך הכל צעיר… ילד בן שבעים, מה הוא עושה מעצמו כזה זקן, תתחיל דברים חדשים ותרגיש צעיר, אמרתי לו.
"אבל הוא השמיע באוזני טענה שלא כל כך ידעתי מה לומר לו: "הרי אני כבן שבעים שנה", הוא אמר לי, "הרי הטבע שלי כבר חזק, אני לא אצליח עכשיו להשתנות, מה זה משנה אם אני אלמד אהבת חסד גם עשר פעמים, זה יהפוך אותי פתאום לאיש חסד? בגיל שלי אני אקים פתאום גמ"ח, או שאתחיל לעזור לאנשים לסחוב שקיות מהמכולת???".
"אבל הוא לא ויתר לעצמו ועשה 'לי' טובה כשהתחיל ללמוד. אחרי ארבעה חודשים, אתה לא תאמין מה קרה לו: "אתה לא יודע כמה זה שינה אותי", הוא אמר, "אני באמת מרגיש כמו קטן שנולד מחדש. פתאום התחלתי לאסוף זכויות, מעשי חסד, אני כל היום גומל חסדים. לא הקמתי גמ"ח, אני לא התחלתי להלוות כספים על ימין ועל שמאל, אבל אני מוצא הזדמנויות רבות מספור לגמול חסד כל הזמן, בעיקר כשאני בבית, אני חושב יותר איך אפשר לעזור לאשתי, אני מרים טלפון לאחי המבוגר ולילדי הנשואים בתדירות גבוהה יותר כדי לדרוש בשלומם, זה לא יאומן איזה שינוי התחולל בי בתוך זמן קצר. פתאום נדהמתי לראות כמה אלפי הזדמנויות יש לי בכל יום לעשות חסד עם אנשים. הלוואי שהייתי לומד בספר הזה כמה עשרות שנים קודם לכן, כל החיים שלי היו נראים אחרת!".
**
הרב טרוביץ ניגש למרן שר התורה רבינו הגר"ח קנייבסקי זצ"ל, ופשוט שאל אותו שאלה פשוטה…
לעידוד הלימוד היומי בספר החפץ חיים היתה דחיפה גדולה… ההבטחה של הרב סגל זצוק"ל ממנטשסר: "שאין משפחה בעולם שלומדים שתי הלכות יומיות בחפץ חיים, ולא ראו איזו ישועה בענייניהם, מי בשידוכים, מי בפרנסה, מי בזש"ק, זה תמיד עוזר".
הוא לא ראה משפחה אחת שהתחילה ללמוד לימוד יומי קבוע בחפץ חיים ולא ראתה ישועה, עודדה רבים להצטרף ללימוד, ואילו על לימוד ה'אהבת חסד' אין את ההבטחה הזאת של הרב סגל.
הרב טרוביץ ניגש למרן שר התורה רבינו הגר"ח קנייבסקי זצ"ל, ופשוט שאל אותו שאלה פשוטה… האם הדברים הללו שאמר הרב סגל על לימוד החפץ חיים נכונים גם ללימוד ה'אהבת חסד', ומרן שר התורה השיב בצורה נחרצת שאכן כך הוא הדבר. אמור מעתה: "לא ראיתי משפחה אחת שהחלה ללמוד שתי הלכות יומיות בספר 'אהבת חסד' ולא ראתה איזו ישועה בענייניהם, מי בשידוכים, מי בפרנסה, מי בזש"ק, זה תמיד עוזר!".
"היה איזה 'אויבער חכם' אחד", מספר הרב טרוביץ, "שכשדיברתי איתו בנושא הוא אמר שהוא לא מבין מה אני רוצה… "כתוב בפסוק מי האיש החפץ חיים… נצור לשונך מרע, ושפתיך מדבר מרמה", לא כתוב שם אהוב חסד, אז למה לי ללמוד 'אהבת חסד'. אמרתי לו, חכם שכמוך, דילגת על המילים "אוהב ימים – לראות טוב". כתוב כאן שתחילת והעיקר של הכל זה לראות טוב. אתה יודע מה זה "לראות טוב"??? זה לאהוב את השני, איך אוהבים את השני, כשלומדים אהבת חסד, לומדים לאהוב את השני, לכבד את השני ולפרדן לשני.
איך עושים את זה, על ידי לימוד יומי קבוע האדם משתנה, כמו שכתוב במסכת אבות "הלומד על מנת לעשות מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות".
**
סיפור מדהים שיש בו הרבה מוסר השכל
באמתחתו של הרב טרוביץ, סיפור מדהים שיש בו הרבה מוסר השכל: "הגעתי פעם לבית הכנסת בבוקרו של יום השבת, והנה אני רואה יהודי מנכבדי הקהילה, ניגש למישהו אחר מהמתפללים, אומר לו כמה מילים, והלה פשוט מחייך חיוך רחב ונראה מרוצה מאוד ממה שהוא שמע. אולי הוא אמר לו בדיחה? אני לא יודע…
"זה היה נראה לי מאוד מוזר, כי הכרתי את היהודי הזה כאחד שלא מדבר בכלל לפני התפילה, אדם מאוד רציני, כל בוקר הוא רץ למקווה ומתכונן לתפילה בחיל וברעדה, ופתאום הוא משוחח כך לפני התפילה…
"עוד בטרם הספקתי להירגע מהתמיהה שלי אני רואה שהוא ניגש לעוד מישהו, אומר לו משהו, וגם ההוא מחייך בהנאה… אמרתי לעצמי, בטוח יש כאן משהו. הוא לא מדבר אף פעם לפני התפילה, זה לא סתם עניין של מה בכך.
"שמרתי את התמיהה בלבי, ואחרי שהסתיימה תפילת המוסף, כשבית הכנסת התרוקן מעט, ניגשתי אליו ודרשתי הסברים. הבנתי שיש לי פה סיפור מעניין…
"האיש ניסה להתחמק, אבל אני 'לחצתי אותו לפינה' ואמרתי לו שאני כבר שלוש שעות מסתקרן ולכן הוא לא יכול להשיב את פני ריקם…
"ואז הוא אמר לי דבר מדהים: "יש עניין גדול לתת צדקה לפני התפילה, כמו שנאמר 'אני בצדק אחזה פניך'. על ידי צדקה אפשר לבוא לפני הקב"ה ולבקש ממנו בקשות. אני הרי יודע שחטאתי עוויתי ופשעתי, אני לא שווה כלום. אני יכול לבוא לפני הקב"ה ויבקש ממנו בקשות? המלאכים הממונים על התפילה יזרקו אותו ואת התפילה שלי. אבל כשאדם נותן צדקה, הוא מעורר מידה כנגד מידה, שכמו שהוא נותן צדקה כך הקב"ה יעשה אתו צדקה וישמע את תפילתו.
"אבל בשבת אי אפשר לתת צדקה… לכן חשבתי וחשבתי ולבסוף מצאתי פיתרון. הרי כתוב בגמרא במסכת סוכה, גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה, ולכן, בכל שבת בבוקר, לפני התפילה, אני משתדל לגמול חסד לפחות עם שני יהודים. איזה חסד הכי קל לעשות בשבת? לשמח אותם. וזה לא סתם חסד, כתוב בגמרא במסכת תענית שמי שמשמח יהודים יש לו זכות גדולה והוא זוכה להיות בן עולם הבא.
"ניגשתי ליהודי הראשון שראית, וסיפרתי לו שאתמול, לפני כניסת שבת, ראיתי את הבן שלו יושב בבית הכנסת ולומד בקול ובהתלהבות. כמובן שזה מאוד שימח אותו ולכן ראית שהוא חייך חיוך רחב, ואגב, עוד לא ראיתי אדם אחד שלא נמס מהנאה ונחת כשמחמיאים לו על הבן שלו!!!
"לאחר מכן ניגשתי לאיש השני, ואמרתי לו שאני מתנצל… שבוע שעבר הוא ניגש לעמוד בתפילת המוסף, ומאוד מאוד נהניתי מהתפילה שלו, אבל לא הספקתי להודות לו על כך. עכשיו, כעבור שבוע אני רואה אותו שוב, ומודה לו, וגם מספר לו שמאוד מאוד נהניתי לשמוע אותו מתפלל בחן ובנועם… נו… כמובן שגם הוא חייך בהנאה. כך גמלתי חסד עם שני יהודים, ויכולתי לגשת לתפילה בלי שהמלאכים הממונים עליה יזרקו את התפילה שלי…".
"אגב, שמעתי פעם שהרב פרידלנדר זצ"ל, מרמת שלמה, היה נוהג בכל פעם שהיה אומר 'ואתה מושל בכל', לתת כסף לצדקה. ומה הוא היה עושה בשבת? ובכן, בשבת הוא היה מוציא מהכיס שלו קופת טבק, וכשהגיע לתיבות 'ואתה מושל בכל' היה מסתובב בבית הכנסת ונותן ליהודים להריח טבק, כדי לגמול איתם חסד, במקום לתת מטבע לצדקה".
**
אני הסתכלתי עליו בחוסר הבנה…
"ואם בנושא של גמילות חסדים על ידי מחמאות עסקינן", מוסיף הרב טרוביץ, "אני רוצה לספר לכם סיפור נפלא שבדידי הווה עובדא.
"התארחתי שבת אחת במקום מסוים, ואחרי התפילה ניגשתי ל'בעל קורא' ואמרתי לו שהיה שווה לבוא מירושלים רק כדי לשמוע את קריאת התורה שלו, איך שהוא קורא בחן ובנועם, עם דקדוק בטעמים ובנקודות, הפלא ופלא. כמובן שהוא מאוד מאוד נהנה, כמו כל בנאדם שנהנה כשמחמיאים לו.
"מאוחר יותר התארחתי באותו מקום בשבת, ואחרי התפילה הגיע אלי הבעל קורא ושאל אותי: "נו… היה שווה לבוא במיוחד מירושלים?". אני הסתכלתי עליו בחוסר הבנה… "לבוא במיוחד למה?". והוא קצת התאכזב… "בפעם שעברה אמרת שהיה שווה לבוא במיוחד כדי לשמוע את קריאת התורה שלי".
"כמובן שתפסתי את עצמי מיד ואמרתי לו שהיה מאוד יפה, ובאמת היה מאוד מאוד יפה. אבל הסיפור הזה נתן לי קצת מושג מה כוחה של מחמאה. שנתיים כבר עברו, אבל את המחמאה הוא לא שכח. אני בטוח שבשנתיים האלו הוא קיבל עוד הרבה מחמאות, כי הוא באמת קורא מאוד טוב, ובכל זאת, לא שוכחים מחמאות. כולנו ככה, את המחמאות שנותנים לנו אנחנו זכורים מצוין, ואם המחמאות כל כך חשובות לנו ולכל הסובבים אותנו, למה שלא נחלק אותן ביד רחבה יותר???".
לסיום מציין הרב טרוביץ שלא רק ב'דרשו' עושים מבחנים על 'אהבת חסד' כשלומדי 'דף היומי בהלכה' מגיעים ללימוד של הספר הזה: "גם אנחנו ב'אגודת נוצרי לשון' עושים מבחנים הן על חפץ חיים ואהבת חסד כמובן, והן על המשנה ברורה, לפי סדר הלימוד של 'הדף היומי בהלכה' – מבחנים שבועיים עם הגרלות ענק, דרך הטלפון שמספרו – 073728966, או במייל @gmail.com7692282, או בכל עמדות 'נדרים פלוס' בבתי הכנסת, ואנשים רבים נוטלים חלק ב"ה. ובחודש זה בגלל תחילת המחזור הנוסף, מתקיימת הגרלת ענק, כשהפרס הראשון הוא אירוח בשבת במושב יסודות חינם למשפחה בת שמונה נפשות, ועוד פרסים רבים נוספים, חוץ מההגרלות השבועיות.
כמו כן ניתן לשמוע שיעורים בחפץ חיים ובאהבת חסד, לצד שיעורים נוספים בלשון הקודש ובאידיש, בטלפון שמספרו – 03-617-1132.
ספרי 'אהבת חסד' במחיר מסובסד וכן ספרי 'חפץ חיים' וכן ספרי אגודת נוצרי לשון לילדים, ניתן להשיג בטלפון שמספרו 02-582-1180.