לפנינו מעשה מופלא שסיפר הרה"ג ר' איתמר מייזליש שליט"א, אותו שמע מכלי ראשון מהחברותא שלו, ר' משה (שם בדוי), שעמו ארע המעשה.
ר' משה הוא איש עסקים הנוסע לעיתים קרובות למסעות שונים בשל עסקיו. היה זה לפני מספר שנים, בנסיעתו לעיר מסוימת לצורך מסחרו, ובהליכתו ברחוב השפיל את עיניו ארצה כדי לא להיכשל, חלילה, בכל המראות האסורים.
לפתע, בעודו פוסע שקוע במחשבות, מרגיש ר' משה טפיחה קלה על שכמו. הוא הסתובב וראה מולו גוי שעמד מאחוריו.
"אני רוצה לשאול אותך שאלה," הפתיע אותו הגוי, "האם הכל בסדר איתך?"
"הכל מצוין! למה לא?"
"אתה עשוי מבשר ודם או מחומר אחר?? אני עוקב אחריך איך שאתה הולך כאן, ואני רואה שאתה מסתכל על הרצפה ולא מעיף אפילו מבט אחד על הסובב אותך. איך אתה מצליח לשמור כך על עיניך?"
ר' משה היה המום. הוא היה בטוח שהוא יישאל איך מגיעים לרחוב מסוים, או איפה נמצאת חנות מסוימת באיזור, אך לשאלה כזו כלל לא התכונן! אך אם מישהו מבקש לדעת, הוא עונה לו את האמת – "אני יהודי, לא על כל דבר מותר לי להסתכל".
הגוי היה ממש המום, והביע את התפעלותו הרבה .
"אמא שלי אמרה לי שגם היא יהודייה", הוא פלט פתאום. "באמת?" נדרך ר' משה "אם ככה, על פי ההלכה היהודית – גם אתה יהודי!"
וכאן הסתיימה שיחתם.
ר' משה לא רגיל בשיחות קירוב רחוקים וגם לא היה נראה לו, שאותו אדם מתעניין בכך יתר על המידה. הוא בסך הכול התעניין מדוע הוא כל כך זהיר מראיית ערוות הארץ, אך לא יותר.
כשחזר ר' משה לניו יורק, הוא סיפר לי את האפיזודה המעניינת שהייתה לו עם ה"גוי" – וכאן זה נגמר.
***
בשמחת תורה, מספר חודשים לאחר אותו מקרה, הייתי בהקפות של האדמו"ר מקאלוב לרפוא"ש בוויליאמסבורג. בין כל הקאפוטות והשטריימלעך משך את תשומת לבי מראהו של אחד המשתתפים שלא היה נראה "משלנו" שקפץ ורקד בהתלהבות רבה. הסתקרנתי לדעת מניין הוא בא, ואחרי ההקפות נגשתי אליו ותפסתי עמו שיחה.
"אני בעל תשובה" סיפר לי היהודי "לא מזמן התקרבתי ליהדות על ידי האדמו"ר מקאלוב, ואני מסתובב הרבה בין חסידיו.
גדלתי כגוי גמור, לא ידעתי שאני יהודי וגם לא ידעתי מה המשמעות של להיות יהודי. בבית הוריי אירחנו מדי פעם קרובי משפחה רבים מצד אבי, אך מצד אמי לא הכרתי שום קרוב משפחה, אמי גם מעולם לא דברה על מוצאה. תמיד היה לי את החשד שהיא מגיעה מסוג כזה של משפחה שאפילו לדבר עליה היא מתביישת.
יום אחד, מצאתי תמונה של סבי, אב אמי. אספתי את כל האומץ שבי ושאלתי את אמי מי היה אביה, והיא ענתה ביובש שאביה הוא יהודי, אך יותר מכך לא רצתה לדבר על הנושא.
בשכלי הילדותי הבנתי שיהודים הם קבוצה נחותה מכלל האנושות, ולפיכך מתביישת אמי בהשתייכותה אליהם. וכך התבגרתי וגדלתי ופסקתי לעסוק בנושא זה.
לפני מספר חודשים הייתי בעיר אחת, בעודי הולך ברחוב – נפל מבטי על אדם הלבוש בגדים משונים, ההולך מושפל מבט, כמבקש להתנתק מכל הסובב אותו.
הייתה זו הפעם הראשונה שראיתי מחזה שכזה. אדם זה עורר את סקרנותי ורציתי להבין את מניעיו בהתנהגות זו. פניתי אליו ושאלתיו כיצד יתכן שכל המראות מסביב לא מושכים אותו, והא ענה לי בקצרה, שהוא יהודי ואסור לו להסתכל.
התרגשתי מאוד לשמוע זאת, מעולם קודם לא נתקלתי ביהודי שומר מצוות, והסתכלותי על היהודים נותרה כמו שהיא מילדותי – שהיהודים הם נחותים מכל האנושות, והנה כאן אני נתקל ביהודי הגבוה כמה וכמה דרגות מעל האנושות כולה! יהודי בעל גבורת נפש שאינה בנמצא בכל אמריקה החומרית כולה. יהודי שיש בו משהו אחר.
המחשבות הללו לא הרפו ממני: הרי גם אני משתייך ליהודים! הרהרתי לעצמי, אני חייב לברר יותר לעומק מה משמעות של יהודי שומר תורה ומצוות.
התחלתי לחקור ולדרוש, עד שהגעתי לכאן – לקאלוב'ער רבי שמלמד אותי ומורה לי את הדרך, כיצד להפוך לחלק מהעם המרומם והנבחר".
והכל בזכות שמירת עיניים של יהודי!
מעובד מתוך סיפור שהתפרסם ב'דעהו' – חיזוק יומי