מאת: הרב טוביה פריינד
סיפר רבי חיים קנייבסקי זיע"א "בעל מלאכה [פחח] אחד התגורר בשכנות סמוך ונראה לישיבה, ותמיד היה צועק ומתלונן שרעש לימוד התורה בישיבה, מפריע לו ביותר. סיפרתי על כך להחזו"א, ואמר לי החזו"א שהוא לא צודק. ומשום שאין שייך 'נזקי שכנים' בלימוד התורה. ואפילו אם לומדים בקול".
[וכן סיפר רבי יעקב שניידמן זצ"ל שפעם ששכנים באו להתאונן שרעש לימוד הישיבה מפריע להם, וסיפר על כך למרן ה'חזון איש', הגיב ואמר לו: תאמר להם יבוא יום שבכל בנין שני בבני-ברק יהי' ישיבה או ביהכ"נ].
הרגיש בקדושת התורה
עוד סיפר: "פעם לוויתי את החזו"א ברחוב [בסוף רחוב חזו"א, ליד בית העלמין], לפתע נעצר והתבטא: במקום שעומדים אנו עכשיו, בעבר כבר עברו כאן ודיברו בלימוד התורה. ואמר החזו"א שבמקום שעברו לומדי תורה ושוחחו או התפלפלו בלימוד התורה הקדושה אפשר להרגיש את קדושת המקום בחוש! וסיים הגר"ח זיע"א: שהחזון איש זכה להגיע לדרגה גבוהה זו ע"י יגיעה ועמל בלימוד התורה הקדושה.
להיות שומר של החזו"א
סיפר הגר"ח זיע"א, שהוא עצמו היה 'שומר' לחזו"א בליל שבת קודש שהיה לומד לאור הנר בהיותו קטן קודם שהגיע לגיל המצוות. וכן סיפרה לו אמו שהייתה 'שומר' לחזו"א כשהייתה קטנה. וסיפרה שפעם אחת ראתה שכאילו החזו"א הולך להטות את הנר, ולא ידעה מה לעשות, ופחדה לומר לו שאסור. ולאחר מכן אמר החזו"א שהיא כבר פסולה מלהיות שומר. ואמר שהיה בכוונה נוהג לבדוק את ה'שומרים', שלו באופן זה, שמשים עצמו כאילו רוצה להטות, כדי לראות אם השומר יזכיר לו.
והוסיף הגר"ח שמקור לדבר שקטן נאמן להיות שומר, מהמובא בשו"ע יו"ד סי' קכ"ז ס"ג ברמ"א שכתב בתו"ד "קטן אין לו דין עד להיות נאמן באיסורין (ריב"ש סימן רמ"ה) ; מ"מ בקטן חריף ובקי בדבר, ואיכא רגלים לדבריו, יש להחמיר אם מעיד על דבר איסור (רשב"א סימן כ"ד). ואם מעיד על איסור דרבנן להקל, ולא אתחזק איסורא, כגון בדיקת חמץ, נאמן, דהימנוהו רבנן בדרבנן". והוסיף הגר"ח זיע"א שמבואר בשו"ע דקטן מצי להיות 'שומר' לענין יין נסך.
מסכת דרך ארץ
"פעם כשהייתי ילד קטן נסעתי עם החזו"א לירושלים וכשהייתי בדרך ברחוב רצה לקנות תירס ולאכול. אמר לי החזו"א את הגמרא בקידושין דף מ' ע"ב 'האוכל בשוק הרי זה דומה לכלב'. והיה בכך משום הוראה שגם קטן יש לו להזהר בכך…"
כיבוד אם
החזו"א היה מכבד את אמו בכל מאודו, ומדי יום ביומו היה הולך לבקר אותה. אירע פעם שאמו חשה שלא בטוב ואחד מבני המשפחה הודיע על כך לחזו"א. ברגע ששמע החזו"א את השמועה החל בריצה במהירות מופלאה לקראת אמו לבקרה ולהשתדל ברפואתה להיטיב את מצבה והרגשתה.
הגר"ח זיע"א, היה מביא כל שנה להג"ר ראובן כץ זצ"ל אב"ד פתח תקוה מהמצות שנאפו ע"י החזו"א. בשנה לאחר פטירת החזו"א המשיך והביא לו מצות, שאל להגר"ח, האם עתה המצות הם ג"כ מהודרות כפי שהיו בחיי החזו"א? השיב לו הגר"ח: עכשיו המצות הם יותר מהודרות, כי החזו"א עם כח ההכרעה שלו גם היה מיקל לנו, עכשיו כשהחזו"א איננו עמנו הננו מחמירים בכל ספק קל.
עוד סיפר על אפיית המצות בחבורתו של דודו החזו"א: "בילדותי הגענו יחד עם החזו"א לאפיית המצות, שאלתי את החזו"א מה אני אעשה בעסק אפיית המצות? ענה לי: אתה תצעק כל הזמן ליד הפועלים 'לשם מצות מצוה'…"
שמירת יו"ט שני
הגר"ח היה פעם בבית החזו"א ביו"ט שני, והחזו"א ביקש ממנו שידליק האור עבורו, משום שהחזו"א היה מחמיר לעצמו לאסור מלאכה ביו"ט שני. והדליק הגר"ח את האור בשבילו. והוסיף שהטעם שהדליק [אף שגם הוא שומר בצנעה יו"ט שני] כי זה היה – כיבוד גדול הדור – לאחר שביקש ממנו במפורש, הרי שזה מצוה דאורייתא, ואילו יו"ט שני דרבנן.
והוסיף והסביר הגר"ח, שהוא עצמו נוהג בשמירת יו"ט שני בצנעה מאחר שאביו הגאון בעל ה'קהילות יעקב' זצ"ל נהג כן, אבל לא נהג כן בתור נדר, לכך כשהחזו"א ביקש ממנו שידליק, ולא ידע שהוא נוהג בזה כמנהג אביו, מאחר שביקש ממנו במפורש, יש להדליק.
תשובה 'כוללת'
סיפר הגר"ח: קרוב משפחתי מצד רעייתי, רצה שאשאל להחזו"א אם להמשיך לגור בי-ם או אולי כדאי לעבור לגור בב"ב החזו"א השיב לי שמסתמא הוא רוצה להתקבל בכולל. תגיד לו שישאר לגור בי-ם וממילא לא נקבל אותו לכולל. הוסיף הגר"ח: אני תמהתי מאוד על תשובתו של החזו"א, שהלה לא רמז כלל כי רוצה לבוא ללמוד ולהתקבל בכולל. חזרתי והשבתי לו את תשובת החזו"א שאמר שתמשיך לגור בי-ם. מיד הגיב לי אותו שואל: אוי כמה חבל שכך ענה, רציתי לנסות להתקבל בכולל…
בבית הגר"ח מבריסק
קשר מיוחד היה בין הגאון רבי חיים מבריסק ורבינו בעל החזון איש, וכה סיפר הגר"ח קנייבסקי זיע"א את ששמע מדודו החזו"א:
השעון שהיה תלוי בביתו של הגר"ח לא היה מדויק, וכל פעם חישב הגר"ח מבריסק את ההפרש בכדי לחשב ולדעת את השעה הנכונה. יום אחד ביקרו אצלו החזו"א ואחיו רבי משה קרליץ ז"ל, נענה הגר"ח מבריסק ואמר להם לבטח הינכם מתפלאים מדוע אינו מסדר ומדייק את השעון. והשיב לו רבי משה אחיו של החזו"א שבאמת כיון שבגאונותו אין בזה שום טרחה לחשב את השעה לכן אין לטרוח לסדר את השעון. וכשיצאו נהנה החזו"א לעומתו ואמר שהסיבה האמיתית שאינו מכוון את השעה, כיון שלהגר"ח מבריסק חס על רגע, ולא היה זמן מיותר לסדר ולכוון את השעון לכן העדיף כל פעם לחשב את השעה לפי השעון המפגר בכמה שעות.
כפתור ופרח
מעשה באחד מבאי בית הגר"ח קנייבסקי זיע"א שלאחר סעודת שבת שאל את הגר"ח, שיש בתחתית חולצתו כפתור תפור במיוחד, כדי שאם יפול אחד הכפתורים ישמש כפתור רזרבה להחלפה. וכידוע שהחזו"א החמיר בהוצאה בדבר שהוא אינו חלק מהמלבוש, רבינו שמע את השאלה, קרא לרבנית וביקש ממנה חולצה שלו כדי לתת להנ"ל ללבוש ולהחליף כותנתו עד לאחר שבת.
(מתוך 'נועם שיח' המודיע)