מאת: הרב אלעזר גולדברג
בשנה שעברה, בעודי יושב בליל שבועות ולומד את התיקון כפי הנהוג, עלתה לי שאלה: הרי ביום חג מתן תורה, אנחנו שמחים עם קבלת המתנה היקרה – התורה הקדושה. אם כן, מהו אפוא ההבדל בין חג השבועות לשמחת תורה? הרי גם בו אנחנו שמחים עם התורה הקדושה?
חיפשתי תשובה לשאלה זו, ובמהלך הבירורים חשבתי בסייעתא דשמיא על תשובה. אולם לפני כן, ראוי להתבונן ולעסוק במהותו של חג השבועות עצמו, במנהגים הנפלאים הקשורים אליו ובעומק הטמון מאחורי היום הקדוש הזה.
*
המנהג המפורסם ביותר הוא, להישאר ערים בליל שבועות ולעסוק בתורה. יש הנוהגים ללמוד את התיקון לליל שבועות ויש שלא הקפידו דווקא על סדר זה. כך או כך, הסיבה העיקרית למנהג זה, נעוצה בכך שעם ישראל ישן באותו הבוקר שבו ניתנה התורה ובא הקדוש ברוך הוא ומצאם ישנים. לכן אנו עוסקים בתורה כל הלילה, כתיקון לכך ובזאת אנחנו מראים על הציפיה שלנו לקראת קבלת התורה בבוקר החג.
ראוי לציין, שזהו מנהג שהתקבל במהלך השנים ולא חיוב גמור.
מנהג נוסף ידוע, קשור לסעודת הבוקר והוא אכילת מאכלי חלב. למסורת הזו ישנם מקורות שונים וטעמים מגוונים, נביא שניים מהם: האחד, שהתורה נמשלה לחלב, כנאמר בפסוק (שיר השירים ד, יא): "דבש וחלב תחת לשונך", הנדרש על התורה הקדושה. מלבד זאת, החלב חיוני לקיום הגוף והזנתו. כשם שתינוק זקוק לחלב כדי להתפתח ולגדול כראוי, כך עם ישראל צומח ומתפתח על ידי התורה.
ההסבר השני הוא, שעל ידי אכילת מאכלי חלב אנחנו מציינים את קבלת התורה והמצוות. כלומר, במתן תורה קיבלו בני ישראל את הדינים והמצוות, כולל האיסור של בשר בחלב וממילא הכלים ששימשו אותם עד אז לבישול – נאסרו והם הוצרכו לאכול מאכלי חלב בלבד.
בחג השבועות נהוג לקרוא את מגילת רות. הסיפור המופיע במגילה זו, עוסק ברות המואביה, שהתגיירה והפכה מבת מלך עשירה לגיורת צדקנית וחסרת כל. לבסוף היא זכתה שדוד המלך, שיום פטירתו הוא בחג השבועות, יהיה מצאצאיה.
סיבה נוספת לקריאת מגילת רות, היא העובדה שמסופר בה על זמן הקציר ואחד משמותיו של חג השבועות הוא חג הקציר.
יש מנהג נוסף, לקשט את בית הכנסת בעשבים ופרחים ויש הנוהגים גם לקשט את הבית. ההסבר הנפוץ לכך הוא, שהקב"ה קישט את הר סיני בפרחים, למרות היותו הר המצוי במדבר בו כמעט ולא גדלים צמחים. אולם אין מקור מדויק לעובדה זו בחז"ל. ויש שביארו מנהג זה על פי מה שאמרו חז"ל, שמכל דיבור ודיבור שיצא מפי ה' יתברך – התמלא העולם כולו בשמים אשר גם הם מיני צמחים.
טעמים נוספים למנהג זה הם: שהצמחים מסמלים חיים והתורה נותנת חיים ללומדיה. ועוד, שבעצרת העולם נידון על פירות האילן ועל ידי הנחת הצמחים יזכור האדם להתפלל להקב"ה שיברך את כל מיני הצומח המצויים בבריאה.
*
נשוב לשאלה שבה פתחתי: מהו ההבדל בין חג השבועות לחג מתן תורה?
נראה לומר, שבחג מתן תורה אנחנו שמחים וחוגגים את המתנה הגדולה שקיבלנו, מתנה שבה אנו הוגים יומם ולילה וממנה אנחנו שואבים את קיומנו וחיותנו ואת שמחת חיינו. כלומר, אנחנו מציינים את היום שבו קיבלנו את התורה הקדושה.
לעומת זאת, בשמחת תורה אנחנו שמחים בכך שסיימנו לקרוא וללמוד אותה. כלומר, שעמדנו ביעד והשלמנו את המטרה שלשמה באנו לעולם.
חג השבועות – שנקרא גם חג הביכורים – מסמן את תחילתה של הדרך שצועד בו עם ישראל. הוא גם מסמל עבורנו יום של התחלה חדשה, שבו כל אחד יכול לקבל את התורה באופן אישי ולהתחיל ללמוד אותה ולקיימה.