יעקב א. לוסטיגמן
לפני קצת יותר מעשר שנים, זכה כותב השורות להתקבל לשיחה קצרה בביתו של מרן ראש ישיבת פוניבז' הגאון הגדול רבי ברוך דב פוברסקי שליט"א. היה זה לקראת נסיעתו של מרן הגרב"ד לאמריקה, כדי להשתתף ב'קונוונשן' של 'דרשו' שנערך אז בקוניטיקט שבארה"ב.
ראש הישיבה הקדיש את דבריו באותה השיחה בעיקר לנושא אחד מרכזי: עמל התורה, ובדרך לימודו הסביר גם כיצד החזיר הקב"ה את נשמותיהם של ישראל, לאחר שפרחו, כששמעו את קול ה' מדבר מתוך האש.
"עיקר היסוד של לימוד התורה הוא עמל התורה", אמר מרן ראש הישיבה שליט"א. "התורה נקנית רק כשלומדים אותה על ידי עמל ויגיעה. זה התנאי הראשון. כמו שרש"י אומר בפרשת בחוקותי "שתהיו עמלים בתורה". בלי עמל ויגיעה לא זוכים לתורה. זה הכלל הראשון והנחוץ לכל מי שרוצה לקנות לעצמו חלק בתורה הקדושה. אבל העמל אינו יכול לבוא בדרך של אונס וכפייה זה צריך לבוא מתוך אהבה. אדם לא יכול להתייגע לאורך ימים ושנים אם אין לו אהבה לתורה.
"ולמה התורה נקנית רק מתוך עמל? חז"ל אומרים שכשהתורה ניתנה במעמד הר סיני, פרחה נשמתם. חזר הדיבור לקב"ה ואמר לו כולם מתים, אז הקב"ה המתיק להם את הדיבור.
"לכאורה צריכים להבין למה פרחה נשמתם, ולמה העובדה שהקב"ה המתיק את הדיבור עזרה לכך שנשמתם לא תפרח שוב. אלא התשובה היא שבטבעו האדם לא מסוגל לקבל אל תוכו את התורה שהיא חכמת אלוקים, הוא גשמי והתורה רוחנית. זה כמו אש ומים שלעולם לא יוכלו להתחבר יחדיו. לכן פרחה נשמתם מיד כששמעו את הדיבור הראשון.
"הדבק היחיד שכן יכול להחזיק את התורה בתוך גוף האדם זה האהבה לתורה. כשהקב"ה המתיק את הדיבור, עם ישראל קיבל אהבה לתורה, וממילא הגוף היה מסוגל לקבל את התורה.
"היוצא לנו מזה שאנחנו צריכים להביא לכך שיהיה גישמאק בלימוד התורה, שהדיבור יהיה מתוק לגוף ורק בכזאת דרך אפשר להכיל את לימוד התורה הקדושה".
- איך מצליחים לקנות אהבה לתורה? במעמד הר סיני הקב"ה המתיק את הדיבור, השאלה מה אנחנו עושים כיום, כשעלינו מוטלת העבודה לקנות אהבה לתורה?
"הגישמאק הזה, האהבה לתורה מגיעה רק על ידי עמל התורה. כשאדם מתייגע ועמל בתורה, מסייעין אותו מהשמים והקב"ה ממתיק לו את הדיבור כל אחד לפי היגיעה והעמל שלו. זה מה שאמר ריש לקיש שאין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו על התורה. מה הפירוש ממית? הרי אנחנו יודעים שיש כלל "וחי בהם", ובוודאי אין הכוונה להמית באופן ממשי. אלא הכוונה היא שהוא ממית את הטבעיות של הגוף שבטבעו דוחה ומפריע ללימוד התורה, ומקבל גישמאק וטעם בלימוד התורה על ידי העמל. רק בצורה כזו אפשר לקיים את דברי התורה בגוף האדם. זה התכלית של עמל התורה, אי אפשר לזכות לזה אחרת.
"הא בהא תליא, מי שיגע בתורה כל הזמן, מקבל טעם בלימוד התורה ואז הוא יכול לעמוד בניסיון, זה יותר קל לו, כי אי אפשר לעמוד בזה בלי רצון חזק, והרצון תלוי במתיקות, כשה יותר מתוק רוצים יותר, וכמו שאמרנו שהמתיקות מגיעה על ידי העמל.
- אבל המציאות מוכיחה שלעיתים יש בחורים או אברכים שהתורה מגיעה להם בקלות אפילו אם אין להם אהבה גדולה במיוחד לתורה, ואחרים שמתייגעים ומתאמצים לא רואים את התוצאות הרצויות מבחינתם.
"התשובה לזה היא פשוטה מאוד", השיב ראש הישיבה. "כל מה שאמרנו זה רק בתורה לשמה, רק אז היא נקנית רק בעמל ורק אם יש אהבה לתורה. תורה שנלמדת שלא לשמה חלילה, היא טובה לגוף והוא לא דוחה אותה. לכן היא יכולה להתקבל גם בלי עמל, אבל תורת אמת, תורה לשמה מתקבל כאמור רק על ידי עמל התורה.
"זה גם מה שכתוב "אורך ימים בימינה… ובשמאלה עושר וכבוד". המיימינים, שלומדים לשמה כמו שאומר רש"י, הם לומדים בשביל התורה הרוחנית, ומשלמים להם בתשלום רוחני – אורך ימים זה בעולם הבא. אבל המשמאילים, אלו שלומדים שלא לשמה אלא מסיבות גשמיות, זה נשאר כאן למטה ומשלמים להם בתשלום גשמי בצורה של עושר וכבוד ולא בתשלום רוחני.
"ועל זה אמרו חז"ל שמי שעושה תורתו עראי ומלאכתו קבע התורה אינה מתקיימת אצלו. למה לא מתקיימת, הרי הוא לומד וזוכר? אלא התשובה היא שהיא לא עולה למעלה. היא נשארת כאן בעולם השפל. רק תורה שנלמדת לשמה עולה למעלה, וזה כשלומדים אותה דרך קבע, כלומר שהמטרה היא ללמוד את התורה אז היא לשמה והיא עולה למעלה".
- ובכל זאת, אנחנו רואים שיש בחורי ישיבות שבאמת רוצים ללמוד תורה לשמה, מתאמצים מאוד ובכל זאת לא קוצרים הצלחה רבה…
"שמעתי פעם מהרב דסלר זצ"ל, שאדם בעל כישרון שיודע ללמוד ומבין מהר, הוא לא מתאמץ בלימוד, כשהוא מגיע למעלה הוא נשאר בלי כלום. הכישרונות לא מלווים את האדם אחר פטירתו, בדיוק כמו שכסף וזהב לא מלווים אותו ביום מותו.
"לעומת זאת אדם שאינו בעל כישרון, וכל ימיו התייגע בתורה, כשהוא עולה למעלה – עולה אתו כל העמל שלו, כי זה מה שהוא קנה בעצמו בזכות מעשיו ולא בזכות הכישרונות שניתנו לו מהקב"ה, שהם בעצם לא באמת שלו.
"זה חשוב מאוד לזכור את היסוד הזה, גם לבעלי כישרונות חלשים וגם לאלו שכן מוכשרים – אל תסתמכו אל הכישרון, או לחלופין אל תתייאשו אם אין לכם כישרון, העיקר זה העמל והיגיעה. הקב"ה לא מונה דפים, אלא שעות, וכמובן ששעות של עמל ויגיעה נחשבות הרבה יותר משעות של לימוד שבא בלי טורח ובלי עמל".