דרשו
  • פרשת השבוע
    • בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פקודי
    • ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח לימוד שנתי לכלל תוכניות דרשו
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • חבורת ש"ס מראי מקומות להורדה
  • חדש!העמוד היומי
    • חוברת עיון העמוד להורדה
    • פניני העמוד היומי
    • הרב מנחם דריימן – עברית
    • הרב דוד בוק – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב דוד הופשטטר – אנגלית
    • הרב ירמיהו לעסין – אנגלית
    • הרב עמרם בינעט – אידיש
    • הרב שלמה סטרו – ספרדית
    • הרב אריאל דוד סותהון- ספרדית
    • הרב מאיר ערערא – צרפתית
    • הרב אפרים סגל – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
  • הדף היומי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב מאיר שפרכר – מורחב
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אפרים סגל – אידיש
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אפרים סגל – עברית
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • 60 שניות על הדף היומי
  • דף היומי בהלכה
    • הרב אריה זילברשטיין – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
    • הרב אפרים סגל – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין גרסא מקוצרת – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין גרסא מלאה – עברית
    • הרב דניאל אברהם – ספרדית
    • הרב ישראל גנס – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
    • הרב שלמה פריינד – אידיש
    • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • הרב יונה פיינהנדלר – הלכות שבת
    • סיכום הלכות שבועי
  • תלמוד ירושלמי
    • להורדת חוברות קנין ירושלמי ופרטי התכנית
    • הרב אליהו אורנשטיין- עברית
    • הרב יצחק שאול קנייבסקי- עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב שמעון שפיצר- אידיש
    • שיעורי 'הדף היומי בתלמוד ירושלמי' להאזנה ולהורדה – הרב עמרם בינעט
  • חנות המבצעים שלנו
  • 0 פריטים₪0.00
  • אוצרות האתר
    • יארצייט של צדיקים וגדולי ישראל
    • דרשות
    • שיעורי דרשו לשמיעה והורדה
    • קול העם
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • אנשים מספרים
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • חמישה דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי זכרון יארצייט הילולא של צדיקים וגדולי ישראל
  • מידע לנבחני "דרשו"
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • שאל את הרב
  • וידאו שחייבים לראות
    • חיזוק יומי עם הרב אלימלך בידרמן שליט"א
    • הסיפור היומי המצולם
    • חיזוק יומי עם הרב שמעון שפיצר שליט"א
    • המסר היומי עם הרב דוד גבירצמן
    • החיזוק היומי עם הרב אליהו רבי שליט"א
    • החיזוק היומי עם הרב יואל ראטה שליט"א
    • דקה של דעת עם הרה"צ רבי אלעזר מרדכי קעניג זצוק"ל
  • חדשות ‘דרשו’
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
דף הבית מאמרים פרשת שבוע במדבר הרה"ג ר' שלמה רענן התקשר אלי ואמר לי: "תשמע ר' אליעזר, אני צריך שתעשה לי טובה ותיגש למרן שר התורה, כדי לשאול אותו שאלה בשמי, את השאלה ששאל התורם שלי מלוס אנג'לס…".

הרה"ג ר' שלמה רענן התקשר אלי ואמר לי: "תשמע ר' אליעזר, אני צריך שתעשה לי טובה ותיגש למרן שר התורה, כדי לשאול אותו שאלה בשמי, את השאלה ששאל התורם שלי מלוס אנג'לס…".

מגיד המישרים הג"ר אליעזר יוטקובסקי, בשיחה מרתקת על אור התורה ועל ההתרחקות מדבר שקר
כ"ה אייר תשפ"ג
הצטרפו למייל היומי הצטרפו ללומדי הדף היומי בהלכה

"במדבר סיני"

היה זה לפני מספר שנים. הטלפון שלי צלצל ועל הקו היה הרה"ג ר' שלמה רענן, אחד מגדולי העוסקים בתחום הקירוב בדורנו, מקים שיעורים, מדרשיות, בתי כנסת ועוד ועוד פעילויות כהנה וכהנה בכל רחבי הארץ.

"תשמע ר' אליעזר, אני צריך שתעשה לי טובה, ותיגש למרן שר התורה, כדי לשאול אותו שאלה בשמי…".

הסכמתי בשמחה, ועשיתי אוזני כאפרכסת, כדי לשמוע מה השאלה שאותה אני אמור להציג בפני מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל.

התברר שהוא נמצא כרגע בלוס אנג'לס לצורך גיוס כספים, ושם הוא פגש יהודי יקר ותומך תורה, שמוכן לקחת על עצמו מימון של פרויקט משמעותי. הרב רענן הציע לו להקים מסגרת תורנית ביפו, אזור שאין בו כמעט פעילות של יהדות, משפחות פשע משפיעות מאוד על הרחוב כולו, המצב הרוחני שם מזעזע בכל קנה מידה, שם, בתוך כל החושך הרוחני הזה, רוצה הרב רענן להקים כולל אברכים שיבואו מהסביבה הקרובה והרחוקה, וילמדו שם יום יום.

"מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך", ציטט הרב רענן את מאמר חז"ל באוזנו של העשיר מלוס אנג'לס. "אתה גם תזכה להחזיק אברכים לומדי תורה, וגם להאיר את כל האזור באור התורה הקדושה, ולדחות הרבה מן החושך השורר שם כיום!".

אבל הגביר האמריקאי לא התלהב כל כך: "זה נשמע טוב", הוא הודה, "אבל אני רוצה להבין… מי אומר שכדי לדחות הרבה מן החושך צריכים להדליק את האור דווקא באותו אזור? אולי נפתח כולל בקריית ספר, זה יהיה הרבה יותר זול, והתועלת אותו הדבר. וכי יש הבדל אם לומדים תורה בקרית ספר או ביפו? האם בגלל שהאור הזה בוקע מקריית ספר הוא מנוע מלהאיר את יפו? מי קבע את זה? הרי מדובר באור רוחני, זה לא עובד כמו דברים גשמיים. ההשפעה שלו היא בכל העולם, אולי אפילו במידה שווה…".

הרב רענן סיים להציג בפני את צדדי השאלה והוסיף: "האמת שאין לי מה לענות לו. אני בטוח שהצדק איתי, אבל הוא שואל אותי שאלה טובה 'מי אומר?', ולכן אני רוצה שתשאל את מרן הגר"ח קנייבסקי, ואם הוא יענה כמוני, אוכל להשיב לי מי אומר, גדול הדור אומר!

ניגשתי בחיל וברעדה אל מרן זצ"ל, ושאלתי אותו את השאלה. הוא השיב על אתר תשובה חדה וברורה: "אם הוא רוצה להאיר את החושך ביפו, עליו להקים כולל אברכים שילמדו דווקא ביפו!".

העשיר האמריקאי קיבל את התשובה, והכולל קם והפך לעובדה מוגמרת.

והאמת, חושבני שאפשר לראות בחוש שזה אכן עובד כך. הסתובבתי רבות ברחבי העולם כדי לגייס כספים לפעולות של הרבצת תורה וגמילות חסדים, ושמתי לב לתופעה מעניינת: קהילות יהודיות שהיתה שם פעילות תורנית, ישיבה וכולל אברכים וכדו', לא רק שהחזיקו מעמד לאורך שנים, אלא שהן גם הוסיפו לפרוח ולהתפתח עוד ועוד. לעומתן, במקומות שבהם לא היתה פעילות כזאת, הקהילה היהודית שם הלכה ושקעה עד שלא נשאר ממנה זכר.

דוגמה לכך אפשר למצוא ביהדות ברזיל. לפני עשרות שנים היו קהילות של יהודים שומרי תורה ומצוות בכמה וכמה ערים בברזיל, אבל רק בסאו פאולו היתה פעילת תורנית ערה. כל הקהילות האחרות שלחו את הילדים שלהם ללמוד בישיבה בסאו פאולו או במדינות אחרות. ומה קורה שם היום, עשרות שנים אחרי? מכל הקהילות האחרות לא נשאר כמעט זכר, והקהילה החרדית בסאו פאולו מתפתחת ופורחת. כך אפשר לראות במקומות רבים אחרים בעולם. זה לוקח עשרות שנים עד שרואים את ההבדל, אבל אחרי שחולפות השנים הללו, רואים את ההבדל בבירור, הוא ממש זועק מעצמו.

 

"באחד לחודש"

בפסוק הראשון בפרשתינו, מובא שהקב"ה דיבר עם משה באחד לחודש השני… פעם ראיתי יהודי שישב בבית הכנסת ביום שני של פרשת במדבר, וכששמע 'באחד לחודש' החווירו פניו ורעדו ידיו בפחד וחרדה… שאלתי אותו מה קרה, והוא הסביר לי שיש אנשים שכשהם שומעים את המילים "באחד לחודש", הם מיד נזכרים בצ'קים שעליהם לפדות, או שעומדים להיפדות מהחשבון שלהם בבנק בראשון לחודש… הוא הוסיף ואמר שאם הבעל קורא היה אומר "בעשרים לחודש", לא בטוח שהוא היה נשאר אדיש…

ובכן, מעשה שהיה כך היה: פעם בא אלי יהודי יקר שקיבל צ'ק מיהודי אחר, בתמורה לעבודה שעשה עבורו.

הצ'ק היה דחוי עד לאחד לחודש הרביעי לשנת הכספים 2016, ולכן אותו יהודי הניח אותו בצד ושכח ממנו. לימים, הוא חיפש איזה מסמך במגירה שלו ופתאום מצא את הצ'ק. עיון קל בצ'ק גילה לו שכבר עברו יותר משישה חודשים. הוא נמצא בעיצומו של החודש ה-11, והצ'ק איבד את התוקף שלו.

הוא הסביר לי שהוא חושש שאם יפנה לאותו אחד שנתן לו הצ'ק, הלה ידחה אותו בקש, ייקח את הצ'ק כדי לתקן, ומי יודע מתי יחזיר לו אותו, אם בכלל.

עלה בדעתי פתרון מעניין. הצ'ק ניתן לתאריך ה-1,4,2016, אם ניקח עט בצע דומה לזה שבו נכתב הצ'ק, ונוסיף 'גג' קטן לספרה 4, לחבר את שני הקצוות העליונים שלה, מה נקבל? היא תיראה כמו הספרה 9, וממילא הצ'ק יחזור לחיים למשך חמישה חודשים נוספים.

אבל הפתרון הזה אינו פשוט כלל ועיקר. האם מבחינה הלכתית מותר לעשות דבר כזה? לגבות חוב באמצעות מעשה רמייה?  הרי יש כאן ממש זיוף התאריך.

שאלתי את הגאון הגדול רבי עמרם פריד שליט"א, שהשיב לי שמצד החיוב הממוני הרי החיוב לא פקע כשעבר הזמן. לכן זאת לא שאלה של 'חושן משפט' אם מותר לקחת את הכסף או לא.

הבעיה היא שיש כאן 'מדבר שקר תרחק', ולכן פסק הגר"ע פריד, שאם מדובר באדם סביר שאפשר לבקש ממנו לתקן את הצ'ק ולהאריך את תוקפו, עדיף, אבל אם יש חשש שבגלל זה ילך הכסף לאיבוד או שיקשה עליו מאוד לגבות את התשלום, יש צדדים בעניין, וכמובן שכל אחד צריך לשאול את רבותיו כיצד לנהוג הלכה למעשה.

אבל כאן אנחנו נכנסים לעוד שאלה שבה התחבטתי שנים רבות קודם לכן. מה קורה כשראובן נותן  לשמעון צ'ק על סך של 3,000 שקלים, ושמעון מעביר אותו ללוי. בבנקים מקובל לדרוש ששמעון יחתום על גב הצ'ק. רבים נוהגים בכזה מקרה לגשת הצידה, לכתוב 'שמעון שמעונוביץ' על גב הצ'ק, ולחזור אל הפקיד.

האם מותר ללוי לחתום את שמו של שמעון? אבי מורי הגאון רבי ישראל מאיר יוטקובסקי זצ"ל – מחבר הספר 'מחיר כסף' – שהיה אחד מגדולי העסקנים בארץ וגלגל לא מעט צ'קים בחייו, אמר לי להתרחק מכאלו פתרונות, באמת בגלל 'מדבר שקר תרחק'.

בהקשר זה, נספר סיפור נפלא עם הגאון רבי פנחס שרייבר זצ"ל, אב"ד אשדוד, שברח מפני הנאצים ימ"ש יחד עם הוריו ואחיו הצעיר. אחרי השואה, כשהגיע הסדר השילומים עם גרמניה, התבקשו ניצולי השואה להצהיר הצהרות שונות שלפיהן נקבע מה גובה הפיצוי שיינתן להם. הרב שרייבר גילה שמי שנמלט מהאזור בו התגוררה משפחתו עד תאריך כך וכך, זכה לפיצוי נמוך, ומי שנמלט משם החל מהתאריך הזה והלאה, יקבל פיצוי גבוה יותר פי עשרה.

התאריך בו נמלט הרב שרייבר עצמו, היה קרוב מאוד לקו המפריד בין הפיצוי הגבוה לזה הנמוך. הוא יכול היה לשנות מעט מן האמת, לספר שהוא נמלט שלושה או ארבעה ימים אחרי, ולהרוויח פיצויים גבוהים יותר באופן משמעותי, לכל ימי חייו.

אבל יש כאן שאלה: האם מותר לשנות מן האמת בשביל הרווח הכספי הזה?

ניגש הרב זצ"ל עם השאלה המורכבת הזאת אל הרב מבריסק, שענה לו חד וחלק: אין זה מחובת ההשתדלות לשנות מן האמת כדי לקבל כסף!

 

עלילה שפלה

אגב הדברים נציין מעשה שמובא בספר 'מדבר שקר' (בעמ' קמח), שפעם ניגש הגה"צ רבי אל'ה לופיאן לפני העמוד בתפילת שבת, וכשהגיע למילים 'וטהר ליבנו לעבדך באמת' התלהב מאוד ושאג "וטהר ליבנו". אחרי התפילה ניגש אליו הגה"צ רבי צבי הירש ברוידא שהיה שם, ואמר לו: "בקלם היו שמים את הדגש על המילה 'באמת'…".

מרן קודש הקודשים הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, כשהיו באים אליו ילדי ישראל לפני בר המצווה שלהם להתברך מפיו, והיו מבקשים ממנו שינחה אותם במה כדאי להם להתחזק, הוא היה אומר שיקפידו להתרחק מאוד מהשקר.

ונסיים במעשה מופלא מהגאון רבי שמואל קעלין זצ"ל, בעל המחצית השקל, שהיה מקורב מאוד למושל עירו, שהיה נוהג לשוחח איתו ולהתווכח אתו בעניינים שונים.

באותה עת היו פורצות מפעם לפעם עלילות דם חמורות נגד היהודים, שמשתמשים כביכול בדם של ילדים נוצריים לצורך אפיית המצות. אותו מושל היה מעלה את הטענה הזאת בפני ה'מחצית השקל' שבכל פעם הוכיח לו באותות ובמופתים עד כמה העלילה הזאת שקרית ומופרכת.

עד כדי כך הצליח רבי שמואל לשכנע את המושל, עד שהמושל בעצמו הצהיר בהן צדקו, שאם חלילה וחס תהיה עלילת דם על היהודים בעירם, הוא יהרוג את המעלילים, ויזכה את היהודים באופן מיידי בלי שיהיה צורך בכלל לחקור ולדרוש.

ויהי היום, באחד מערבי הפסחים, והנה נמצא שייגץ מת ב… חצר ביתו של רבי שמואל עצמו. כששמע על כך המושל הוא התרתח, ואיכשהו הגיע למסקנה שרבי שמועל קעלין כנראה הכין מראש את הקרקע, ופיתה אותו להאמין שהעלילות הללו הן שקר מוחלט, בזמן שהוא עצמו, ה'מחצית השקל' שוחט ילדים נוצריים לצורך אפיית מצות…

כמובן שאסרו את רבי שמואל בנחושתיים, והעמידו אותו למשפט. המושל הצהיר שאם יימצא אשם, לא רק שיהרגו את רבי שמואל עצמו, אלא גם את כל נכבדי הקהילה היהודית בעיר, ואת כל יתר יהודי העיר יגרשו.

יהודי האזור התאגדו ולקחו עורך דין מפולפל שגבה שכר טרחה גבוה במיוחד, כדי לייצג את רבי שמואל ולהפריך את עלילת הדם הנוראה.

כשהתחיל עורך הדין לעבור על חומר הראיות, הוא גילה את הסכין המגואלת בדם שנמצאת יחד עם הילד המת, ושהחוקרים קבעו כי באמצעותה נעשה מעשה הרציחה.

אמר החוקר לרבי שמואל: "השופט ישאל אותך אם אתה מכיר את הסכין הזאת, ואתה תענה שמעולם לא ראית אותה".

נענה רבי שמואל והשיב לו: "אבל אני כן מכיר את הסכין. זאת סכין שנלקחה מהמטבח בביתי!".

עורך הדין הסביר לרבי שמואל שהאמת לא חשובה בכלל: "זה לא משנה אם אתה מכיר את הסכין. אתה תגיד שאתה לא מכיר!".

אבל רבי שמואל התעקש: "כלומר, אתה רוצה שאני אשקר? חס וחלילה! אני לא משקר".

עורך הדין איים להתפטר אם רבי שמואל לא מוכן לקבל את ההמלצה שלו, אבל רבי שמואל עמד על שלו. "אני אומר רק את האמת!".

 

אמת לאמיתה

הגיע יום המשפט, קהל גדול התאסף באולם בית המשפט כדי לראות מקרוב כיצד ייפול דבר, הביאו לפני השופט את כל חומר הראיות, הממצאים מהחקירה הונחו על שולחנו והוא שואל את רבי שמואל: "האם אתה רצחת את הילד הנוצרי כדי להשתמש בדמו לאפיית מצות לחג הפסח?". רבי שמואל עונה בשלילה. "לא פגעתי באיש!". השופט שואל אותו, "האם ידוע לך מי כן עשה את המעשה?", ורבי שמואל שוב עונה בשלילה, "לא ולא. אין לי שמץ של מושג".

כעת מתחיל שלב החקירה הצולבת: "אתה מכיר את הסכין הזאת שבאמצעותה בוצע מעשה הרצח?" שואל השופט.

רבי שמואל השיב בחיוב: "כן, הסכין הזאת שייכת לי, היא נלקחה מהמטבח שלי!!!".

השופט נדהם: "אדוני יודע שאתה מפליל את עצמך… נכון? אולי כדאי שתתייעץ עם עורך הדין שלך לפני שאתה משיב לי…". אבל רבי שמואל הסביר לשופט בנחרצות: "עורך הדין ייעץ לי לשקר, אבל אני לא משקר. אני אומר רק את האמת. והאמת היא שהסכין שלי!".

דבריו עשו רושם על הקהל. אנשים החלו להתלחש… מתשובותיו ניכר שהוא אדם ישר, אם הוא אומר את האמת גם כשהיא אמורה להזיק לו, אפשר להאמין לו שהוא לא רצח את הילד!

פתאום קם אחד הגויים שהיו באולם, ושהיה עובד בביתו של רבי שמואל: "אין סיבה להתרגש!", הוא אמר, "הנאשם הודה שהסכין שלו, בגלל שהוא יודע שאפשר להוכיח את זה בקלות. תסתכלו ותראו שיש עליה חריץ באלכסון, אני עבדתי בבית שלו ואני יכול להעיד שזאת הסכין שלו, לכן הוא אמר את האמת, בניסיון להתל בכולם ולגרום לכם להאמין לכל מה שהוא אומר!".

קם רבי שמואל ממקומו ואמר לשופט: "אני יודע מי רצח את הילד!".

השופט קימט את מצחו בחוסר הבנה: "אדוני אמר שהוא אומר רק אמת, נכון? מקודם אמרת שאתה לא יודע מי רצח את הילד, ועכשיו אתה אומר שאתה כן יודע. אז מתי אמרת אמת? מקודם או עכשיו???".

נענה רבי שמואל ואמר: "גם מקודם אמרתי אמת, וגם עכשיו. קודם באמת לא ידעתי, אבל עכשיו אני יודע מי רצח את הילד!".

"מי רצח את הילד?", שאל השופט בחוסר הבנה, ורבי שמואל הפנה אצבע מאשימה לאותו גוי שעבד בביתו, וטען שהוא מכיר את הסכין.

הגוי החוויר עד מוות, והשופט דרש הסברים: "איך אתה יודע שהוא הרוצח?", שאל…

השיב רבי שמואל: "הרי בביתי יש כמה וכמה סכינים, כיצד ידע העובד הזה באיזו מהן בוצע מעשה הרצח? איך יודע הוא שיש עליה חריץ? הרי הוא לא אמור היה להיחשף לראיות המפלילות. אלא מה, ברור שהוא עצמו ביצע את הרצח, והשליך את הסכין על יד הילד המסכן, לכן הוא ידע לומר בוודאות עם איזו סכין נרצח הילד".

אותו גוי נפל על מקומו והתעלף, וכשהתעורר מעלפונו, כבר היה אזוק בידיו וברגליו, בעוד רבי שמואל השתחרר ויצא לחופשי.

נענה רבי שמואל ואמר: "הנה הוכח לעין כל, שמזה שאמרתי את האמת לא רק שלא הפסדתי דבר, אלא שגם הרווחתי את חיי ואת חירותי. אם הייתי טוען שאיני מכיר את הסכין, אותו גוי היה מעיד שהיא שייכת לי, והשופט לא היה מתייחס לדברי. רק בגלל שהודיתי שהסכין אכן שלי, התבלבל אותו גוי והסגיר את עצמו בלי ששם לב. רק בגלל אמירת האמת יצאתי לחירות".

 

במדבר

אולי גם יעניין אותך

היום! 9 דקות גורליות של פעם בשנה
"לפני חמש שנים הבטחתם לנו" – מה עומד מאחורי ההחלטה לקיים מעמד במנצ'סטר
"כאיש כשרות וותיק, אני מופתע מריבוי התקלות בעסקי המזון המפוקחים, קולטים? המפוקחים!!"
אסתמה פוגעת בעיקר בריאות, ועלולה לגרום לתסמינים הכוללים שיעול, לחץ בחזה, קוצר נשימה או נשימה מהירה
הרבי רוצה לבא, אבל חושש שזה יהיה תקדים מחייב
ניגוני ריקוד מרבינו האמרי שאול זי"ע

פוסטים נוספים

הצטרפו לקבלת המייל היומי שלנו – מדהים ומרגש – אחד ביום
החדשים באתר
חדשות דרשו

אשרי העם שככה לו, אשרי העם ששש עלי תורתו…

המבחן הקרוב ביום חמישי כ"א כסלו ויום שישי כ"ב כסלו, פרשת וישב.

וידאו דרשו

"אשריכם תלמידי חכמים שדברי תורה חביבים עליכם ביותר"

סיום מסכת קידושין שע"י נבחני דרשו בישיבת בית מתתיהו בתכנית "בני הישיבות"

על דא ועל הא

"אני רוצה לומר לכם, בניי האהובים, ריגשתם אותי!!!"

זה לא 'כאילו', זה 'באמת'...

על דא ועל הא

"כשדמותו הקורנת נראתה במחלקה, נעמד כל הצוות ביראת כבוד..."

כוחו של חיוך

מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תוכן ושיעורים באתר
    • דף היומי - הרב אורנשטיין
    • דף היומי - הרב שפרכר
    • דף היומי – הרב סגל
    • דף היומי באידיש – הרב סגל
    • דף היומי באנגלית – הרב לובינשטיין
    • דף היומי צרפתית – הרב מגנוז
    • דף היומי בהלכה – הרב זילברשטיין
    • דף היומי בהלכה אידיש –הרב סגל
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית - הרב מגנוז
    • תקצירי הדף היומי – הרב חיים דוד קובלסקי שליט"א
    • שומעים ‘דרשו’
    • מסכת שביעית - משניות מבוארות
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • מידע לנבחני דרשו
    • שיעורי ‘דף היומי בהלכה’ ברחבי הארץ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • רשימת מוקדי המבחנים
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”ג
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה להורדה
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולים
    • לוח דף היומי בבלי
    • בדיקה אוטומטית ציונים מבחנים
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מבחן לדוגמא
  • שבת קודש
    • כניסת שבת ויציאת שבת ברחבי הארץ
    • לקראת שבת מלכתא
    • פרשת השבוע
    • הורדת עלונים לשבת
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • וידאו לקראת שבת
    • אוגדן עלוני השבת
    • סט לקראת שבת 5 כרכים
    • שו"ת בהלכות שבת
  • שומעים דרשו
    • שיעורי תורה
    • תכניות וראיונות
    • שירי דרשו
    • חגים ומועדים
    • הסיפור היומי
    • אירועי דרשו
    • הפותח בכל יום
    • פרשת השבוע
    • תפילת השל"ה
    • פרשת המן
    • ברכת המזון
    • נשמת כל חי
  • המיוחדים שלנו
    • חנות דרשו
    • שאל את הרב
    • על דא ועל הא
    • פרשת השבוע
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • המוסר היומי
    • בחצרות החסידים
    • מאמרים
    • כתבות וראיונות
    • חדשות ‘דרשו’
    • חגים ומועדים
    • סגולות וישועות
    • וידאו לצפיה
    • וידאו שחייבים לראות
    • סיפורים קצרים
    • סיפורי צדיקים
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת האימייל של המשרד: [email protected]
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 39061, מיקוד 9139001
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.

הנהלת אתר דרשו מודיעה בזאת על כוונתה לעשות שימוש ביצירות יתומות לפי סעיף 27א לחוק זכות יוצרים.
יצירות יתומות הן יצירות המופצות ברשתות החברתיות וברשת המקוונת ואשר בעל זכויות היוצרים בהן לא ידוע או לא אותר.
אנו עושים מאמצים מרובים על מנת לאתר את בעלי הזכויות, ולתת קרדיט הולם עבור השימוש ביצירות.
אם עשינו שימוש ביצירה שבבעלותכם בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק, אתם רשאים לפנות בהודעה אלינו על מנת שנחדול מהשימוש בצילום
וזאת בכתובת הדוא''ל: [email protected]
Created by JewTech
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיותניגודיות
  • רקע בהיררקע בהיר
  • קו תחתי לקישוריםקו תחתי לקישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס
  • מפת אתרמפת אתר