הסיפור שלנו הפעם עוסק בחברת הייטק. חברה מצליחה שהוקמה לפני כארבעים שנה על ידי שני משקיעים – שגם היו המנהלים שלה בפועל. לצורך הענין נכנה אותם מר א' ומר ב'. החברה התנהלה בחכמה ובסייעתא דשמיא, לא רק שאפשר לומר שכל הפרויקטים בהם השקיעה החברה הניבו רווח, אלא שהם הצליחו מעל ומעבר למשוער!
ישנן חברות שאמנם מצליחות מבחינה פיננסית, אך לא מצטיינות בכל מה שקשור לרשויות וד"ל. בטווח המיידי הדבר אולי לא מורגש, אך בטווח הארוך עשויות לצוץ בעקבות כך בעיות שונות ומשונות… אך במקרה דנן גם מבחינת הרשויות היה מצבה של החברה מצוין: החברה נבדקה מספר פעמים על ידי רשות המסים ורשות ההון ומעולם לא נמצא בה דופי.
ההצלחה גרמה לכך שאנשים נוספים התחננו להשקיע בחברה. המנהלים התלבטו ולבסוף הסכימו למכור נתחים קטנים לכמה משקיעים, שבעצם הפכו לשותפים מלאים בחברה – לטוב ולמוטב, לרווח ולהפסד. הצעד התברר כמוצלח, והחברה המשיכה להרוויח ולהרוויח.
* * *
עם חלוף השנים הכניסו מר א' ומר ב' את ילדיהם לעבוד ולהשקיע בחברה. החברה המשיכה להתנהל על מי-מנוחות בלי כל בעיות טענות ומענות. עד ש…
עד שהבנים של אחד השותפים החלו ללחוש באוזנו ש'המצב הנוכחי לא יכול להמשיך כך'!
– 'איזה מצב'?
'המצב בו השותפים לא מחשיבים את דעתנו!'
הדור הצעיר כנראה לא הבחין עד כמה השקיע דור ההורים, שהאידיליה תשרור תמיד בחברה! שכל ויכוח ייעצר עוד לפני שהוא מתחיל! שכולם כולם ירגישו שווי-זכויות!
אבל מחלוקת – כבר לימדו אותנו חז"ל – היא כמו חור קטן שנוצר בסכר. אם לא תחסום אותו ברגע הראשון, המים הזדונים יסתערו על פני כל הארץ.
השותף השתכנע בצדקת טענות בניו, למרות שלמען האמת לא היה בהם ממש. הפרויקטים התנהלו כהלכתם; החברה המשיכה להניב רווחים יפים – אבל כשמגיעה מחלוקת נסתם ההיגיון…
המצב התדרדר עד כדי כך שאחד ממורשי-החתימה הורה לבנק להפסיק להעביר משכורות. הספינה התחילה להיטלטל בעוצמה, מה שגרם לכמה משקיעים קטנים למשוך את ההשקעות שלהם ולברוח… האחרים הציעו לפרק את החברה הגדולה לכמה חברות קטנות עם בעלויות שונות. כל ההצלחה שנבנתה בעמל של עשרות שנים, נקלעה לסיכון מיידי וממשי. בשוק-ההון התחילו לגשש מי נגד מי, והבראנז'ה העסקית רעשה וגעשה…
* * *
מר ג' היה אחד המושקעים בחברה, בסדר גודל קטן עד בינוני. האמת? מבחינה כלכלית דווקא הוא לא היה אמור להפסיד. בהתאם לאופי השקעתו, אזי גם אם החברה הייתה מתפצלת לכאורה הוא לא היה ניזוק. אבל כאבה לו מאוד עצם המחלוקת, השמועות הרעות, החילול-השם שבחברה של שומרי תורה ומצוות מתפתחת לה שערורייה וכו'.
בדיוק באותה תקופה העמידו משמיים את מר ג' בניסיון קשה מאוד. זה לא היה קשור לחברה הנ"ל, אלא לחברה אחרת בה גם היה מושקע. הוא שיתף אותנו במה שעבר עליו, אך איננו מעונין להפוך זאת לנחלת הכלל. הסיפור אליו נקלע הסעיר את רוחו, ובאחד הערבים צעד ברחוב ושאל: 'למה מגיע לי כזה ניסיון?!
ופתאום הבזיק במוחו. נעצר ואמר: 'ריבונו של עולם: אם מגיע לי איזה שכר על כך שעמדתי בניסיון, אני תורם את הזכות הזו כדי שיהיה שלום בחברת ההייטק שנקלעה לסחרור של מחלוקת. השם! אני מוכן לתרום את כל הזכות!'
* * *
למחרת…
למחרת! קרה משהו מדהים. ללא כל היגיון: השותפים הבעייתיים התקשרו לבנק והודיעו שהם מסירים את הווטו שלהם על החתימות. אפשר להעביר משכורות כרגיל, והכל חוזר למי-מנוחות.
יתירה מכך: מעתה הם מפסיקים להשתתף בישיבות דירקטוריון, כי הם לא רוצים לחוות דעה ולהפריע להתנהלות השוטפת של החברה. החברה תמשיך להתנהל כפי שהתנהלה עד היום – ובא לציון גואל.
מי שמכיר את פרטי הסכסוך יודע שמדובר בלא פחות מאשר 'נס'!
אבל זה כוחו של יהודי שמקדיש את זכות הניסיון שלו עבור הזולת במקום לשמור אותו לעצמו…
(איש לרעהו – צו פ"ג)