הפעולה הראשונה שצריך הבעל לקבל על עצמו בבואו להקים את ביתו, היא לקבל על עצמו את עול אשתו, דהיינו לשאתה בכל מצב ובכל זמן, ולא לפרוק לעולם את העול הזה מעל כתפיו. עול זה כותב הגר"ש וולבה זצ"ל, מתבטא לפעמים בדברים קטנים, כאלה שהם ההיפך מטבעו של איש, אבל הם כל תוכן חייה של האשה. עול זה דורש שימת לב תמידית, האשה לובשת בגד חדש, ומצפה למילה טובה. מתעטפת במטפחת חדשה ומקווה שתמצא חן בעיניו, ואם אינו רואה כלל, ולא אכפת לו אם המטפחת כחולה או ירוקה, מתאימה או לא מתאימה – היא מאוכזבת.
האשה מבשלת ארוחת צהרים, וטורחת שתהיה לפי טעמו, והנה הוא חוזר הביתה, ובולע את האוכל, ובקושי נזכר מה בא לפיו, וממילא אינו יכול לומר לה מילות שבח וקילוסין על טוב טעמה. זה שוב אכזבה בשבילה. יש צורך בתיקון כלשהו בבית, והוא אינו שם לב לזה. היא תלתה תמונה על הקיר, הניחה עציץ על השולחן והכל בשבילו, והוא אינו רואה מאומה. לאט לאט היא נוכחת לדעת שבעלה אינו מעוניין כלל בדברי הבית, שהם עבורה תוכן חיים ממש. כך, מדברים קטנים כאלה, נוצר במשך הזמן ריחוק ופירוד, וכל אחד חי את חייו לעצמו – ה' ישמרנו מזה! הוי אומר, היסוד הראשון בנשיאת עול אשה – שימת לב אליה. אל עניני הבית, אל עמלה ועבודתה! הבעיה היא שבן ישיבה חושב שאוי ואבוי לאשה שתוכן חייה הם חפצי הבית, הביגוד והעציצים, האוכל והתמונות. תוכן חיים, כך חושב הבחור לעצמו, הוא רק עבודת ה', מעשי חסד, מחשבות בענייני תורה, שמירת הלכה וכיוצא בזה.
בקיצור, הבחור מחפש באשה 'חברותא'. ואם אינה יודעת ללמוד גמ', לכל הפחות שתהא בעלת מחשבה ובעלת מעשים. וזו, טעות גמורה היא! הבחור שזכה להתארס בשעה טובה עם המיועדת להיות אשתו, צריך לסלק ממחשבתו תפיסה מוטעית שאשה צריכה להיות שקועה במחשבה ובדברים גדולים.
תוכן חיי האשה הוא הבית! כמעט, כותב הגר"ש וולבה, שאין גבר משיג ומבין זאת, כיצד אפשר למצוא סיפוק ומילוי נפשי בעניינים פעוטים כאלה! כאן אנו מגיעים לנקודה חשובה מאוד: הבנת השוני המוחלט בין איש לאשתו. בחיים המשותפים של בני הזוג נחשפות במשך הזמן תכונות אצל שניהם, שלא ידעו עליהן מראש. כל אחד לומד להכיר אצל השני כוחות, מצבי רוח והרגלים הזרים לו. דבר זה אינו מיוחד רק לבני זוג, גם חברים לחדר בפנימייה שמים לב לתכונות השונות של כל אחד ואחד.
ויודעים שצריכים למצוא דרך שלא להפריע אחד לשני. המיוחד בבני זוג הוא, שמגלים בצד השני דברים שהם זרים לגמרי ובלתי מובנים לכאורה. דרך המחשבה, וכל מערך תגובות האשה שונים לגמרי משל האיש, ככל אשר ינסה הבעל 'לשכנע' אותה לקבל את מהלך המחשבה שלו, ולהודות כי אופן התגובה שלו נכון יותר – הוא לא יצליח. ברבות הימים יווכח לדעת, כי אלו הן בדיוק הנקודות האופייניות של האשה, ועליו להשלים עמהן, ללמוד אותן, ובעיקר – ללמוד לחיות איתן, זה הוא נשיאת עול אשה. אבל תנוח דעתו של כל בעל בעמיו: כל ההתחלות קשות, ואם יקבל את עול אשתו בחפץ לב אמיתי, יידע נאמנה שההתרגלות שלו לכך תפיג מתיחות, ובמקומה תבוא עליו הרחבת הדעת ושלוות הנפש, שלא יכול היה לזכות בה בבחרותו בשום אופן. אז תתחיל תקופת עליה חדשה בתורה ובעבודת ה', משאת נפשו של בן תורה אמיתי.
(מתוך עלונו של הרב צולק פרשת אמור תשפג)