למרות שחוקרים רבים ניסו במהלך השנים לעלות על עקבות המלחינים של שירי מירון המוכרים ומקורותיהם, עדיין זהות המלחינים והמקורות נשארו בגדר תעלומה. חוץ מ’לכבוד התנא’ שיושב על מנגינה ידועה מבית רוז’ין שמושרת על המילים “פתחו לי שערי צדק אבוא בם אודה קה”.
הפיוטים: "בר יוחאי", "ואמרתם", ו"אמר ר’ עקיבא" – הם שירים מסורתיים שלא ידוע מי הלחין אותם, ואיך הגיעו למירון. (בר יוחאי ידוע שהוא ניגון ספרדי עתיק אך שם המלחין גם נותר בגדר תעלומה).
מנהג השמחה והשירה בל"ג בעומר מקורו בסיפור אודות האר"י הקדוש, שהביא את ילדו בן השלוש ל’חלאקה’ ביום ל"ג בעומר במירון ורקד עם תלמידיו בחצר המערה. בעקבות מנהג זה, מאות אלפי אנשים נוהגים לעלות להר מירון בל"ג בעומר, כדי להשתתף בהדלקת המדורה על גג המערה ולהתפלל על קברו של רבי שמעון בר יוחאי.
התפילות נערכות במערת הרשב"י, והריקודים נערכים בחצר המערה במקום שלפי המסורת רקד האר"י. עם השנים השתרשו ניגונים רבים שמושרים בעיקר בל"ג בעומר במירון ובמרוצת השנים כונו 'ניגוני מירון'.
לפני כמאה שנה בערך, היו מתאספים להילולא המון יהודים מארץ ישראל וסביבותיה, אך לא רק, גם הערבים הדרוזים שמתגוררים בכפרים הסמוכים למקום היו מצטרפים לחגיגה, ומביאים איתם דרבוקות ומנגינות ערביות. מקצבי ההורה שהפכו לחלק בלתי נפרד מחתונות יהודיות אוטנטיות, מגיעים בעצם ממדינות ערב, וכן מנגינות בסולמות שלא היו קיימים עד אז במוזיקה היהודית.
יחד עם הדרוזים נגנו כמובן היהודים, שהביאו את כלי הקלרינט שמגיע בכלל מאירופה – וכך נוצרו ניגוני מירון, שמנוגנים עד היום במירון ובל"ג בעומר ובעצם בכל השנה. מדובר בעצם במוזיקה ערבית שנכנסה למוזיקה החסידית.
מקורות הניגונים השונים הנקראים 'נגוני מירון' הם רבים: מחצרות חסידיות ממזרח אירופה, מלחנים שהובאו על ידי העולים מאירופה, ניגונים עממיים מרומניה, מולדובה ומארצות הבלקן בעיקר מבולגריה וניגונים דרוזיים, וכמו שמתאר הרה"ח רבי שמואל חסידה שליט"א, מלפנים רבו של כפר שמאי, וכיום מדמויות ההוד שהתברכה בהן העיר צפת: "היו אלו ימים אחרים ומציאות אחרת. בין הרוקדים נכחו לא מעט מבני העדה הדרוזית שהיו מניפים את ידיהם כשחלקם אוחזים בידם שבאריות, חלקם מתופפים על דרבוקות תוך שהם משוררים 'כולהו הדא מישאן רבי שמעון' (כל זה בשביל רבי שמעון)".
המנגנים המפורסמים במירון היו יצחק “שפילער”, שמעון “קלינטער”, אריה לייב ואברהם סגל (אברום קרלינט’ר).
הנוהג היה שהעולים היו מבקשים מהכליזמרים לנגן ניגון, ובתמורה היו מעניקים להם מטבע כשכר. חלק מהניגונים מכונים על שם מי שהיה מבקש בשנים עברו לנגנם כמו למשל: ניגונו של ר’ ישעיה אשר זעליג מרגליות (המוכר גם כשיר ‘משה אמת’). בתקופה זו התבלטו גם המזמרים והרוקדים כמו ר’ זושא ברנדויין, ר’ אברהם לייב זילברמן ובנו ר’ בערל, ר’ אשר זעליג מרגליות ועוד.
צפו בוידאו נדיר מריקודו של ר’ אשר זעליג מרגליות:
כיום אין מנגנים קבועים וכל מי שיודע לנגן יכול לעלות לבמת התזמורת בחצר המערה, שם מנגנים חוץ מניגוני מירון גם ניגונים חסידיים.
רבי חיים מאיר הגר האדמו"ר מויז’ניץ, ביקר במירון בשנות ה-30 ושמע ניגונים אלו, ומאז הנהיג לשיר בשולחנו מספר ניגוני מירון.
אמן הקלרינט חיליק פראנק: ניגוני מירון שמרימים טפח מעל הקרקע:
המוצא של ניגוני מירון
ניגוני מירון המוכרים הם:
ניגון חיים שפר – ניגון מירוני מפורסם המושר לרוב בחתונות חרדיות כריקוד הורה. הניגון הזה היה חביב במיוחד על חיים שפר– איש מירון בכל מאודו. מכיוון שהכליזמרים בימים ההם לא ידעו לקרוא תווים, הדרך היחידה לבקש מהם ניגון מסוים, הוא לבקש מהכליזמר לנגן: “ניגון עלינשטיין” או “אשר זעליגס ניגֶן”, וכך גם הניגון שהיה נוהג לבקש חיים שפר, ולשלם לכליזמר עבור הניגון שברבות השנים מזהים אותו כניגון שפר או ביידיש טבריינית 'שַפָרְס ניגון'.
ניגון בר יוחאי – הלחן המזרח אירופאי המפורסם (ישנן עוד גרסאות ללחן הזה הנפוצות בקרב קהילות אחרות)
ניגון ואמרתם כה לחי.
ניגון אמר רבי עקיבא.
ניגון לכבוד התנא האלוקי/פתחו לי שערי צדק.- כאמור הגיע מבית רוז’ין ומושר על המילים “פתחו לי שערי צדק אבוא בם אודה קה”.
ניגון הרידב"ז – רבי יעקב דוד וילובסקי בן זאב (המכונה הרידב"ז), כיהן כרבה של סלוצק, עבר לארצות הברית ועלה לארץ ישראל בשנת 1905. הקים ישיבה בעיר צפת ועמד בראשה. הרידב"ז נפטר בשנת תרע"ב (1913). על הניגון הנקרא 'ניגון הרדב"ז' מספרים מעשה:
הרידב"ז התגורר בעיר העתיקה בצפת, בשכנות לר’ שמעון קלרינטר (על שם היותו מנגן בקלרינט ניגוני מירון והגליל). כל אימת שהיה יוצא מביתו ורואה את ר’ שמעון יושב בפתח ביתו ומנגן לעצמו ניגוני מירון, היה נעמד בסמוך אליו ומאזין לנגינתו. באחת הפעמים שאל הרידב"ז את ר’ שמעון: “במה אני יכול לגמול לך על ההנאה שאתה גורם לי בנגינתך?” ועל כך השיב לו ר’ שמעון קלרינטר: “כשם שאני שכן שלך בחיים אני מבקש להיות שכן שלך גם בעולם הבא”.
הבטיח לו הרידב"ז למלא בקשתו והלך לדרכו. לימים רכש הרידב"ז שתי חלקות קברים בבית העלמין הישן בצפת, עבורו ועבור רעייתו. כאשר נפטר הרידב"ז קברו אותו בחלקה שרכש וחצבו בסלע קבר גם לאשתו וכיסו אותו בעפר. זמן קצר לאחר מכן נפטר ר’ שמעון קלרינטר, בשבת הסמוכה לראש השנה, ובימים ההם נהגו לקבור נפטרים גם בראש השנה שחל להיות בשבת הסמוכה לשני ימים של ראש השנה.
כדי להימנע מחציבה בסלע, בדקו ומצאו שהקבר בסמוך לרידב"ז מוכן לקבורה וקברו בו את שמעון קלרינטר. וזה מקור לשם של הניגון שמנגנים במירון 'ניגון הרידב"ז'
ניגון 'אשרינו מה טוב חלקינו' – מאת יוסף שפירא
ניגון 'מי לכם פה' – מאת יוסף שפירא
ניגונו של הרב דוד בידרמן מירושלים. על פי המסורת קנה הרב דוד ניגון זה מנבלן (מנגן בנבל) ערבי בשער יפו.
ניגון חצר עבו, ניגון המושר בתחילת תהלוכת ספר התורה מחצר עבו בעיר העתיקה בצפת, לעבר מירון.
ניגון תחיית המתים (או 'ברויגז טאנץ')
ניגון 'רבי יוחנן הסנדלר' – (מוכר גם כ’אם תמצאו את דודי’).
ניגונו של הרב ישעיהו אשר זעליג מרגליות – "אושר זעליג'סניגען" (“משה אמת”).
ניגונו של חיים אטיק (“עוזר דלים”).
ניגון עלינשטיין (מוכר גם כ’רבי מאיר אומר’): הניגון המוכר כ"עלֶנשטיינס ניגען" נקרא על שמו של ר’ אברהם עלינשטיין – איש הגליל, הוא התגורר בביירות – לבנון והקפיד להגיע בל"ג בעומר למירון, לבקש את הכליזמר לנגן את הניגון האהוב עליו ולצאת בריקוד.
ניגונו של ‘נפתלי ממטולה’.
ניגוני נפתלי ברנדוויין.
ניגון ‘במירון שם רבי שמעון’.
מרש אבל של הטורקים בשעת יציאתם מהארץ אחרי מלחמת העולם הראשונה.
בסרטון זה נראה אמן ערבי טורקי, מנגן את אחד משירי מירון הידועים בגרסה הערבית. 'ניגון מוסטפא' הוא נקרא בפיהם: