דרשו
  • פרשת השבוע
    • בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פקודי
    • ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח לימוד שנתי לכלל תוכניות דרשו
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • חבורת ש"ס מראי מקומות להורדה
  • העמוד היומי
    • חוברת עיון העמוד להורדה
    • פניני העמוד היומי
    • הרב מנחם דריימן – עברית
    • הרב דוד בוק – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב דוד הופשטטר – אנגלית
    • הרב ירמיהו לעסין – אנגלית
    • הרב עמרם בינעט – אידיש
    • הרב שלמה סטרו – ספרדית
    • הרב אריאל דוד סותהון- ספרדית
    • הרב מאיר ערערא – צרפתית
    • הרב אפרים סגל – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
  • הדף היומי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב מאיר שפרכר – מורחב
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אפרים סגל – אידיש
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • הרב אפרים סגל – עברית
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • 60 שניות על הדף היומי
  • דף היומי בהלכה
    • הרב אריה זילברשטיין – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
    • הרב אפרים סגל – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין גרסא מקוצרת – עברית
    • הרב אריה זילברשטיין גרסא מלאה – עברית
    • הרב דניאל אברהם – ספרדית
    • הרב שמואל לרדו – ספרדית
    • הרב ישראל גנס – עברית
    • הרב אפרים סגל – אידיש
    • הרב שלמה פריינד – אידיש
    • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • הרב יונה פיינהנדלר – הלכות שבת
    • סיכום הלכות שבועי
  • תלמוד ירושלמי
    • להורדת חוברות קנין ירושלמי ופרטי התכנית
    • הרב אליהו אורנשטיין- עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב יצחק שאול קנייבסקי- עברית
      • שיעורי שמע להאזנה והורדה
    • הרב שמעון שפיצר- אידיש
    • שיעורי 'הדף היומי בתלמוד ירושלמי' להאזנה ולהורדה – הרב עמרם בינעט
  • חנות המבצעים שלנו
  • 0 פריטים₪0.00
  • הלימוד היומי ב'דרשו'
  • מידע לנבחני "דרשו"
  • מפת קו התוכן
  • רישום לתוכניות הלימוד
  • חדשות ‘דרשו’
  • אוצרות האתר
    • גלרית דרשו
    • וידאו שחייבים לראות
    • יארצייט של צדיקים וגדולי ישראל
    • דרשות
    • שיעורי דרשו לשמיעה והורדה
    • קול העם
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • אנשים מספרים
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • חמישה דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי זכרון יארצייט הילולא של צדיקים וגדולי ישראל
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
דף הבית על דא ועל הא אני זוכר שהגעתי לאחד הסניפים, ושמתי לב שבאמבטיה של שמן שמטגנים את השניצלים, מטגנים גם את הצ'יפס, אמרתי להם, אנשים אוכלים את הצ'יפס יחד עם הדגים, ואסור לאכול דגים עם בשר, הם אומרים לי אֶה בֶה…

אני זוכר שהגעתי לאחד הסניפים, ושמתי לב שבאמבטיה של שמן שמטגנים את השניצלים, מטגנים גם את הצ'יפס, אמרתי להם, אנשים אוכלים את הצ'יפס יחד עם הדגים, ואסור לאכול דגים עם בשר, הם אומרים לי אֶה בֶה…

הגה"ח רבי יצחק שלמה פייגנבוים שליט"א רב רשת חנויות 'איקאה' על כשרות כהלכתה ודיבורי זכרון על איש החסד, ר' שלום פישר ז"ל
ט' אייר תשפ"ג
הצטרפו למייל היומי הצטרפו ללומדי הדף היומי בהלכה

ר' שלום אמר לי תמיד: אני רוצה להגיע לשמים נקי. אני רוצה לדעת ששום יהודי לא נכשל במשהו של איסור בגללי. אני זוכר פעם שהוא התבטא בפני: האמן לי שאני יודע, שגם עם כשרות בסיסית לא תרד כמות הסועדים, אבל אני לא מסוגל לעשות סיור בפסח בחנות ולראות יהודי יושב ואוכל משהו שהוא לא לכתחילה. רק שתבין שבפסח הם יוצאים בהפסדים על סעיף האוכל.

 

דיברנו על מאה אלף כניסות?

עדיין, ההכשרה לפני פסח עולה להם הון, שתבין שהמדיחים שם הם בגודל של חדרים, מביאים במיוחד צוות ענק של נקיון לקראת פסח מלבד העובדים הנמצאים שם כל השנה, ישנם טכנאים שהבאתם עולה הון תועפות, יש גם את הפנצ'רים שנוצרים מההכשרות המאסיביות הללו, קצרים חשמליים, שריפה מגיצים, דווקא בסיפור עם מנוע שנשרף ראינו השגחה פרטית מדהימה.

בתחילת הדרך, בשנים הראשונות האחראי על ההכשרה בסניף באר שבע, פגע במנוע היבוש של המדיח וזה נשרף, במאמר מוסגר אומר לך שהתיקון שלו עלה ארבעים אלף ₪, מה שקרה שהגיעו מהר מהחברה לתקן את המנוע כשצוות התיקון שם, אני מקבל טלפון בהול מהמנהל של חברת 'קורוסקאי' ממנה מייבאים את המדיחים למטבחי 'איקאה', והוא אומר לי: תראה אנחנו רואים שהמנוע מלא בשומנים ואי אפשר לנקות את זה לפסח.

באותו רגע, חשתי על בשרי את מה שמסופר במדרש בראשית רבה על רבי אליעזר בן הורקנוס, שהיו אחיו חורשים במישור והוא חורש בהר ונפלה פרתו נשבה אמר: לטובתי נשברה פרתי, כמובן שתכף ומיד התקשרתי לר' שלום וסיפרתי לו על הממצא החדש (למרות כי מי שמחפש קולות וכו' יכול למצוא אלף ואחד הסברים להתיר זאת, וכאן המקום להעיר, כי למגינת לב אנשים סועדים במלונות בימי הפסח, ומלבד כל ההיערכות האדירה הנצרכת להכשרה, לא יתכן להשתמש במדיחי הכלים התעשייתיים ללא פירוקם לגורמים, דבר שאינו במציאות לבצע…), ושנוצרה כאן בעיה רצינית עם הכשרת המדיחים לפסח, כיון שלמעשה עם כל ההכשרות נשארו כאן שאריות של חמץ. מיד במקום אומר לי ר' שלום: מהיום נעבור לחד פעמים. וכך הווה. בשביל שיהיה לך מושג מה משמעות ההחלטה, מדובר בהוצאה ממוצעת של כמאה אלף ₪ על כלים חד פעמיים לחג הפסח לכל סניפי הרשת.

בכללות, חשוב לומר שר' שלום היה מיוחד בנקודה הזאת של 'שיהיה שם שמים מתאהב על ידך', כל מי שהיה לו קשר עם ר' שלום היה מקבל יחס חם ליהדות, ר' שלום החדיר הרבה יחס של כבוד לאידישקייט. באופן טבעי, כל ידידיו מניחים תפילין דבר יום ביומו ועוד.

מבחינת מערכת הניהול, ר' לשום עשה הכל שההנחיות שלי יבוצעו ללא כחל ושרק, אני זוכר שהגעתי לאחד הסניפים, ושמתי לב שבאמבטיה של שמן שמטגנים את השניצלים, מטגנים גם את הצ'יפס, אמרתי להם, אתם עושים את הצ'יפס באותה אמבטיה של שניצלים, ואנשים אוכלים את זה יחד עם הדגים, ואסור לאכול דגים עם בשר, הם אומרים לי אֶה בֶה…

סיפרתי את זה לר' שלום. אחרי כמה ימים אני מקבל בתשע בבוקר טלפון מר' שלום, והוא אומר לי קצרות: תבוא עכשיו לנתניה. לקחתי רכב לסניף. אני מגיע ורואה אותו ישוב עם כל המנהלים בסניף, והוא שואל אותי בפני כולם מה צריך פה להוסיף, אמרתי שצריך שיהיה שני צ'יפסרים אחד לשניצלים והשני לצ'יפס, בכדי שאנשים לא יאכלו בשר ודגים יחד. אחד המנהלים ניסה להגיד למה צריך? אולי אפשר להסתדר בלי עוד מכשיר. מיד ר' שלום היסה אותו ושאל: זה כסף שלך? זה הספיק בשביל שההנהלה תבין מה הם יחסי הכוחות של ההנחיות שלי בסניף.

הוא גם הנהיג שבכל שנה לפני פסח, היתה ישיבת היערכות עם כל המנהלים על נושא הכשרות לפסח. וזה לא  רק פסח, גם כשר' שלום קנה את רשת איקאה, בתחילה לא היתה כלל הפרדה בין בשרי לחלבי, ה"י. וגם אחר כך כשכבר סודר הענין, עדין היתה אפשרות לעבור מצד לצד ולהתיישב בשולחנות הבשריים עם אוכל חלבי. כשר' שלום שם לב למכשלה, הוא נתן הוראה להעמיד שומר יעודי שמתפקידו לשמור שלא יעבירו מצד לצד עד שיתכננו ויעמידו מחיצות קבועות.

ברשותך, עקיבא. ארצה להגדיר קצת אחרת את ר' שלום. כולם מכירים אותו מהדאגה המרובה שלו ליתומים, לאלמנות. מכל מעשי הצדקה המרובים, בהם היה נותן לא רק את דמיו, אלא גם את דמו וחלבו בדאגה כנה ,שכל נזקק באשר הוא יקבל את כל מה שהחסר לו ביד רחבה. אבל אם אתה מחפש הגדרה כוללת שתספר מי זה היה ר' שלום, אני חושב שההגדרה המתומצתת תהיה: ר' שלום חיפש להרבות כבוד שמים בעולם. זה מה שעמד לו כל הזמן בראש וזה מה שהתווה לאורך כל הדרך בכל הפעילויות הרבות והענפות בהן הוא פעל. ומכיון שהיה חשוב לו שיראו את מלכות העולם בבריאה, שבת תפסה אצל הפעילות שלו את ראש סדר העדיפויות, כי מקרא מפורש הוא 'שבת היא לה' בכל מושבותיכם'. כל הבריאה רואה כי יש ה' בעולם.

כך גם היתה אצלו ההתייחסות לשמיטה אני עדיין מתרגש כשאני נזכר בשיחה הראשונה שלי איתו בענייני שמיטה איך הוא חזר על הפסוק 'ושבתה הארץ שבת לה". זה גם אומר, שבכל מקום שאנחנו עושים שבת בשדה, אנחנו מגלים את מלכותו יתברך, ואצלו זה היה מוחשי ופשוט לביצוע, לכן הוא גם לא היסס לשלם על כך מחירים כבדים מאוד במשך שנות ניהול עסקיו המסועפים. בכלל, הוא ניצל כל סיטואציה אפשרית להגברת כבוד שמים.

אני זוכר שנקלעתי פעם לאחד הסניפים, כשכל חברי ההנהלה התאספו לטקס הרמת כוסית לקראת השנה החדשה. אתה מבין מאליו שלא דיברו שם על חידוש הבריאה ולא על כל מעשה בראשית (לקומתן) נבראו, לדעתן נבראו ,לצביונן נבראו' ובשלב כל שהוא, ר' שלום הבחין בי, הוא קרא לי וביקש ממני מהרגע להרגע: בוא תיכנס ותדבר איתם על קבלת עול מלכות שמים, על משמעות יום הדין. ברגע שהוא מצא אפשרות למנף את העניינים לאידישקייט הוא קפץ על זה כמוצא שלל רב.

היתה לו אפילו שאיפה שיהיו שיעורים קבועים לכל אלפי העובדים לחיזוק וביסוס היהדות. בשנתו האחרונה הוא קרא לי, ואמר לי בדאגה: 'אתה יודע שהכנסתי לפה אברכים שיתפרנסו מהרכבות הרהיטים שעושים בבתי הלקוחות. אבל יש לי עול מאוד גדול מזה. הם הולכים לבתים, מרכיבים ארונות. מה הם רואים שם? איך הם שומרים על הלכות יחוד? תעשה לי טובה, תלמד אותם את ההלכות'.

יום אחד הוא עשה הכנסת ספר תורה לבית הכנסת של הסניף. הוא לא הסתפק בארוע צנוע בבית כנסת. היתה תהלוכה של הכנסת ספר תורה ,שיצאה מהמיקום הכי קיצוני בחנות, לעבר הבית כנסת שבעבר השני. כך כל העובדים והרהיטים ספגו עוד קצת אידישקייט. גם על הדרך, איפה שהוא יכול היה לעשות טוב הוא עשה. הוא יכול היה לשבת פגישה עם שועי ארץ המבצעים עסקאות חובקות עולם, ופתאום להבחין בזווית העין בנכה שנכנס לחנות, הוא היה עוזב הכל וניגש לאחראי במקום ומצווה עליו תעזור למסכן. תראה שלא יחסר לו דבר. הוא ניצל את המעמד שלו כמה שיותר להרבות עם זה שם שמים בעולם.

 

הביצוע בשטח

אני חוזר עם הרב לשאלה, איך הרב מבטיח לעצמו שבמערכת כזו ענקית, הנחיות הכשרות מתבצעות בשטח כמו שצריך, הרי בסופו של דבר, גם אם ברמת הניהול ישנה הסכמה, עדיין צריך לראות איך זה מתבצע בשטח?

אחד החוזקות שיש לנו בכל נושא הכשרות, זה ש'איקאה' מנוהלת ומתופעלת בצורה מאוד מסודרת. זה מותג שמאוד משקיע במושלמות, וזה גם מוטבע מאוד חזק בכל צוותות העובדים שם. ולכן, אחרי שישנה הנחיה מהבעלים, כל העובדים פועלים לפיה. ברור שכל זה מאוד מקל עלינו ועל צוות המשגיחים את העבודה, בכך שהמשטר הניהולי שם מאוד חזק, ומשכך – אין לנו התחככויות והתמודדויות של מחלוקות בין מערכת הכשרות למקום עצמו. בכל אופן, הייתי שמח לנצל את הבמה של השיחה שלנו למספר הדגשים חשובים.

 

בבקשה. הרשות נתונה.

אנשים רגילים שבבשר צריך להקפיד על 'גלאט', חשוב לדעת שזה אכן הידור משובח, וכתוב מה'חידושי הרי"מ', שחס ושלום, אם לא מקפידים בשאלה שהורה בה חכם, זה פוגם בילדים וכו'. אבל, צריך לדעת שכל זה אומנם חשוב מאוד, אבל זה רק חומרות והידורים. לעומת זאת, אכילת חרקים היא דאורייתא! אנחנו קראנו לא מזמן את פרשת שמיני. למדנו שם על איסור השרצים והחרקים. אחד ההדגשים החשובים ביותר בכשרות צריך להיות בענין של שמירה מחרקים.

לצערנו, היום, בכל עגבניה תמימה, וביותר בעגבניות שרי, מכיון שמוכרים אותן עם הגבעול ומיקום גידולם של האקריות הוא במקום ירוק, לכן ב'שרי' זה בכמויות הרבה יותר גדולות מאשר בעגבניות רגילות, בכל אופן כמעט כולם מלאות באקריות. זה נראה גרגירים תמימים כמו גרגירי חול, אבל כשמתבוננים חזק ובעקביות רואים שגרגירים אלה רוחשים. לכן כיום, כל ירק שגדל מעל האדמה (בשונה מתפוח אדמה וגזר שגדל בתוך האדמה ולא מצריך השריה כי אין עליהם אקריות) כמו פלפל, עגבניה, חציל, מלפפון, חייבים השריה במי סבון ושטיפה היטב  היטב תחת מים, או לחילופין שפשוף עם סקוטץ' וסבון תחת זרימת מים.

ואכן, כך הנהגנו כבר מספר שנים ב'איקאה' שחוץ מהשטיפה וההשריה של כל העלי ירק, כמו חסה, שמיר, וכדומה, גם הירקות הללו נכנסו לנוהל שטיפת ירקות, וכמובן שגם זה בזכות הגב הגדול שנתן לנו ר' שלום, כי זה דורש עוד עובדים ועוד שעות עבודה. אגב, בזמנו שנתעוררה בעיה זו, זימנתי פגישה אצל העדה החרדית על כל הנושא הזה, נדהמתי לראות את הרצינות והערלעכקייט ביושבי עם הרבנים הגדולים האחראים על משמרת הכשרות, ועם הרב שטרנפלד, האחרי על ענייני החרקים. את ההסתכלות הנכונה והבריאה על ענייני הכשרות ללא דעות קדומות, ואכן משנת תשע"ט ישנה הנחיה מטעם בד"ץ העדה החרדית להשרות או לשטוף עם סקוטץ' את הירקות, כמו כן גם מערכת הכשרות של רבני העיר בני ברק וכן שאר גופי הכשרות פרסמו הוראות ונהלי שטיפה בירקות, והכל הוא מכוחו של אותו ר' שלום.

תם ולא נשלם, לא אוכל שלא לציין כי במסגרת ההיערכות בשנת השמיטה התעוררה בעיה עם שיווק של עצי זית המיועדים לנוי. הסברנו למשווק, שכדי ש'איקאה' תוכל לרכוש ממנו יהיה צריך להשבית את כל שדהו כפשוטו, ואכן כך היה, רבי שלום לא היה יכול להסתיר את התרגשותו על הזכיה שנפלה בחלקו, שהיה לו חלק לגרום לכך שהארץ שבתה כפשוטה ונתקדש שם שמים.

 

(מאת: עקיבא שצ'רנסקי המודיע ניסן תשפג חלק ב')

 

אידישקייט איקאה ירקות כשרות

אולי גם יעניין אותך

בוקר אחד לפני מספר שבועות, מחמת כורח מסויים שיניתי ממנהגי להישאר עם התפילין דרש"י עד סוף התפילה, והנחתי תפילין דר"ת באמצע חזרת הש"ץ. והנה נכנס לביהמ"ד אחד מידידיי שאף פעם לא ראיתיו מתפלל שם...
"הלוואי ויכלו להעבירו אלי את זמנם המיותר..."
"הגיע הזמן שתתעשר!"
"אחרי הנחה הסכום לתשלום הוא 7000 שקלים!''
האזינו: "ונתנה תוקף" בביצוע החזן שימי פריד בנוסח ברסלב
עלה לי חשד שזה היה בעצם צ'ק המשכורת החודשית שלו...

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לקבלת המייל היומי שלנו – מדהים ומרגש – אחד ביום
החדשים באתר
בראשית

מה הן 'שיטת הגאונים' ו'שיטת רבנו תם' בנוגע לזמני היום ההלכתיים? האם חישובי הזמנים משתנים לפי האופק המקומי והתאריך?

ומה נהג הגר"ח מבריסק בנוגע לזמן מוצאי שבת? • סיכום הלכות שבועי

בראשית

מרן הגר"ש רוזובסקי זצ"ל לא יכול היה לסבול את המצב הנורא. הוא סגר את ההיכל, הגיף את הדלתות והווילונות, ואז לקח מטאטא והחל לנקות את האולם. סיים לטאטא, ולקח דלי וסמרטוט ושטף את הרצפה

מְתוּקִים מִדְּבַשׁ • סיפורים ועובדות מגדולי הדורות בראי הפרשה

בראשית

האלמנה האומללה ראתה אותו ורצה אליו כאל מלאך מושיע. היא החלה לספר על הדוכן הנוסטלגי שבנה חמיה ושבעלה תיקן, על המשמושים של אלכ'ס ועל ההיסטוריה העשירה הטמונה בדוכן, בשעה שהתפוחים המשיכו להתדרדר במורד הרחוב...

שורות ספורות לרגל מעמד הנחת 'ספר הגיבורים' בציון הכהן הגדול בעל ה'חפץ חיים' זצ"ל • נחטוף גם אנחנו

בראשית

לא היו עוד ישיבות כמעט, כל העתיד של כלל ישראל תלוי בישיבה הזו. היו חלק שאמרו, שאולי בגדר 'הוראת שעה' צריכים להסכים לזה, כדי שלא לסגור את הישיבה. אבל ראש הישיבה הגאון הנצי"ב זצ"ל אמר: "בשום פנים ואופן לא"

ראש ישיבת 'כף החיים' הגאון הגדול רבי יעקב חיים סופר שליט"א, על ה'בראשית' של לומדי התורה, שצריכה להיות בקדושה ובטהרה

מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תכניות הלימוד של דרשו
    • קנין תורה
    • דף היומי בהלכה
    • העמוד היומי
    • קנין ירושלמי
    • קנין משניות
    • דף הכולל
    • חבורת ש"ס
    • קנין הלכה
    • קנין ש"ס
    • בני הישיבות
    • קנין חכמה
  • מידע לנבחני דרשו
    • רישום ל'דרשו'
    • לוח לימוד
    • לוח המבחנים
    • המבחנים הקרובים
    • מוקדי מבחן
    • ציונים ומלגות
    • מפת קו התוכן
    • סניפי דרשו גלובל
    • דיוור במייל
  • תוכן ומדיה
    • גלריה דרשו
    • שירי דרשו
    • חדשות דרשו
    • גיליון לקראת שבת
    • חוברת עיון העמוד
    • עלון אהלי העמוד
  • אודות דרשו
    • כתובת: הקבלן ,45 ירושלים
    • כתובת למשלוח דואר: ת.ד. 39061 ירושלים
    • אימייל: [email protected]
    • מוקד דרשו: 02-560900
    • פקס: 02-6540269
    • קו השיעורים והמידע:
    • 077-2222666 או 4992*
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.

הנהלת אתר דרשו מודיעה בזאת על כוונתה לעשות שימוש ביצירות יתומות לפי סעיף 27א לחוק זכות יוצרים.
יצירות יתומות הן יצירות המופצות ברשתות החברתיות וברשת המקוונת ואשר בעל זכויות היוצרים בהן לא ידוע או לא אותר.
אנו עושים מאמצים מרובים על מנת לאתר את בעלי הזכויות, ולתת קרדיט הולם עבור השימוש ביצירות.
אם עשינו שימוש ביצירה שבבעלותכם בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק, אתם רשאים לפנות בהודעה אלינו על מנת שנחדול מהשימוש בצילום
וזאת בכתובת הדוא''ל: [email protected]
Created by JewTech
מפת תוכן
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיותניגודיות
  • רקע בהיררקע בהיר
  • קו תחתי לקישוריםקו תחתי לקישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס
  • מפת אתרמפת אתר