ביום ג' דחול המועד פסח ליוו רבים מעמך בית ישראל לצד טובי תלמידי החכמים מהעיר בני ברק ומחוצה לה, את האי גברא רבה ויקירא הגאון הגדול הרב ישראל יפת זצוק"ל, למגינת בני משפחתו ותלמידיו הרבים.
בצעירותו למד בישיבה קטנה 'קול תורה' בירושלים, ולאחר מכן בישיבת פוניבז' בבני ברק, והיה לתלמיד מובהק לראש הישיבה הגאון רבי שמואל רוזובסקי זצוק"ל, גם לאחר נישואיו המשיך ללמוד בכולל שע"י ישיבת פוניבז'.
הגאון זצ"ל, שהיה מגדולי התלמידי חכמים ומרבני תימן בעיר בני ברק, ושימש כראש כולל בית יוסף כשלושים שנה, זכה ללמוד בחברותא במשך כשמונה שנים עם יבדלחט"א מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א. באחת ההזדמנויות בעת רצון, שח הגאון זצ"ל על השתלשלות הדברים שהביאה לכך, כפי שרשם מפיו אחד מתלמידיו:
"בעודי בחור בישיבה קטנה בישיבת 'קול תורה' בירושלים, בימי בין הזמנים כשהייתי שב לביתי בעיר בני ברק, הייתי רגיל ללמוד בבית המדרש 'לדרמן' בבני ברק, שם היה בין הלומדים יבדל לחיים הגר"ח קניבסקי שליט"א, שאז עוד היה צעיר לימים. וכך הייתי לעיתים קרובות משוחח עמו בלימוד בעניינים שונים ומגוונים. וכך החלה הידידות בינינו, עד ששאלתי אותו אם הוא מעוניין ללמוד עמי. השיבני הגר"ח שליט"א: 'איזה מסכת אתם לומדים בישיבה בזמן הבא?' נקבתי את שם המסכתא שאנחנו הולכים ללמוד בזמן הבא, ואכן התחלנו ללמוד ממסכת זו, וכך למדנו דף ליום מהשעה ארבע בצהרים, עד שזכינו ללמוד שבע דפים ליום, וגמרנו את הש"ס כשלוש פעמים יחדיו. עד נישואיי התמשכה לה החברותא הזאת, כשמונה שנים רצופות".
"נפשי חשקה בתורה"
בספר 'בית אמי' להרבנית ר. צביון תחי', הובאה גירסה שונה מעט בנוגע לחברותא ההיסטורית:
"ידידיו הקרובים של אבא, הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א, או אלו שלמדו עמו בחברותא, היו מוכרים לסבא ה'סטייפלער', וזכו להתקרב אליו בעקבות הקשר ההדוק שהיה בין אבא לסבא. אחד מהם הוא הגאון רבי ישראל יפת (זצ"ל). הוא היה בחור צעיר בישיבת פוניבז', כשדפק ביום בהיר אחד על דלת ביתנו ואמר לאמא בפשטות: 'נפשי חשקה בתורה, רוצה אני ללמוד עם הרב בחברותא'.
"אמא נכנסה לאבא ואמרה לו: 'בחור אחד שנפשו חשקה בתורה רוצה ללמוד עמך'. אבא הורה להכניסו, תהה על קנקנו דקה או שתיים והשיב בחיוב. מאז למדו יום-יום במשך כשמונה שנים רצופות… (שנים רבות לאחר מכן, כשהיתה רעייתו של הרב יפת מבקרת אצל אמא, ביקשה אמא ליהנות אותה, ועל כן היתה קוראת לעומתה, כמשחזרת את הפגישה הראשונה: 'נפשו חשקה בתורה… נפשו חשקה בתורה…').
"בסיום הלימוד היומי המשותף היה הגר"ח שליט"א יוצא אל הכולל ורבי ישראל אל הישיבה. בדרך היה נכנס הגר"ח לבקר את הסבא רבי יעקב ישראל זצוק"ל, כשרבי ישראל מתלווה אליו. כך זכה לחיבה ולקרבה מיוחדת גם מצד מרן הסטייפלר זצוק"ל מדי יום ביומו, וכך היה הגר"ח שואל בשלומו של אביו ומשוחחים מעט בלימוד, כשלאחר מכן היה הרב יפת עולה במדרגות לעבר ישיבת פוניבז', והגר"ח היה ממשיך לכולל חזון איש".
רכישת ספרי קהילות יעקב
"פעם ביקש חברו של רבי ישראל יפת, הגאון רבי יאיר ישראלי זצ"ל, לרכוש את כל ספרי 'קהילות יעקב' שחיבר סבא. סבא היה נמנע מלמכור סטים שלמים, כדי שלא ישכבו הספרים בארון, אלא היה מוכר רק את הכרך על המסכת בה עסק הקונה באותו זמן. אותו חבר ביקש מרבי ישראל שיפעיל בעבורו 'פרוטקציה' אצל סבא כדי שימכור לו סט שלם. ואכן הדבר עלה בידו…
"באותה שעה לא היה הסכום הדרוש בידיו של הבחור, ורבי ישראל יפת כתב בעבורו שטר ערבות לפירעון החוב ומסרו לסבא. אחר כחודשיים הגיע הבחור ושילם את חובו, אולם סבא שכח להחזיר את השטר, ולרבי ישראל לא היה נעים לבקש…
"כעבור מספר ימים, בשעה שאבא ורבי ישראל למדו את לימודם הקבוע, נשמעו לפתע נקישות מקלו של סבא, המטפס בכבדות במעלה המדרגות לביתנו. הוא התנשם והתנשף עקב מאמץ ההליכה, הושיט לרבי ישראל את השטר ושח לו בצער רב: "אוי ואבוי! הלוא אסור להשהות שטר פרוע בבית! אוי לי שעברתי על איסור זה!"
(באדיבות מכון שפתי מלך בני-ברק)