היה זה באחד הימים הפחות מוצלחים שעברו עליי. כמה אירועים קטנים אך לא נעימים שחוויתי – העכירו את מצב הרוח שלי. הרגשת דכדוך החלה לאפוף אותי וכמעט ששקעתי בדיכאון. אלא שאז נזכרתי בחיוב שיש לי בחודש זה – חודש אדר, להרבות בו בשמחה.
למעשה, כל השנה כולה ולאו דווקא בחודש אדר, אנחנו מצווים להיות בשמחה. עד כדי כך, שהתורה אומרת לאחר כל הקללות המופיעות בפרשת כי תבוא, שהן באות ליהודי "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב".
כשעיינתי בכך, התעוררה לי שאלה גדולה: איך אפשר לצוות על בן אדם לשמוח בכל מצב? איך אפשר להרבות בשמחה? הרי זהו רגש המסור ללב ותלוי פעמים רבות במצבים שונים שבהם אנחנו מצויים. לעתים האדם סובל ממכאובים או ממצוקות שונות, אז איך התורה מחייבת אותנו לשמוח למרות הכל?
אחת התשובות האפשריות לשאלה זו, היא שאנחנו יכולים להרבות את השמחה הפנימית שלנו על ידי שמחה חיצונית. ואחת הדרכים לעשות זאת, היא על ידי חיוך וצחוק. יצאתי לחקור את העניין וחזרתי מחייך מאוזן לאוזן.
*
חיוך וצחוק הם שניים מהדברים החשובים ביותר שאנו יכולים לעשות כדי לשפר את התחושה הכללית שלנו. לא רק שהם גורמים לנו להרגיש טוב, אלא שהם יכולים גם להשפיע לטובה על הבריאות הפיזית והנפשית שלנו.
לחיוך יכולה להיות השפעה חיובית מיידית על מצב הרוח שלנו. כאשר אנו מחייכים, המוח שלנו משחרר חומר שנקרא "אנדורפינים", שהם כימיקלים טבעיים שגורמים לנו להרגיש שמחים ורגועים. זה אומר שגם אם אנחנו לא מרגישים שמחה בלב, החיוך – אפילו שהוא מאולץ – יכול לגרום לנו להרגיש טוב יותר.
בנוסף, חיוך יכול גם להוריד את לחץ הדם ולשפר את המערכת החיסונית שלנו. מחקרים הראו שאנשים שמחייכים בתדירות גבוהה יותר, נוטים לחיות זמן רב יותר(!) ובריאותם הכללית טובה יותר.
עובדה מעניינת נוספת על חיוך, היא שזה מדבק. כשאנחנו רואים מישהו אחר מחייך, זה מעורר תגובה במוח שלנו שגורמת לנו לרצות לחייך גם כן. זו הסיבה שכאשר אנו רואים מישהו אחר צוחק, לעתים קרובות אנו מוצאים את עצמנו צוחקים יחד איתו.
כך גם לגבי צחוק, אשר מכונה לעתים קרובות התרופה הטובה ביותר ולא לחינם. יש לו יתרונות בריאותיים, פיזיים ונפשיים כאחד. בדומה לחיוך, צחוק משחרר "אנדורפינים" שמשפרים את מצב הרוח שלנו ומפחיתים את רמות הלחץ שבקרבנו.
צחוק משפר גם את המערכת החיסונית שלנו, שכן הוא מגביר את ייצור הנוגדנים ומפעיל תאי דם לבנים. בנוסף, צחוק יכול לספק אימון טבעי עבור הסרעפת, שרירי הבטן ושרירי הפנים שלנו, שפועלים בזמן הצחוק.
במהלך הצחוק, הגוף גם משחרר מגוון של נוירוטרנסמיטרים והורמונים התורמים לתחושה החיובית הכללית שאנו חווים. לדוגמה, הוא גורם לשחרור אנדורפינים – שהם משככי כאבים טבעיים – שיוצרים גם תחושות של הנאה ואושר. צחוק מייצר אצלנו גם דופמין, שהוא נוירוטרנסמיטר הקשור לאותן תחושות.
גם כאן, הדבר המופלא הוא שזהו כלי שעובד בכל מקרה. כלומר, גם אם הצחוק שלנו מאולץ ולא אמיתי, עצם פעולת הצחוק גורמת את כל הדברים הטובים הללו ועם הזמן שעובר גם נרגיש שהשמחה הופכת להיות אמיתית ופנימית.
גם בספרים הקדושים כתבו על תופעה זו, וכינו אותה בשם: "אחרי הפעולות נמשכים הלבבות".
*
אז הבנתי איך אפשר להיות בשמחה תמיד. בורא עולם טבע בנו ברחמיו את המנגנון המופלא הזה, שהוא זמין יותר מכל תרופה אחרת נוגדת דיכאון. אבל חשוב לזכור שגם בזמן שמחה גדולה, אין להגיע למצב של הוללות וצריך להיזהר בזה מאוד. וצדיקי הדורות אמרו שההבדל בין שמחה להוללות הוא דק מאוד.
כל אחד מכיר את עצמו וצריך לדעת להשתמש בכלים שחנן אותו השם כדי להגיע לשמחה, ולא חלילה להיגרר באמצעות החיוך והצחוק למצב שלקדוש ברוך הוא לא תהיה מכך נחת רוח…