כאן: הקובץ המלא לפורים תשפ"ג
הרה"ג ר' יצחק יעקב פוקס שליט"א
משלוח מנות ב"פירות שביעית"
דנו רבות הפוסקים: א. האם אפשר לקיים מצות "משלוח מנות" בפירות הקדושים ב"קדושת שביעית" [היינו המשלוח הראשון – לקיום המצווה, כגון סלסלת פירות שביעית, שיוצאים ידי חובה במשלוח שני מיני פירות. או עוגה ויין של שביעית] ? ב. האם ניתן להחזיר פירות שביעית למי שכבר שלח לו מנות ["פורח חובו בפירות שביעית"] ג. האם מותר לשולחם למי שאינו נוהג בהם קדושה ["ולפני עור לא תיתן מכשול"] ?
דעת האוסרים – על פי הגמ' עבודה זרה סב ע"א הפורע חובו [לענייננו, חיוב משלוח מנות כתקנת חז"ל], נחשב כעושה סחורה האסורה בפירות שביעית (הגר"ש ואזנר זצ"ל (שו"ת שבט הלוי ח"ז יו"ד קפג, הגר"ח קנייבסקי זצ"ל ש"יש להימנע לכתחילה" (דרך אמונה פ"ו י ס"ק קכא). ואף שמצוות ארבעה מינים בסוכות וכן ארבע כוסות בליל הסדר מותר לקיים בפירות ויין של שביעית ? חילקו הפוסקים, ש"דבר המתקיים בין אנשים, אפשר להחשיבו כפירעון חוב, מה שא"כ קיום מצוות שבינו לבין קונו".
דעות המתירים – הגרש"ז אויערבך זצ"ל (בספר "דיני שביעית" דגל ירושלים) הגרי"ש אלישיב זצ"ל (בספרי "בית המדרש להלכה בהתיישבות") וכן נקט הגרי"י וייס זצ"ל (מנחת יצחק י, נז) מפני שקיומה של מצווה היא זכות גמורה למקיים, ואינה דומה כלל לפירעון חוב ממוני.
הלכה למעשה
א. מותר לשלוח פירות שביעית אם ב"משלוח" יותר משני פריטים, או אם כבר קיימו המצווה במשלוח אחד שאינו מפירות שביעית. וצריך להודיע למקבל שהם פירות שביעית שיידע לנהוג בהם כהלכה.
ג. שליחה לחשוד על שמירת קדושת שביעית – במשנה מעשרות ה, ג שאין למכור ולתת פירות לחשוד על השביעית, מאידך בתוספתא שביעית ו, יא "אין מוכרין לחשוד על השביעית פירות שביעית אלא מזון ג' סעודות, במה דברים אמורים בדבר המתקיים, אבל באינו מתקיים אפילו מאה סעודות מותר" ומבאר החזון איש, בדבר שאינו מתקיים, תולים שיאכל הפירות כדרכם ולא יזרקם, וכל החשש שישמרם עד לאחר שעת הביעור" על כן הכריע החזון איש: "דבר שאינו מתקיים מותר לתיתו לחשוד" וכן פסק הגרח"ק בדרך אמונה ח, יז [אין הבדל בין מכירה או נתינה לחשוד – הגרי"מ טיקוציסקי ב"ספר השמיטה" פ"ח הערה 11} על כן , מותר לשלוח דברים שאין מתקיימים לזמן ארוך [לא יין] ובדברים המתקיימים כמות קטנה של "מזון שלש סעודות" מותר. ובכל אופן, אם מוסיפים פתק "נא לשמור על קדושת שביעית" – וודאי מותר.
ד. החזרת משלוח בפירות שביעית – בשו"ת תורה לשמה (לבעל הבן איש חי) אסר. עפ"י התוספתא שביעית פ"ו ש"אין משלמים בפירות שביעית גומלין" וכן פסק הרמב"ם שמיטה ויובל ו, י "ואין עושין בהן שושבינות ואין משלמים מהם תגמולין" ועל כן פסק הגר"ח קנייבסקי זצ"ל (דרך אמונה ו, י ס"ק קכא "אסור להחזיר משלוח מנות בפירות שביעית דהוי כמשלם לו תגמולין" לעומתם, הגרש"ז אויערבך זצ"ל (ב"דיני שביעית" שם) והגרי"ש אלישיב זצ"ל התירו להחזיר, שההחזרה מטעם נימוס, ו"אינו נקרא חוב שאפשר לתובעו בבית דין".
ה. השולח למי שאינו נוהג מנהג ירושלים ומחמיר בפירות נוכרי אף בירושלים: דן בזה המבי"ט (שו"ת ח"א, כא) האם מותר אחד לתת לשני דבר שהלה נוהג בו איסור ולשולח הוא היתר, והכריע "כיון שעושה עפ"י הוראות חכמים שלו, יש לו על מה לסמוך" והכרעת הפוסקים: אם הלה קיבל על עצמו כעיקר הדין – יש להחמיר ולא לשולחם לו. אמנם, אם קיבל על עצמו בתורת זהירות וחומרא – מותר לשלוח .
עד דלא ידע ביין שביעית
פירות השביעית מקודשים ומיועדים לאכילה באופן הראוי להם, שנאמר "והייתה שבת הארץ לכם לאכלה" (ויקרא כה, ו) ודרשו חז"ל לכם "ולא לאיבוד". לכן השותה מהיין צריך להשתדל לסיים את כל השתייה שלקח, ומותר שישייר בכוס כדרך שאנשים רגילים ועל השיירים הללו אין קדושה ומותר לשטפם בכיור. אמנם, אין מכבים נר ההבדלה ביין שביעית ואין משתמשים ביין שביעית לכוס שני בליל הסדר שהרי מטיפים ממנה באמירת עשרת המכות, כנהוג. על כן נראה, שאין למזוג למי ששותה מעבר ליכולתו לשתות, ובוודאי לנמצא במצב שכרות, שנשפך היין מכוסו לאיבוד, ומעבר ליכולתו לשתות, הרי זה כאכילה גסה, או על מנת להקיא, שזה בוודאי "הפסד פירות שביעית".
זהירות: על פי מקורות רפואיים מוסמכים: יש לשתות יינות ומשקאות איכותיים, עדיפים בהירים בצבעם, שאינם מכילים סוכר (יינות יבשים וחצי יבשים), כדי לאפשר עיכול מהיר, וספיגה בגוף ביתר קלות. אין לשתות יחד, או בזה אחר זה מיד, סוגי אלכוהול המיוצרים ממקורות השונים זה מזה : כגון יין + בירה יין + ויסקי, וודקה + ליקרים. ובשום אופן אין לשתות הרבה בירה ולאחר מכן יין, שיש להתחיל ביין, כנ"ל והשילוב גרוע ומזיק.